סיוף - המדריך למשתמש
אם כילדים חלמתם להיות איניגו מונטויה, ואיפשהו בדרך זה התפספס – זו ההזדמנות שלכם ללמוד את רזי הענף האצילי ביותר באולימפיאדה, להכיר את ההבדלים בין סוגי החרבות וגם להיחשף לספורטאים הישראלים הבולטים
מעטים הענפים עם אזכורים תרבותיים רבים כמו ענף הסיוף. החל מציורים עתיקים המתעדים קרבות אבירים בימי הביניים ועד ליצירות פנטזיה מודרניות כמו "הנסיכה הקסומה" או "משחקי הכס" - קרבות חרבות מרתקים את האנושות עוד משחר ההיסטוריה.
לשאר כתבות המדריך למשתמש
גם סיוף בתצורתו האולימפית, עם חליפות המגן הלבנות והמסכות, נחשב לענף עתיק יומין ומסורתי הנקשר בתרבות בעיקר עם האצולה ובני המעמד הגבוה. המושגים המשמשים את הסיוף המודרני נכתבו בצרפת עוד במאה ה-16. ב-1892, עוד בטרם הקרנת הקולנוע הראשונה בהיסטוריה צולם במעבדה של הממציא הנודע תומאס אדיסון סרטון קצרצר בן שנייה אחת של שני סייפים נלחמים. ב-1896 כשנערכה באתונה האולימפיאדה הראשונה בעת המודרנית, הסיוף כבר נכלל בתוכנית המשחקים.
כמובן שלסייף מודרני, אין כל כך קשר למה שאתם רואים בקרבות הנועזים של אריה סטארק, וכבר לא צריך להיות ברון או דוכס כדי להתאמן בענף. לקרבות החרבות האולימפיים יש מערכת חוקים מסודרת, סבב עולמי מאורגן, כוכבים בינלאומיים וגם ספורטאים מקומיים ששווה לעקוב אחריהם, את כל אלו ועוד ננסה במסגרת "המדריך למשתמש" לסקור, להסביר ולבאר לכם בצורה הפשוטה והברורה ביותר.
לדקור או להצליף? חוקי הענף
בסיוף, בניגוד לרוב ענפי הקרב, חלוקת המתחרים היא לא לפי משקלים אלא לפי נשקים. שלושת הנשקים (חרבות) בהם מתחרים בסיוף הם: דקר (Epee), רומח (Foil) וחרב (Sabre). לכל אחד מהנשקים הללו מבנה שונה זה מזה וגם חוקים שונים כפי שניתן לראות בהמחשה הגרפית.
דקר – כפי ששמו רומז מדובר בנשק דקירה, המטרה היא לפגוע ביריב עם חוד הלהב. בדקר פגיעה בכל אחד מחלקי הגוף מעניקה נקודה.
רומח – גם הרומח הוא נשק דקירה, אבל בניגוד לדקר, רק פגיעה עם חוד הלהב בגו (בית החזה, גב ובטן) או במפשעה מעניקה ניקוד.
חרב – בניגוד לדקר ולרומח, החרב הוא נשק דקירה והצלפה, ולכן ניתן לפגוע ביריב עם כל חלקי הלהב, אך רק פגיעה בחלק הגוף העליון מעניקה ניקוד.
ברגע שיש פגיעה רלוונטית, שכבת הביגוד מוליכת החשמל שעוטים הסייפים בסגנונות הרומח והחרב מדליקה אור ירוק או אדום. על כל פגיעה כזו מקבל הסייף הפוגע נקודה. קרבות דקר ורומח מחולקים לשלושה שלישים בני שלוש דקות, המנצח הוא הראשון שמגיע ל-15 נקודות, או לחלופין מי שצבר יותר נקודות בתום תשע דקות. במקרה של תיקו בתום הזמן החוקי מופעל חוק "טוש הזהב" – הראשון שמשיג נקודה מנצח. בחרב, מדידת הזמן היא חסרת משמעות וההכרעה היא רק כשאחד הסייפים מגיע ל-15 נקודות.
חוק נוסף שרלוונטי רק לרומח ולחרב, הוא זכות ההתקפה. החוק קובע כי במקרה שסייף אחד תוקף, הסייף המותקף אינו יכול תחילה לתקוף חזרה, אלא חייב קודם כל להתגונן. רק אם יפגע עם החרב שלו בלהב של היריב, הוא יעביר לעצמו את זכות ההתקפה.
