קלינגר צריך לקבל את הנבחרת

נבחרת ישראל בכדורגל נמצאת בשפל חסר תקדים. היא מדורגת במקום ה-98 בדירוג פיפ"א, כשמקדימות אותה נמושות כגון לוקסמבורג ואיי פארו. לנבחרת טרם מונה מאמן (שערורייה בפני עצמה) ועל סדר היום בחירת מאמן חדש שינסה להוציא את העגלה מהבוץ. שמות המועמדים לאימון הנבחרת הם: ניר קלינגר, יוסי אבוקסיס ורוני לוי, ובנוסף תיבחן אופציה של מאמן זר. במצבו הנוכחי נראה שהכדורגל ישראלי חולה במחלה אנושה, וגם אם ימנו את מוריניו או גווארדיולה זה לא יעזור.

אז נכון שמאמן חדש לא ימצא מרפא לתחלואי הכדורגל שלנו, אולם עדיין יש לבצע מינוי נכון בהתאם לנסיבות. המשימה הבאה של הנבחרת היא להעפיל לטורניר היורו שייערך בשנת 2020. המשימה בהחלט אפשרית היות ומדובר בטורניר של 24 נבחרות. לעניות דעתי המועמד הראוי ביותר לתפקיד המאמן הוא ניר קלינגר.

ניר קלינגר(צילום: אלעד גרשגורן)

קריירת האימון של קלינגר נפתחה בסערה. לאחר שנתיים כמאמן בית"ר באר שבע הוא קיבל את משרת האימון במכבי תל אביב - מהר מדי לדעתי, שכן הוא היה צריך לעבור תחנות נוספות על מנת לקבל את שרביט האימון בקבוצת צמרת. חוסר הניסיון שלו הכשיל אותו, ולמרות שזכה בעונתו הראשונה באליפות, הוא שגה קשות כאשר ניפה את כוכב הקבוצה אבי נימני. וכך, למרות שהעלה את הצהובים לליגת האלופות, הוא הפך לשנוא נפשם של האוהדים, ושילם על כך ביוקר בפיטורים שנה לאחר מכן. אין לי ספק שממרום שנותיו כיום, קלינגר לא היה עושה את הטעות הזאת.

לאחר מכן הוא אימן בקפריסין, חזר לארץ, אך נכשל בהפועל באר שבע ובאשדוד. אולם הפריחה המחודשת שלו קרתה השנה בהפועל חיפה. ניר לקח קבוצה אפורה עם תקציב נמוך ביחס לקבוצות הגדולות, והצליח להביא את אותה להשתלבות במאבקי הצמרת וכן לגמר גביע המדינה תוך בנייתה בצלמו ובדמותו. המודל של הפועל חיפה מתאים מאוד לנבחרת ישראל. הנבחרת צריכה להתבסס על תבנית משחק קבועה, תוך שילוב השחקנים המתאימים לשיטה, באופן שבו השלם יהיה גדול יותר מסך חלקיו. הדגש צריך להיות על חיזוק ההגנה שבה אנחנו לוקים מאוד  ויצירת מעברים נכונים מהגנה להתקפה. זו שיטת המשחק בה הוא נוקט בהפועל חיפה.

קלינגר עבר את כל המסלולים בנבחרות ישראל, החל מהילדים ועד לענידת סרט הקפטן. אותו אי אפשר לרמות, והוא יודע טוב מאוד אילו שחקנים רוצים באמת להשתייך לנבחרת, לעומת משתמטים למיניהם בעילות שונות. קלינגר לא יסתכל על שמות, ומבחינתו שישחקו בנבחרת אחד עשר "נגרים", אבל כאלו שיתנו את הנשמה כפי שהוא נתן בימיו כשחקן. נבחרת ישראל זקוקה לשחקנים מסוגו אם ברצונה להתקדם. יש להפוך את הנבחרת לקבוצה "קשה" שעושה את המוות ליריבות ולא נכנעת בקלות.

נקודה נוספת שברצוני להעלות היא העובדה שבשני העשורים האחרונים לא ניתנה משרת האימון בנבחרת לשחקני עבר, אלא למאמנים כמו גרנט, גוטמן, שרף וקשטן שאומנם הצליחו לזכות בתארים, אך לא חוו את הנבחרת כשחקנים. הניסיון לתת את משרת האימון לשחקן נבחרת מנוסה יכולה ליצור הבנה ואחידות בין השחקנים למאמן.