מהר, חזק, בשקט ובפתאומיות: כך נוצר שיטפון
המטאורולוג ד"ר ברוך זיו מסביר כי למטיילים בנחל קשה לראות את המים מתקרבים, והרעש מגיע באיחור. הנחלים עמוקים, מנקזים מי גשם מאזור גדול וסוג הקרקע מוסיף לעוצמת השיטפונות. "כשאתה כבר מזהה, אין לאן לברוח". וגם: מדוע מדבר יהודה הוא המסוכן ביותר?
"כשאתה נמצא בתוך הנחל הנעים והיפה, אתה לא רואה את המים מתקרבים והסלעים מונעים מהרעש להגיע אלייך. כשאתה כבר מזהה את זה - אין לך לאן לברוח". כך מסביר ד"ר ברוך זיו, מטאורולוג מהאוניברסיטה הפתוחה, את הסיכון הרב בטיולים באזורים מועדים לשיטפונות במזג אוויר סוער, בעקבות האסון בנחל צפית אתמול (יום ה').
"המים נעים בזיג-זג ומזהים אותם רק כשהם ממש קרובים", אומר ד"ר זיו. "היכולת לטפס על קירות הנחל היא מוגבלת ולמרבה הצער אתה עלול להישטף עם המים". זיו מסביר כי המבנה הטופוגרפי של מדבר יהודה, שבו אירעו רוב האסונות, הוא כזה שמאפשר היווצרות של שיטפונות משמעותיים. "הקניונים עמוקים יחסית ולכן הם מנקזים מים משטח גדול. אם יורד גשם על שטח של כמה קילומטרים, הוא כולו מתנקז לשטח של כמה מאות מטרים מרובעים ולכן כמות המים - גם אם היא לא גדולה - מתנקזת לשטח קטן, לא נספגת, ולכן הופכת לשיטפון גדול באותו שטח קטן".
בנוסף לעומק הקניונים, גם סוג הקרקע באזור תורם להגדלתו של השיטפון. "אטימות הקרקע היא נקודה מרכזית. מדבר יהודה לא מצטיין בכמויות גשם גדולות אבל הוא מצטיין באטימות הקרקע. הוא עשוי מאבן ומסלעים שהגשם לא מחלחל דרכם, ולכן גשמים יחסית קצרים וחזקים מסוגלים מהר מאוד ליצור זרימת מים".
לדברי ד"ר זיו, דווקא עונות המעבר, ולא החורף, הן המסוכנות ביותר. "בעונות המעבר שבהן אין הרבה מערכות גשם, עולה משקלן היחסי של מערכות שמגיעות מאזורים טרופיים, מדרום לישראל. אמנם אוויר טרופי צריך לעבור מרחק גדול מאוד במשך שלושה ימים במדבר בשביל להגיע אלינו, אך בכל זאת הוא שומר על חלק מהתכונות שלו. עדיין יש לו יכולת לפתח עננים מהסוג שמוכר באזורים הטרופיים, שגורמים פה לגשמים מקומיים אבל מאוד חזקים. גם הרוחות שמובילות את העננים לא חזקות כמו בחורף. לכן העננים מתקדמים לאט והגשם ממשיך להכות הרבה זמן באותו מקום. כך, בהרבה מקרים הכמות המצטברת עולה על 10 מ"מ, והתוצאה היא אותם שיטפונות".
איך להיזהר משטפונות?
שיטפון במדבר הוא תופעת טבע מרשימה אך גם עלול להיות מסוכן למטיילים, כפי שלמרבה הצער ראינו היום, אם לא מקפידים על כללי בטיחות. לאור תחזית מזג האוויר, בימים הקרובים עדיין קיים צפי לשיטפונות באזור הנגב ומדבר יהודה.
רשות הטבע והגנים מבהירה כי חל איסור מוחלט להיכנס לכל המסלולים באפיקי הנחלים ובאגני הניקוז שבהם קיים חשש לשיטפון. הדבר מהווה סכנת חיים ממשית. בתוך כך אסורה כניסה וחצייה של אפיקי הנחלים ברגל וברכב עד לירידה מוחלטת של מפלס המים. כמו כן, אסור להתקרב בזמן שיטפון לשפת הנחל מחשש להתמוטטות הגדות, שכן לזרם השיטפון כוח עצום והמים יכולים לסחוף את הגדה במהירות וללא כל סימנים מקדימים.
אם אתם נדרשים להגיע לאזורים שמועדים לשיטפונות, לפני היציאה לאזור ובמהלך הנסיעה עליכם להיות בהאזנה שוטפת לדיווחים החדשותיים, לתחזיות מזג האוויר ולהתעדכן בדפי הפייסבוק של משטרת ישראל ורשות הטבע והגנים. זאת כדי להתעדכן באזורים המועדים לפורענות והחסימות בכבישים שאליהם לא מומלץ להגיע, וגם לקבל מידע על המקומות הבטוחים יחסית לצפייה בשיטפונות. בעניין זה ניתן גם לפנות למוקד המידע של רשות הטבע והגנים, בטלפון 3639* וכן להתעדכן במבזקים באתר הרשות.
אם בחרתם בכל זאת לצפות בשיטפונות הצטיידו במיכל דלק מלא, ביגוד חם, תאורה ניידת, מטען נייד לטלפון, מי שתייה ומזון. זאת למקרה שתיאלצו באופן לא מתוכנן להמתין זמן ממושך עד לפתיחת כביש חסום בנתיב נסיעתכם. בכל מקרה חשוב לפעול בשיקול דעת, לא לקחת סיכונים מיותרים ולא לגרום לאחרים להסתכן בגלל המעשים שלכם.
כמו כן, יש להישמע באופן מלא להנחיות התנועה והבטיחות של הצוותים בשטח, בהם: כוחות המשטרה, כיבוי אש ופקחי רשות הטבע והגנים, שפרוסים בשמורות הטבע והנחלים באזור ומכירים היטב את השטח וגם את סכנותיו.