לסייף מותר לערער תוך כדי קרב על החלטת השופט ולבקש בדיקה בווידאו. אם יטעה פעמיים בערעורים שביקש, הוא לא יוכל לערער יותר עד לסיום הקרב.
ענישה קיימת אף היא בסייף וניתנת על שלל סיבות, אחת מהן, למשל, היא יציאה להתקפה לפני הזמן. במקרה של ענישה השופט שולף לסייף כרטיס צהוב. העונש הבא כבר יהיה כרטיס אדום שיעניק ליריב נקודה. במקרים חריגים במיוחד של עבירות על רוח הספורט (למשל התבטאות גסה כלפי השופט) נשלף לסייף כרטיס שחור שמשמעותו פסילה מהתחרות, וייתכן ואף מתחרויות עתידיות.
פורמט נפוץ נוסף הוא קרב קבוצתי, בו מתחרים שלושה סייפים כל אחד בתורו מול אחד משלושת הסייפים של הקבוצה היריבה. בסופו של דבר יוצא כי כולם מתחרים נגד כולם. הניקוד הוא מצטבר כשהקבוצה הראשונה שמגיעה ל-45 נקודות מנצחת.
200 סייפים על זהב אחד: מבנה התחרויות
מבנה תחרות הסייף איננו קבוע ומשתנה בהתאם לכמות המשתתפים בתחרות. במבנה הקלאסי של רוב התחרויות הגדולות מתחילים הסייפים את התחרות בשלב הבתים.
בחלק מהתחרויות 16 המדורגים הראשונים בתחרות מקבלים פטור משלב הבתים ומעפילים ישירות לשלב הנוקאאוט – 64 האחרונים. יתר הסייפים שמתחרים בשלב הבתים מתמודדים בקרבות קצרים המסתיימים בתוך שלוש דקות או כשאחד הסייפים מגיע לחמש נקודות. 16 הסייפים הטובים ביותר בשלב הבתים מעפילים אף הם ל-64 האחרונים. הסייפים שדורגו נמוך בשלב הבתים מודחים מהמשך התחרות, והיתר מתחרים ביניהם בקרבות נוקאאוט על הזכות להצטרף ל-64 האחרונים.
מכאן והלאה התחרות מתנהלת בקרבות מלאים בשיטת נוקאאוט, עד לגמר ולהכתרת המנצח. ברוב התחרויות האישיות אין קרב על מדליית הארד ושני המפסידים בחצי הגמר זוכים במדליית ארד. באולימפיאדה עם זאת, "מתקמצנים" על המדליות ויש רק זוכה אחד במדליית ארד הנקבע בקרב בין שני המפסידים בחצי הגמר. בתחרויות קבוצתיות תמיד ישנו קרב על המקום השלישי.
חשוב לציין שמספר המתחרים בתחרויות הסיוף בקטגוריות השונות הוא עצום ביחס לענפי קרב אחרים כמו ג'ודו או טאקוונדו. באליפות העולם האחרונה למשל השתתפו כ-210 סייפים גברים בקטגוריית הדקר. סייף שאיננו נהנה מהזכות לדלג על שלב הבתים, יצטרך לנצח בקרבות רבים כדי להגיע לשלבים המאוחרים.
איך בנוי הסבב
בכל אחד מהנשקים ישנו דירוג עולמי מסודר לנשים ולגברים וגם דירוג קבוצתי. הסייפים צוברים נקודות על פי הישגיהם בסבב, כשכל תחרות מעניקה מספר נקודות שונה בהתאם לחשיבותה. בראש ההיררכיה ניצבת כמובן התחרות האולימפית הנערכת אחת לארבע שנים ומעניקה הכי הרבה נקודות דירוג. אחרי האולימפיאדה נמצאת אליפות העולם הנערכת מדי שנה, מתחת במעמד שווה נמצאות תחרויות הגראנד פרי והאליפויות היבשתיות, מתחתיהן סבב גביע העולם ואחרונות מבחינת חשיבותן הן תחרויות הלוויין.
רק העפלה אל 64 האחרונים ומעלה מעניקה לסייף ניקוד (למעט בתחרויות לוויין שם רק העפלה לרבע הגמר ומעלה מעניקה ניקוד). חמש התוצאות הטובות ביותר שצבר סייף בשנה האחרונה הן שנחשבות לו בדירוג.
האינטרנט קורא לכם: איפה אפשר לצפות בתחרויות?
