קרחון יום הדין: "עלול להשפיע גם על תל-אביב"
בראיון לאולפן ynet התייחס פרופ' פנחס אלפרט לסכנות מהקרחון, ששטחו כשטח בריטניה - שעלול להישבר באוקיינוס ולגרום לעלייה דרמטית בגובה פני הים. "יש כמה תרחישי אל-חזור כאלה שמפחידים מאוד את המדענים", הוא אמר וציין כי גובה פני הים יעלה גם בישראל במקרה כזה
"קרחון יום הדין" ששטחו כשטח בריטניה עלול להוביל לעלייה דרמטית בגובה פני הים ולשקיעתן של עיירות חוף בעולם, אם יישבר באוקיינוס. האם הוא עלול גם לגרום להצפות בערי החוף בישראל? פרופ' פנחס אלפרט, מומחה לאטמוספירה מאוניברסיטת תל-אביב, לא פוסל את האפשרות הזו.
מדענים העלו את החשש לעלייה בגובה פני הים, ובעקבות זאת מומחים אמריקנים ובריטים פתחו בפרויקט מדעי ענק כדי לבחון עוד כמה זמן אותו קרחון ששטחו 182 אלף קמ"ר - קרחון ת'ווייטס - יכול לשרוד במצבו הנוכחי. פרופ' אלפרט אמר כי אם כל הקרחון יימס, פני הימים יעלו בכ-7 מטרים. "זו תהיה קטסטרופה לכל העולם, בצורה בלתי רגילה", הוא אמר בראיון לאולפן ynet.
פרופ' אלפרט פירט על הסכנה, שנגרמת בשל התחממות כדור הארץ. "קרחון שנמצא במים ונמס - מעלה את פני הימים בעולם", הוא אמר. "הכמות לפי נאס"א היא כמות אדירה שנמסה בעשרות השנים האחרונות. כל שנה כ-100 מיליארד של טונות של מים. זה עדיין סביר, אבל יש לנו עלייה כל הזמן של פני הים".
ואיך ישראל עלולה להיות מושפעת ממקרה שבו הקרחון הזה וקרחונים אחרים יימסו? פרופ' אלפרט: "כרגע התחזית של הארגון הבינלאומי לשינויי אקלים של האו"ם היא לעלייה של פני הים בערך סביב ה-50 ס"מ בסוף המאה הזאת. זה הרבה מאוד. 50 ס"מ זה המון. אבל החשש הגדול שיקרו דברים שלא צפו אותם. מה שיכול לקרות הן תופעות שנקראות אל-חזור, תופעות שהן לא בתוך התחזית השמרנית של האו"ם. דברים שקורים ומשנים את כל כללי המשחק".
אז מה יקרה אם הקרחון שגודלו כגודל בריטניה יימס? פרופ' אלפרט: "אם הוא יימס הים יעלה לא ב-50 ס"מ בתוך המאה, אלא בתוך זמן יחסית קצר במטרים. מה המשמעות של מטרים? זה כבר סיפור לגמרי אחר". פרופ' אלפרט ציין כי אם פני הים יעלו במטר, חלקים גדולים מתל-אביב יוצפו.
"מדובר בתרחישים הנוראיים האלה, על קצב זמן אחר לגמרי", הוא אמר. "משום שאם קרחון כזה נמס וזה קורה בתוך כמה שנים, זה לא 70-80 שנה לסוף המאה. יש כמה תרחישי אל-חזור כאלה שמפחידים מאוד את המדענים".
אז איך אפשר למנוע ממקרים כאלה להתרחש? "התרחישים האלה הם תרחישים שהם לא שמרניים. זה לא הולך לקרות בזמן הקרוב, הסיכויים מאוד קטנים, אבל אנחנו רואים מה קורה בסיכויים קטנים בטבע, מה שקרה חס ושלום שבוע שעבר", הוא אמר .
לפי נאס"א, אנטארקטיקה איבדה 125 ג'יגה-טון של קרח בכל שנה בין 2002 ל-2016. ביבשת הלבנה 62% ממאגרי המים המתוקים העולמיים, והפשרתה עלולה להוביל גם לשינוי בשיעור המים המתוקים באוקיינוסים ובימים בעולם, מה שעלול להיות קטלני עבור מינים ימיים שונים.
לפנייה לכתב/ת 
