בחר נכון: הדרך של שגיא מוקי לטופ האירופי
הג'ודוקא הישראלי היה בכלל אמור להיות שחקן כדורגל, אבל החליט ללכת עם הלב ונשאר בג'ודו – מאז הוא רק משתפר, וגם העלייה למשקל גבוה יותר לא השפיעה עליו. המטרה הבאה היא אליפות העולם. וגם: אורי ששון רוצה לסגור את האליפות עם מדליה נוספת למשלחת
כששגיא מוקי עלה היום (שישי) על הפודיום כדי לקבל בפעם השנייה בקריירה את מדליית הזהב באליפות אירופה ו"התקווה" התנגנה באולם, הוא לא שר אותו לבד.
4,000 צופים שמילאו את ביתן 2 בגני התערוכה בתל אביב עד אפס מקום הצטרפו אליו, ואת ההתרגשות הגדולה היה אפשר להרגיש בכל פינה – אותו קהל שדחף את הישראלי מהרגע הראשון של יום התחרויות ועד לעלייה על הפודיום.
ביום קרבות נהדר, עלה מוקי למזרן כל פעם מחדש, קיבל את החום ואהבה מהקהל וגם ברגעים שטיפה התקשה בקרב, הצעקות "מוקי מוקי" ו"אל אל ישראל" הרימו אותו מחדש, הכניסו בו אנרגיות עד להשגת המטרה לזהב אירופי שני בקריירה, אחרי שעשה זאת גם בבאקו ב-2015.
אם זה לא מספיק, מוקי בן ה-25, המתחרה כיום בקטגוריית משקל עד 81 ק"ג, הפך בכך לספורטאי הישראלי השני בהיסטוריה של הענף (אחרי אריק זאבי) והרביעי בסך הכול (ביחד גם עם שחר צוברי בגלישה וקופץ המוט אלכס אברבוך) שזוכה לפחות פעמיים באליפות היבשתית.
הזהב היום הוא גם הזהב השביעי של ישראל באליפות אירופה (מתוך 35 מדליות בסך הכול), כשזאבי עשה זאת ארבע פעמים, מוקי כאמור פעמיים והיחידה שעשתה זאת בנשים הייתה יעל ארד באתונה 93.
אבל צריך לזכור שכמעט פספסנו את אלוף אירופה החדש-ישן - מוקי גדל והתחנך בנתניה, כשעלה בפעם הראשונה על המזרן בגיל ארבע, וכבר מאז החל להתאמן עם מאמנו האישי ומאמן הנבחרת כיום, אורן סמדג'ה.
כשהיה בן שמונה, שגיא עמד לנטוש את הג'ודו לטובת קבוצת הכדורגל של מכבי נתניה, ולמרות שעד היום הוא משחק כדורגל עם חברים, הוא העדיף בסופו של דבר את הספורט הפחות פופולרי – עכשיו מסתבר שההחלטה שלו הייתה נכונה.
ההישגים בג'ודו לא איחרו לבוא, כשאסף מדליות בכל שכבות הגיל, אבל את הפריצה הגדולה עשה ב-2012, כשזכה תחילה בשתי מדליות ארד בטורנירים של הסבב העולמי במדריד ובליסבון.
ב-2014, מוקי, שהפך את השאגות שלו אחרי ניצחונות למעין סימן היכר, זכה בזהב בגראנד סלאם בתחרויות בבאקו ובהוואנה, והוסיף את הכסף באסטנה ובג'ג'ו, שלאחריהם עלה למקום השני בדירוג העולמי. שנה לאחר מכן השיג את הארד בגראנד סלאם גרמניה ובזאגרב.
לאחר הישג השיא באליפות אירופה בבאקו, הוא ניסה לעשות זאת גם באליפות העולם באסטנה, אבל סיים שם רק במקום השביעי, כשלפני שנתיים השתתף לראשונה במשחקים האולימפיים בריו, למרות שסחב פציעה לא נעימה בכלל בדמות פריצת דיסק.
מוקי נתן אולימפיאדה אדירה, זרק יריב אחר יריב ונעצר רק בחצי הגמר, מה ששלח אותו להילחם על מדליית הארד – לרוע מזלו, הישראלי רשם הפסד נוסף וסיים במקום החמישי. לאחר המשחקים הג'ודוקא הישראלי החליט לעשות צעד לא פשוט ולעלות מקטגוריית המשקל עד 73 ק"ג, לעד 81 ק"ג, כשבאוקטובר שנה שעברה זכה במדליה הראשונה במשקל החדש, בגראנד פרי טשקנט, שהייתה גם היחידה עד לרגע המרגש הערב.
אורי ששון יביא את המדליה הרביעית?
האליפות המוצלחת של המשלחת הישראלית, שבינתיים סיפקה שלוש מדליות – עם הארד של גפן פרימו (52 ק"ג) וטל פליקר (66 ק"ג) וכמובן הזהב של מוקי, תגיע מחר ליומה השלישי והאחרון, עם כניסתו לתחרות של אורי ששון.
ששון בן ה-27, המתחרה במשקל מעל 100 ק"ג וזכה במדליית הארד באולימפיאדת ריו 2016, מחזיק כבר בשתי מדליות כסף באליפויות אירופה הקודמות, כשעשה זאת בבאקו 2015 וקאזאן 2016. הפעם, מול הקהל הביתי, הוא ירצה ללכת עד הסוף לראשונה בקריירה.
בשל דירוגו של ששון בתחרות, הוא עלה אוטומטית לסיבוב השני, שם הוא ימתין למנצח בין יריב אזרי לרוסי.
עוד מחר, שלושה ישראלים נוספים יעלו על המזרן – אצל הגברים, לי קוכמן (90 ק"ג) ופיטר פלצ'יק (עד 100 ק"ג) והאישה היחידה תהיה ירדן מאירסון (עד 78 ק"ג).