ערוץ יורוספורט משדר את חלק מתחרויות הגראנד פרי, ולעיתים גם את אליפות העולם ואת אליפות אירופה, אבל רוב שידורי הסיוף נמצאים באופן זמין וחוקי באינטרנט. בעמוד היוטיוב של התאחדות הסיוף הבינלאומית מועברים שידורים ישירים רבים מרחבי הסבב. אתר נוסף שבו ניתן למצוא שידורים ישירים של סייף הוא Fencing Vision.
איך מעפילים לאולימפיאדה?
באולימפיאדת טוקיו ייערכו תחרויות אישיות ותחרויות קבוצתיות לגברים ולנשים בכל אחד מהנשקים השונים. הדרך הבסיסית להעפיל לאולימפיאדה היא באמצעות התחרות הקבוצתית, שכן הסייפים שיעפילו לתחרות הקבוצתית יורשו להתחרות גם בתחרות האישית. עבור ישראל העפלה דרך התחרות הקבוצתית רלוונטית רק בדקר (גברים ונשים) שכן ברומח וחרב, יש כיום רק סייפים אינדיבידואליים אבל לא נבחרת פעילה.
ארבע הנבחרות שידורגו ראשונות בדירוג הקבוצתי ב-4 באפריל 2020 בכל אחד מהנשקים יעפילו לאולימפיאדה. אל הנבחרות הללו יצטרפו גם ארבע הנבחרות הטובות ביותר מבין הנבחרות שמדורגות 5-16 בעולם, בחישוב של אחת מכל יבשת. אם ליבשת מסוימת אין אף נבחרת שמדורגת 5-16 בעולם, הכרטיס יוענק לנבחרת עם הדירוג הגבוה ביותר שטרם הבטיחה את מקומה באולימפיאדה.
לדוגמא: אם הדירוג הקבוצתי בדקר לגברים ייראה כך: 5. הונגריה, 6. צרפת, 7. מצרים, 8. ארה"ב 9. יפן. הונגריה, מצרים ארה"ב ויפן יהיו אלו שיעפילו לאולימפיאדה, שכן הונגריה כבר תפסה לצרפת את המקום שהובטח ליבשת אירופה.
רק כדי לקבל פרופורציות, נכון לעכשיו נבחרת הדקר גברים הישראלית מדורגת כרגע 14 בעולם ונבחרת נשים מדורגת 17 בעולם. אם הקריטריון האולימפי היה נקבע עכשיו, שתי הנבחרות לא היו מעפילות לטוקיו 2020. סייפים שלא העפילו לאולימפיאדה דרך הדירוג הקבוצתי, יוכלו לעשות זאת דרך הדירוג האישי. שני הסייפים האירופאים עם הדירוג העולמי הגבוה ביותר בכל קטגוריה באפריל 2020, שטרם הבטיחו את השתתפותם באולימפיאדה, יעפילו אף הם. יתר הסייפים שטרם העפילו לאולימפיאדה יצטרכו להשתתף בתחרות העפלה יבשתית, ממנה רק המנצח בכל קטגוריה ישיג את הכרטיס לאולימפיאדה.
סייפת עם בארבי בדמותה: הכוכבים הגדולים בעולם
אחת הסייפות המפורסמות בעולם היא מריאל זגוניס, סייפת חרב אמריקאית ממוצא ליטאי שזכתה במדליות זהב במשחקים האולימפיים באתונה ובבייג'ינג. ההישגים הללו העניקו לה את הזכות לשאת את הדגל האמריקאי בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון 2012 והפכו אותה לשם מוכר למדי במדינה שבה ענף הסיוף זוכה לסיקור מינימלי. זגוניס חזרה לאחרונה להתחרות אחרי חופשת לידה.
עוד סייפת אמריקאית שזכתה לפרסום רב, דווקא לא בגלל הישגיה, היא איבטיחאג' מוחמד, סייפת חרב, שהייתה לספורטאית האמריקאית הראשונה המתחרה באולימפיאדה עטויה בחיג'אב. איבטי שזכתה בריו במדליית הארד הקבוצתית, עוררה עניין רב במדינתה ואף הוזכרה בנאום של הנשיא לשעבר ברק אובמה. מלבד עיסוקיה הספורטיביים היא משווקת ברשת בגדים צנועים מודרניים לנשים מוסלמיות ואפילו עוצבה בובת בארבי בדמותה.
