קירוב לבבות באקדמיה

לא חייבים להיות דתיים, כדי ליהנות מחנוכייה מוארת בחנוכה, מלגימת יין תירוש בפסח או מטעימה של חלה מתוקה לכבוד שבת. שליחי חב"ד, מתברר, מהווים כתובת חמה גם באוניברסיטאות ובמכללות עבור סטודנטים ואנשי אקדמיה - יהודים, וגם מי שאינם כאלה - לאורך כל ימות השנה.

פגשתם בוודאי את חלקם בטיול הגדול שאחרי הצבא, בבתי חב"ד שפזורים כמו פטריות אחרי הגשם במזרח הרחוק, בדרום אמריקה או כמעט בכל מקום שבו תטילו מטבע ברחבי הגלובוס. תמיד עוזרים למטיילים הישראלים, תמיד מושטים יד כשקורה חלילה אסון, מהווים כתובת לשליחת מכתבים וקבלת חבילות מהבית ובחזרה ועוד.

הרב הרשי נובק, שליח חב"ד בקמפוס אוניברסיטת וושינגטון(צילום: באדיבות חב"ד)

לחסידות חב"ד יש כיום 4,500 שליחים הפועלים בכמאה מדינות שונות ברחבי העולם, כשבין היתר, 414 מהם פועלים כאן בישראל, תחת המטריה של צעירי אגודת חב"ד. מה שהופך אותה מן הסתם לאחד הזרמים הגדולים והמשמעותיים ביותר ביהדות העולם.

משום כך, זה היה אך טבעי מבחינתם להשתלב בפעילות גם במוסדות החינוך והאקדמיה. מה שהתחיל בטפטופים בחו"ל, הגיע כיום לדברי הרב  מוני אנדר, מנהל אגף דוברות חב"ד, למספר של כ- 256 בתי חב"ד הפועלים בקולג'ים ובמרכזי לימוד גבוהים בכל רחבי העולם. החל מארה"ב - בכל אוניברסיטאות היוקרה כמו: פרינסטון, ייל והרווארד, עבור לאיטליה, רוסיה, אוסטריה וכמובן גם כאן בישראל.

פה בארץ, הוקמו עשרות מרכזים כאלה במקומות שונים, כמו: קמפוס הנמל בחיפה, מכללת נתניה ומכללת סמי שמעון בבאר שבע.

"להערכתנו, קיימים היום כ-500 אלף סטודנטים יהודים מסביב לעולם", אומרים במשרדים הניו-יורקים של חב"ד בקמפוס, ומדגישים: "בחלק ניכר מהמקומות בהם הם לומדים, קיימת תחושה חזקה של אנטי-ישראליות ואנטישמיות בכלל, ואלו מהווים סיכון גדול שגורם ללא מעט סטודנטים להדחיק ואפילו לזנוח לחלוטין את הזהות היהודית שלהם. כך יוצא שאנחנו מהווים שם גורם קריטי בנושא. אנחנו מציעים עוגן וחיבוק משפחתי לכל הסטודנטים היהודיים, ללא קשר לרקע שלהם, למוצאם או לברומטר שיבדוק עד כמה הם שומרים מצוות - אם בכלל".

שבתות וחגים

פעילות חב"ד בקמפוסים בארץ וגם בעולם, מסייעת לסטודנטים רבים שנמצאים רחוק מהבית או חיים בגפם בתקופת הלימודים - ומתגעגעים לאוכל של אמא או לארוחת שבת. במסגרת הפעילות, חלק מהסטודנטים וחבריהם מהקמפוס, מתארחים בלילות שבת בבתיהם של הפעילים החב"דניקים כדי ליהנות מהקידוש ולאכול צלחת דגים חמה, חלה טרייה או מרק - במקום המנה החמה או הפיצה הקפואה שמתחממת במיקרוגל. הרב אנדר מעיד, כי לעיתים מוזמן לארוחות שבת האלה גם מרצה אורח, וכל סועד משתף את האורחים בחוויה אישית שעבר, וגם בדברי תורה שנאמרים שם לדבריו, בצורה חווייתית, נעימה ולא כפייתית.

