זמן פציעות
נפלתם? נחבלתם? עברתם תאונה בזמן הלימודים במוסד האקדמי? האם אתם זכאים לפיצוי? ואם כן, ממי? קבלו את המדריך השלם שיעזור לכם לצאת משם בשלום
החלום של אלון (שם בדוי), היה להיות עו"ד מצליח. לשם כך הוא נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטה, אבל אז הוא נאלץ לגלות, כי הוא חייב לקחת גם קורס בחינוך גופני, במה שנקרא בלשון האקדמית: ספורט חובה. אלון נרשם לקורס ג'ודו, שהתנהל באופן בו התלמידים נחלקו לזוגות. כל זוג כזה התאמן ביחד במשך השיעור תחת הוראתו ובפיקוחו של מורה.
באחד הימים, סטודנט שלא היה בן זוגו של אלון והתאמן במרחק קצר ממנו, התנגש בו בעוצמה. אלון שחטף מכה רצינית, נפל, הובהל משם לקבלת טיפול רפואי ואף נזקק לשיקום והפסיד ימי לימודים. אבל הוא לא ויתר. מייד עם החלמתו, אלון הגיש תביעת נזיקין לבית-משפט השלום בראשון לציון. בתביעתו, הוא דרש פיצוי כספי, הן מהנהלת האוניברסיטה והן מהחברה המבטחת שלה, בגין נזקי הגוף שנגרמו לו במהלך שיעור הג'ודו. בית המשפט מצא, כי תביעתו של אלון הייתה מוצדקת, ואף פסק לו פיצוי בגובה של כ-100 אלף שקלים.
מדובר בדוגמה אחת, אבל בהחלט מייצגת, לפציעות שונות, או לתאונות קלות - כחמורות, שעלולות לקרות לסטודנטים, למרצים ואפילו לסתם אורחים ומבקרים, במהלך שעות הלימודים, ברחבי שטחי המוסדות להשכלה גבוהה. בין אם זה בכיתות, במעבדות, בקפיטריות או בכרי הדשא הנרחבים. הבעיה היא שהנפגעים לא תמיד מודעים לזכויותיהם.
מיגוון החבלות והפציעות שעלולות להתרחש שם הוא רחב ונחלק לשני סוגים: האחד - הן הפציעות הקלאסיות, שעלולות להתרחש בכל מקום: החל מנפילה בשטח המוסד - אם בשל מרצפת שבורה או חפץ בולט, דרך נפילה מגובה - כמו מחלון, עבור להיתקלות בדלת זכוכית או לתפיסת אצבעות בדלת, דרך החלקה במדרגות שהן: תלולות, שבורות או רטובות ועוד.
סוג פציעות האחר, שעלול להתרחש בשטחי המוסדות האקדמיים, יכול לקרות במהלך התנסות בעבודה במעבדות השונות, בהן יש לסטודנט סיכון להתחשמלות, לדליפה או לשאיפה של חומרים מסוכנים במעבדות המחקר, ועד לפיצוץ של חומרים כימיים במהלך ניסויים. בנוסף, ישנו הסיכון להידבקויות במחלות וכמובן לפציעות במהלך קורסי ספורט החובה, כמו במקרה של אלון.
על מנת לעשות סדר בעניין, פנינו לעו"ד ערן יעקובוביץ ממשרד עו"ד צבי יעקובוביץ ושות', העוסק בדיני ניזיקין וביטוח, על מנת להבין באלו מקרים, אם בכלל, זכאי הסטודנט הנפגע לפיצוי? מי הוא הגורם שצריך לפצות אותו? מה היא מידת "הרשלנות התורמת" שמייחס בית המשפט לסטודנט הנפגע, ולא פחות חשוב מכך: כיצד ניתן להגדיל את הסיכוי לקבל פיצוי מרבי בגין אותה הפציעה.