איטליה נחשבת למעצמת סייף גם אחרי פרישתה של גדולת הסייפות ולנטינה וצאלי ונהנית מכמה סייפים אדירים ביניהם פאולו פיצו, שחלה בסרטן הראש כילד, החלים ממנו והפך לאלוף עולם בדקר ודניאלה גרוזו, האלוף האולימפי ברומח.
ברומח נשים שולטת אינה דריגלזובה הרוסייה, האלופה האולימפית ואלופת העולם המכהנת. שכנתה האוקריאינית אולגה חרלאן היא כוכבת החרב, עם ארבע מדליות אולימפיות מארבע האולימפיאדות האחרונות וחמש אליפויות עולם אישיות וקבוצתיות.
קוריאה נחשבת אף היא למדינה חזקה מאוד בענף, ובין השמות הבולטים אצלה נמצא גו בון-גיל הניצב בפסגת הדירוג העולמי בחרב ובעל שש מדליות מאליפויות העולם.
גזה אימרה ההונגרי הוא תופעה בענף. בגיל 43 הוא עדיין לא הודיע על פרישה – ורק לפני שנתיים הוא עוד זכה במדליית כסף אולימפית בתחרות האישית בדקר.
עלה לארץ בעקבות הוריו והפך לתקוות הענף
אחד השמות הבולטים ביותר בסיוף הישראלי הוא סייף החרב קונסטנטין וורונוב. וורונוב בן ה-21 עלה ארצה לפני שלוש שנים מאוקראינה בעקבות הוריו אחרי שכבר זכה כאוקראיני בתואר אלוף העולם לקדטים. וורונוב רשם בשנה שעברה הישג נהדר כשסיים שביעי באליפות העולם לבוגרים והוא מדורג כיום 32 בעולם. יחד עם וורונוב מתאמנת אצל איגור ריכטר במכבי ירושלים גם סייפת החרב יבגניה מליושצ'נקו בת ה-26 שמדורגת 232 בעולם.
בדקר יש כאמור לישראל נבחרות מלאות בגברים ובנשים. סייף הדקר בעל הדירוג הגבוה ביותר בישראל כיום הוא עידו הרפה (26) המדורג 61 בעולם. בין הישגיו של הרפה ישנו מקום 12 באליפות העולם ב-2015. אחרי הרפה מדורג במקום ה-65 בעולם גרגורי בסקין (30). יובל פרייליך (23) שזכה בעבר פעמיים באליפות אירופה לנוער, חבר אף הוא בנבחרת הדקר וגם דניאל ליס (29). הסייף המחליף בנבחרת הוא לב אברבוך (26). מאמן הנבחרת הוא אוהד בלווה.
בדקר נשים, המדורגת הגבוהה ביותר היא אנה לונדון (32, 57 בעולם), אבל היא לא חברה בנבחרת המורכבת מסייפות צעירות במיוחד: דר הכט (17) שסיימה לאחרונה שישית באליפות
אירופה עד גיל 20 ושמינית באליפות העולם באותה קטגוריית גיל, ורה קנייבסקי (18) שזכתה באליפות אירופה עד גיל 20, יאנה בוטביניק (19) וניקול גברילקו (19). אליהן אפשר לצרף גם את ניקול טל (24), מדליסטית ארד מאליפות העולם לנוער, המחלימה מפציעה. הנבחרת הזו אותה מאמן דורון לויט אמנם מכוונת לטוקיו 2020, אבל נחשבת כבעלת פוטנציאל גדול לאולימפיאדת פריז 2024.
בסגנון הרומח, השמות הבולטים הם בעיקר ילדיו של המאמן העכואי הוותיק חיים חטואל. מאור חטואל (32, 83 בעולם) שבשיאו סיים שמיני באליפות העולם, ינסה להעפיל לאולימפיאדת טוקיו אחרי שנכשל בניסיונות להגיע ללונדון ולריו. אחותו הגדולה דלילה חטואל (37) שכבר התחרתה באולימפיאדת בייג'ינג, עלתה לכותרות לקראת אולימפיאדת ריו 2016 אחרי שהשיגה את הקריטריון הבינלאומי אך לא נסעה בגלל שלא עמדה בקריטריון הישראלי. חטואל, אמא לשניים, הודיעה ממש לאחרונה על חזרה מפתיעה לענף וכבר הספיקה להשתתף בתחרות קבוצתית.
לפנייה לכתב/ת 