סטודנטים אחרים נוטלים חלק בפעילות עונתית של חב"ד שמתקיימת סביב לוח השנה והחגים, ונהנים להעמיק יותר על המסורת היהודית או פשוט ליטול חלק במסיבת חנוכה עליזה עם חנוכייה ואמנים, בקריאת מגילת אסתר בפורים או בארוחת על האש סביב מדורת ל"ג בעומר.

הרב מוני אנדר מנהל אגף דוברות חב"ד

מעבר לכל זה, ישנן גם התארגנויות לקבלות שבת המוניות – במיוחד בתקופות החגים. מתן קורסים במקורות היהדות או בנושאים אקטואליים – שיש גם מלגה לצידם, וגם במגוון רחב של שיעורים בתחומים המשיקים לחומרים הנלמדים בפקולטות. אלה מציעים לסטודנטים זווית נוספת ולעיתים ייחודית מתוך ארון הספרים היהודי.

לצד כל זה, הנשים השליחות של חב"ד, מעבירות את הסטודנטיות סדנאות בישול של אוכל יהודי, לתועלת חיי הקולינריה שלהן.

זאת ועוד. שליחי חב"ד באקדמיה, גם מהווים, כך מתברר, יעד מרכזי ומארגן לפעילויות חסד שונות. מצד אחד, הם מסייעים בתרומות לסטודנטים נזקקים, ומצד שני, הם רותמים סטודנטים בהתנדבות לטובת פעילויות החסד שלהם. החל ממבצעי איסוף בגדים לנזקקים, עבור לאריזה וחלוקת מזון למעוטי יכולת, דרך מתן תרומות דם או ביקור חולים, וכלה בפעולות התנדבותיות לטובת ילדים עם צרכים מיוחדים ומאוכלוסיות חלשות.

במקרים בהם מזהים שליחי חב"ד מצוקה כלכלית בקרב הסטודנטים עצמם – הם מושיטים להם יד כלכלית תומכת.

קונצנזוס לאומי 

"החב"דניקים כבר הפכו מזמן לקונצנזוס ולחלק מובנה בנוף הישראלי", מסביר הרב מוני אנדר, מנהל אגף דוברות חב"ד, את פעילותם הענפה בקמפוסים. "המטרה שלנו היא להפיל את חומות העוינות והפחד בתוך החברה. להסביר שכולנו בני עם אחד ובעלי מורשת משותפת, ושכולנו מחוברים אליה בדרך זו, או אחרת. קיימים בכל מקום בארץ ובעולם יהודים רבים שמגדירים עצמם "לא דתיים", ובכל זאת מעוניינים ביהדות, וחב"ד נותנת לציבור הזה את המענה, באהבה ובמאור פנים, וכמובן בלי שום כפייה".

ישנה תיאוריה כאילו האקדמיה מהווה ניגודיות לחיי היהדות

" זה ממש לא כך. עובדתית, כל מי שבחר במסלול לימודים שבמסגרתו הוא יקדיש את מיטב שנותיו הקרובות לטובת לימודי רפואה, הנדסה, חינוך, או כל דבר אחר - יכול במקביל לכך לנצל את הזמן כדי לשמר ואף להתחבר עוד יותר לזהותו היהודית. הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מענדל שניאורסון, אמר לא פעם כי "סטודנטים נמצאים בשלב האחרון שלפני ההתבססות בחיים, לפני שמתחילה השגרה של מקום עבודה, בחירת מקום מגורים וגידול משפחה. דווקא כעת - יש לסטודנטים יכולת לקבל החלטות משמעותיות בחיים. הדבר הזה מבדיל אותם מחתכים אחרים באוכלוסייה, ומעניק לתקופה הזו משמעות מיוחדת עוד יותר".

תסביר מדוע

באחד מימי העיון של שליחי חב"ד בקולג'ים של ארה"ב - הרב יהודה קרינסקי, מי ששימש מזכירו האישי של הרבי מליובאוויטש, חידד את העניין. לדבריו, הרבי דיבר על החשיבות לשמש כתובת יהודית עבור סטודנטים יהודים ברחבי העולם – הרבה לפני שנפתחו בתי חב"ד במזרח הרחוק או בדרום אמריקה. באותם ימים זה לא היה מקובל או נפוץ, אבל הרבי הצביע כבר אז על הצורך החשוב הזה".