לשון החוק
במקרה של הסטודנט אלון, בית המשפט קבע, כי הנהלת האוניברסיטה הייתה יכולה למנוע מראש את התאונה המצערת וזאת בשתי דרכים, האחת: על-ידי פיקוח הדוק יותר של המורה על המתאמנים במהלך השיעור, והשנייה: על-ידי סימון של תחום אימון נפרד, לכל זוג מתאמנים, תוך הפרדתם מיתר חבריהם. לקביעת בית המשפט, על אף שסימון כזה אינו מקובל בקרב העוסקים בג'ודו, ולמרות שפגיעות מסוג זה עלולות להתרחש גם בהינתן סימון כזה "עדיין יש בו, כדי לצמצם את הסיכונים לפגיעות, מה גם שעלותו בטלה בשישים".
המסקנה היא, כי בעוד שעצם ההיאבקות בין שניים - לפי הכללים המקובלים, אינה מטילה חובת זהירות למקרה של פגיעה - הרי שראוי היה לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים. זאת ללא מאמץ גדול ובהוצאה כספית מזערית, על מנת למנוע או להגביל את הסיכון לפגיעה במתאמנים אחרים.
ועוד דבר: בית המשפט קבע, כי עצם השתתפותו של אלון בשיעור ג'ודו, אינה מהווה את הסכמתו להסתכן בסיכון שאיננו טבעי והכרחי להיאבקות בינו לבין בן זוגו, וכן שאין להסיק כתוצאה מהנסיבות שהייתה כזאת. אי לכך ובהתאם לזאת, בית המשפט חייב את הנתבעות הדדית לפצות את אלון בשל כל הנזקים שנגרמו לו בתאונה".
עו"ד ערן יעקובוביץ מבהיר, כי לפי פקודת הנזיקין, אדם שנפגע בשל מפגע במקום ציבורי, זכאי לפיצוי מהגורם שאחראי על המקום הזה. ועם זאת, חובת ההוכחה לקיום המפגע ולמידת המוכנות שלו, חלה על הנפגע עצמו. מה שמחייב אותו להגיש חוות דעת רפואיות מטעמו ולעיתים גם חוות דעת של אנשי מקצוע מומחים.
כך, למשל, במקרה של עובדת אוניברסיטה, שתבעה את המוסד שבו היא עובדת בשל תאונה שקרתה לה שם, וזיכתה אותה בבית משפט השלום בירושלים בפיצוי של כמיליון שקלים (!).
לטענת העובדת, התאונה התרחשה בזמן שהיא הלכה במסדרון ונתקלה במכשול בולט וברור שנוצר בעקבות התקלפות שוליה של יריעת חיפוי לרצפה: P.V.C. לדבריה, לא רק שנוצר קפל ברצפה, אלא גם נוצרו בה הפרשי גבהים של מספר סנטימטרים. בשל כך רגלה ניגפה כאמור במכשול והיא מעדה ונפלה.
בית המשפט שקיבל את תביעתה, קבע כי אמנם לא ניתן היה בהכרח להבחין במכשול במהלך ההליכה, אולם, אין זה סביר כי אדם אשר מתהלך במסדרון, יביט על הרצפה ויצפה למצוא בה מכשולים. לקביעת בית המשפט היריעה אכן לא הייתה מודבקת כראוי לרצפה, ועל כן שוליה בלטו מעל פני המדרך. בעקבות נפילת העובדת, היא סבלה מהגבלת תנועה בשורש כף יד שמאל מה שהותיר אותה עם 10 אחוזי נכות.
מה עושים אחרי שנפגעים?
מאחר ותאונות בכל זאת מתרחשות במתחמי הקמפוסים, לפניכם מספר צעדים בסיסיים שחשוב לדברי עו"ד ערן יעקובוביץ', לעשות מייד לאחר הפגיעה.
