נתוני הלמ"ס על הדרוזים: פחות ילדים, יותר סטודנטים

חגיגות נבי שועייב. הנתונים פורסמו לקראת החג של העדה הדרוזית. ארכיון(צילום: ג'ורג' גינסברג)

הולכים יותר לאוניברסיטה, אבל יולדים פחות ילדים. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על המגזר הדרוזי, שהתפרסמו בצהריים (יום ד') לרגל חג נבי שועייב. על פי הנתונים, ב-1964 אישה דרוזית שהתגוררה בישראל ילדה בממוצע 7.9 ילדים, בשנת 1990 הממוצע ירד ל-4.1 ילדים לאישה, בשנת 2000 - 3.1 ובשנת 2016 צנח המספר ל-2.2 ילדים בלבד, פחות מזו של אישה יהודייה המתגוררת בישראל (3.2).  

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בסוף שנת 2017  התגוררו כ-141 אלף דרוזים בישראל, 1.6% מסך האוכלוסייה בארץ. עם קום המדינה חיו בה כ-14.5 אלף דרוזים, שהיוו אז 1.2% מכלל האוכלוסייה. במהלך השנים גדלה האוכלוסייה הדרוזית, בעיקר כתוצאה מריבוי טבעי (לידות פחות פטירות) וסיפוח רמת הגולן בשנת 1981.

הדרוזים בישראל מתגוררים בשני מחוזות עיקריים: מחוז הצפון (כ-81% מהאוכלוסייה הדרוזית) ומחוז חיפה (כ-19%). 98% מהדרוזים בישראל מתגוררים ב-19 יישובים, 17 מהם נמצאים במחוז הצפון ושני יישובים נמצאים במחוז חיפה. היישוב שבו האוכלוסייה הדרוזית הגבוהה ביותר הוא דליית אל-כרמל, שם מתגוררים 16,500 דרוזים, ומיד אחר כך נמצאים ירכא (16,200), מרר (12,7000), בית ג'אן (11,600) ומג'דל שמס שבצפון רמת הגולן (10,800). בבית ג'אן, יאנוח-ג'ת, ג'וליס, אבו סנאן וארבעת היישובים הדרוזים ברמת הגולן (מג'דל שמס, מסעדה, בוקעתא ועין קנייא - כל התושבים הם דרוזים.

השייח מואפק טאריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית(צילום: עידו בקר)

מהנתונים עולה גם כי האוכלוסייה הדרוזית נעשית מבוגרת יותר. בסוף שנת 2016 היה הגיל החציוני (הגיל שמתחתיו מצויה מחצית מהאוכלוסייה) באוכלוסייה הדרוזית 27.5 שנים. 26.8% מהאוכלוסייה הדרוזית היו ילדים בני 14-0 שנים וכ-5.9% בני 65 ומעלה. בלמ"ס מסבירים כי מבנה גילים זה הוא תוצאה של מגמה מתמשכת של ירידה בפריון, לשם השוואה, בשנת 2000 הגיל החציוני באוכלוסייה הדרוזית היה 21.9 שנים, אחוז הילדים בני 14-0 היה 35.8%, ואחוז בני 65 ומעלה היה 3.9% בלבד.

מעדיפים את לימודי ההוראה

עוד עולה מהנתונים כי בשנת תשע”ז למדו 5,500 סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בהשוואה לשנה הקודמת (תשע"ו - 2015/16) עלה מספרם ב-8.0%. בראייה רב שנתית, אמרו בלמ"ס, גדל מספר הסטודנטים הדרוזים פי 3.2 תוך 17 שנים (בשנת תש"ס - 1999/2000, עמד מספרם על 1.7 אלף סטודנטים).

מבין כלל הסטודנטים הדרוזים בשנת תשע”ז, 79.8% למדו לתואר ראשון (מתוכם, 27.6% למדו בשנה הראשונה), 18.3% - לקראת תואר שני, 1.1% - לקראת תואר שלישי ו-0.8% למדו לקראת תעודה אקדמית. 17 שנים קודם לכן, שיעור הסטודנטים לתואר ראשון בין הדרוזים היה 90.0%, בעוד אחוז הסטודנטים לתואר שני היה 7.2%.

מבין כלל הסטודנטים הדרוזים שלמדו לקראת תואר ראשון, חינוך והכשרה להוראה הם תחומי הלימוד הנפוצים ביותר (22.4%), ואחריהם מדעי החברה (20.9%), הנדסה ואדריכלות (15.8%), עסקים ומדעי הניהול (7.7%), מקצועות עזר רפואיים (6.0%) ומדעי הרוח הכלליים (5.7%). יש כמה תחומי לימוד שהיו נפוצים יותר בקרב הדרוזים מאשר כלל הסטודנטים לתואר ראשון בישראל (מדעי החברה; מדעי הרוח הכלליים), אך ישנם גם תחומי לימוד שהיו נפוצים פחות (עסקים ומדעי הניהול; משפטים; מדעי הטבע ומתמטיקה).

שיעור הנשים שלומדות לתואר ראשון בעדה הדרוזית היה הגבוה ביותר בהשוואה לכלל הסטודנטים (65.9% לעומת 58.2%, בהתאמה) וכך גם בין הסטודנטים לתואר שני (67.4% לעומת 62.3%, בהתאמה). עוד עולה מהנתונים כי כמעט כל הסטודנטים הדרוזים לתואר ראשון גרו במחוזות הצפון וחיפה - 99.4% יחד. לשם השוואה, 29.1% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון בישראל גרו במחוזות אלו (יחד).