הכישוף שהוטל על מילאן

ב־27 בנובמבר 2017, ג'נארו גאטוזו הגיע למילאנו בכדי להציל מבושה את אחת האימפריות הגדולות ביותר באיטליה. האליפות האחרונה של המועדון הייתה אי־שם בעונת 2010/11. בנוסף, התואר האחרון והמשמעותי ביותר מבחינתה היה הסופרקאפ האיטלקי בשנת 2016. כן, ממש לפני שנתיים. עלתה בכם פליאה? גם אצלי. הקבוצה הססגונית מהצפון מציגה בשנים האחרונות כדורגל אפור ולא משכנע. לפחות לא את האוהדים הישנים. אלה, המתגעגעים לשחקנים בדמותם של פאולו מאלדיני, קאפו, רונאלדו, רונאלדיניו, ריבאלדו, ג'אני ריברה, אנדריי שבצ'נקו, דידה, מרקו ואן באסטן ועוד רבים שנתנו את נשמתם למועדון המעוטר.

האיטלקי הבינלאומי אפילו זכה עם הרוסונרי בלא פחות מ־9 תארים וביניהם, כמובן, ליגת האלופות בשנת 2003 ו־2007. מה קרה מאז? תהפוכות, ברלוסקוני אחד וידיים סיניות מסקרנות. אולי, אפילו, הייתי קורא להן שמאליות. גאטוזו "קיבל" קבוצה שנבנתה למען שינוי. לפחות העונה. הקיץ הביא עמו משב רוח מרענן בזכות הצעירים. סוכנויות ההימורים תהו האם לתת למילאן, קבוצת הפאר "ההיא", סיכוי להתברג גבוה בצמרת, לצד יובנטוס, נאפולי ורומא. אולי גם לצד לאציו ואינטר, היריבה המושבעת מבית. הייתה זו אמונה. ולא, אין כל קשר ליום האמונה בראשון - הקדוש בכנסייה.

ברינולי חוגג עם בנוונטו(צילום: EPA)

עוד נחזור לגאטוזו. העונה נפתחה תחת שרביטו של וינצ'נזו מונטלה, האיטלקי הבינלאומי שגדל באמפולי. מהר מאוד הבינו במועדון שהמשחק השחור של הקבוצה (שישה הפסדים ב־14 משחקים) לא יכול להימשך. התקווה והאמונה שעטפו את המועדון בתחילת העונה התנפצו לנגד עיניים אדומות. אין כל יכולת לתאר את הכאב שאחז בליבם של לא מעט אנשים שקיוו שאולי השנה, סוף־סוף, תגיע הישועה ותציל את הקבוצה מהתרסקות של שנים. אבל כך לא היה. והשיא? עוד לפנינו. רק חסר היה כי התסריט יוקרן באחד מבתי הקולנוע בעיר הצפונית באיטליה.

עם קריירת אימון בקבוצות כמו פ.צ סיון (שווייץ), פאלרמו ופיזה (איטליה) וכרתים (יוון), הגיע מספר 8 האגדי לאצטדיון סירו ויגוריטו (17,554 מקומות ישיבה בלבד) שבמחוז קמפניה. שם פגש לראשונה את קבוצת המכשפים, הלא היא בנוונטו הקטנה. סיפור סינדרלה שאין שני לו. הקבוצה הוקמה בשנית בשנת 2005 ועלתה לראשונה בתולדותיה (אם סופרים גם את השנים ההן – מאז 1929) לסרייה א' – הליגה הראשונה באיטליה. אם לא די בכך, בעונת 16/17 היא עלתה בזכות כוחות האופל שלה ממשחקי הפלייאוף בסרייה ב'. ואם אנחנו כבר על מטאטא, הרי שהמועדון הצליח להעפיל מהליגה השלישית באיטליה לסרייה ב' אחרי לא פחות מ־12 שנים של ניסיונות כושלים. מה יגידו האלים.

המשחק מול בנוונטו, אי־שם בחודש דצמבר, לא יישכח אף פעם. נקודה. מילאן הייתה בדרך לניצחון ראשון תחת גאטוזו ואז הגיעה לה הדקה ה־95 למשחק. בנוונטו נותרה עם בעיטה חופשית אחרונה בהחלט, ובדרך להפסדה ה־15 העונה - שפל שלא נראה שנים. אלברטו בריניולי, השוער ששייך ליובנטוס, עלה לרחבה ועשה היסטוריה. נגיחה מדויקת שלו,לפינה הימנית של ג'אנלואיג'י דונארומה קבעה 2:2. כן, תיקו שתיים. האצטדיון צהל כביום חג. אגב, לאותו רגע – בריניולי, השוער הצעיר (26), כבש יותר שערים מאנדרה סילבה, הרכש השני והיקר (38 מיליון יורו) של הרוסונרי.

והנה, כארבעה חודשים מאוחר יותר, אותה בנוונטו התארחה בסן־סירו האגדי. נדמה שהכישוף שלה עבד גם הפעם. שער בודד ויקר של פייטרו יאמלו (שערו השני העונה), החלוץ הצעיר והמושאל מסאסואולו, סגר עונה "מוצלחת" מבחינת המכשפים. הם אספו ארבע נקודות מתוך שש אפשריות מול מילאן. כן, מול הקבוצה של גאטוזו, המאמן שהגיע לעשות מקסימום במינימום. כנראה שלא עבד לו. לפחות לא מול המכשפים מקמפניה. הקבוצה של רוברטו דה זרבי, שאגב החל את הקריירה שלו במילאן, יכולה להגיד תודה קטנה לרוסונרי. בנוונטו ירדה ליגה רשמית למחרת, אבל הוכיחה לכולנו שיש לב ונשמה בקבוצות הקטנות. ומילאן? תצטרך לחזור גם בקיץ הזה על טעויותיה. כהרגלה, לא?