ראשית, לגשת כמובן לקבלת טיפול רפואי. מצד אחד כדי להבריא מהפגיעה ומצד שני, כדי לקבל מסמכים ותיעוד לכך שהיא אכן אירעה במוסד האקדמי.
בשלב מאוחר יותר, רצוי לצלם את מקום האירוע ואף את המפגע עצמו להוכחת קיומו שם.
מומלץ להכין רשימה עם שמות של עדי ראייה לתאונה. כך, למשל, במקרה שהחלקתם על רצפה רטובה - שהיא מפגע שאינו נראה לעין - עדים יסייעו לכם להוכיח את העניין כדי לקבל פיצוי.
רצוי לברר מי היא החברה שמבטחת את המוסד האקדמי שבו התרחשה התאונה, כדי שתוכלו לצרף אותה לרשימת הנתבעים לצד הנהלת המוסד בתביעה.
האם הסטודנט שנרשם למוסד אקדמי מבוטח אוטומטית במסגרת שכר הלימוד?
"לא. שכר הלימוד אינו כולל ביטוח נגד תאונות אישיות במתחם. עם זאת, ביטוח האחריות של הנהלת המוסד קיים בכל מקרה ואינו קשור לתשלום דמי הלימוד".
ומה באשר לתאונות במסגרת פעילויות שאינן לימודיות, אך נעשות בשטחי המוסד האקדמי, כמו: מסיבות, פעילות ספורט עצמאית וכו'?
"יש למוסד האקדמי אחריות על כל פעילות שנעשית במקרקעין השייך לו ואשר אושר על ידו - בין אם ייגרם נזק כלשהו כתוצאה מבעיה בשטח, ובין כתוצאה מהיעדר פיקוח או אישור מתאים.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש, כי לא תמיד מדובר ברשלנות של הנהלת המוסד או שלה בלבד. כך, למשל, אם הסטודנט נפל כך סתם בלי שהוכיח רשלנות מצד המוסד האקדמי בו הוא לומד - הוא לא יהיה זכאי לקבלת פיצוי. או במקרה שמתפוצצת לו מבחנה במהלך שיעור כימיה - הרשלנות חלה גם על המרצה שלו. כנ"ל לגבי מקרים שבהם סטודנט התחשמל בשל שקע לא תקין או נפצע כתוצאה מנפילת אריח מהתקרה וכו'. במילים אחרות: אם יש מישהו ספציספי שגרם לנזק ברשלנותו - אז הוא זה שאחראי לו.
כך, למשל, במקרה של סטודנטית שנפצעה באירועי יום הסטודנט, בגלישה ממתקן מתנפח שלא היה בטיחותי. בית המשפט הטיל את האחריות במקרה הזה על אגודת הסטודנטים ועל קבלן הבטיחות שארגנו את יום הסטודנט - ולא על הנהלת האוניברסיטה.
המקרה התרחש באוניברסיטת בן גוריון, כשהתובעת הייתה אורחת באירועי יום הסטודנט שקיימה האוניברסיטה במתחם. הנזק המדובר נגרם לה, לאחר שגלשה לדבריה במתקן מתנפח, נפלה ממנו ונחבלה. הסטודנטית הגישה תביעה בעקבות נזקי גוף שנגרמו לה בשל התאונה ובמסגרת של פשרה סופית שהושגה איתה, היא קיבלה פיצוי של כ- 115אלף שקלים".
אז מה הייתה פה הבעיה?
"שאלת האחריות בין כל הצדדים. מצד אחד, בית משפט השלום בהרצליה פסק כי אוניברסיטת בן גוריון היא האחראית לבטיחות הסטודנטים והאורחים, ביום הסטודנט שהיא יוזמת. מצד שני, בנסיבות פסק הדין, בית המשפט מצא כי האוניברסיטה לא הפרה את חובת הזהירות שלה. כלומר: שהיא לא התרשלה. זה קרה אחרי שההנהלה הצליחה להוכיח, כי היא התנתה את קיום האירוע בשכירת שירותיו של מומחה לבטיחות, ושהיא וידאה בפועל שהמומחה הזה אכן נשכר, הכין תוכנית בטיחות וגם אישר את ביצועה לפני תחילת האירוע. בשורה התחתונה, הסטודנטית אמנם פוצתה כספית, אלא שבית המשפט הטיל כאמור את האחריות על מארגני אירועי יום הסטודנט ולא על האוניברסיטה עצמה".
אבן נגף
רבות מהתאונות שמתרחשות במתחם הקמפוסים, כך מתברר, קורות בעקבות מעידות, נפילות והיתקלויות במפגעים שונים על הקרקע. סכומי הפיצויים שהנפגעים מקבלים, משתנים מבית משפט אחד לשני ובהתאם לסוג הפציעה.
סטודנט שנתקל במהלך שעות הערב באבן גדולה שהייתה חלק מעמוד קורינתי (פסל) גדול, שהוצב באמצע המדשאה שבשטחי באוניברסיטה - נפצע והגיש תביעת נזיקין נגד הנהלת המוסד. בית משפט השלום בקריות שדן בתיק, פיצה אותו בסכום של כ-350 אלף שקלים, לאחר שנמצא כי הנהלת המוסד לא דאגה שם לתאורה מתאימה.
בית המשפט קבע, כי האוניברסיטה הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי הסטודנט התובע. מצד אחד, בשל חוסר שילוט במקום, אשר יזהיר את המבקרים על כך שחלק מהאורות כבים בשעה מסוימת. ומצד שני, בשל אי אזהרת המבקרים כי האורות - כמו במקרה של התובע - כבו באותו היום בשל תקלה. לפי פסיקת השופטים, הנהלת האוניברסיטה לא הוכיחה כי היא נקטה באמצעים סבירים כדי למנוע תקלה כזאת.
במקרה אחר, סטודנט החליק במדרגות הקמפוס שבו הוא לומד, שהיו רטובות לטענתו, לא מתוחזקות כראוי ומלאות בעלים. לדבריו, כתוצאה מהנפילה הזאת, ידו הימנית נשברה וגובסה. בית משפט השלום בחיפה הטיל את האחריות על האוניברסיטה בגין תחזוקה לקויה, ופסק לו פיצויי כספי בסך 80 אלף שקלים.
לעומת אלה, משגיחת בחינות, שנפלה בעת שירדה מהבמה במדרגות הצמודות לה ונחבלה, תבעה את הנהלת האוניברסיטה בשל נזקי הגוף שנגרמו לה, וזכתה לפיצוי של כ-200 אלף שקלים. בית המשפט קבע, כי הנהלת האוניברסיטה אחראית הן למדרגות והן לעובדה כי על המדרגות הוצב מקרן בצורה לא בטיחותית - מה שהקשה על הירידה מהן.
לאור מצב הפציעות, נשאלת השאלה, האם הסטודנט הנפגע, יכול לקבל פיצוי גם ממקורות נוספים? עו"ד יעקובוביץ, סקפטי. שכן לדבריו זה אפשרי רק במקרים מסוימים והוא מפרט: "אם חלילה נגרם לסטודנט נזק בלתי הפיך, אבל הוא ביטח את עצמו עוד קודם לכן בפוליסת תאונות אישיות, אזי הוא רשאי להגיש תביעה במקביל לתביעה נגד המוסד או הגוף הציבורי בו קרתה לו התאונה - גם נגד חברת הביטוח. זאת, בהתאם לתנאי הפוליסה שלו. מדובר בסכומים שעשויים להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף למאות אלפים".
והמסקנה? אל תסמכו על המזל. לכו ותבטחו את עצמכם על כל מקרה שלא יבוא, ורק שלא יבוא.
מכללת תלפיות: 80 שנות חינוך ושלושה מסלולים חדשניים לתואר שני בחינוך
המכללה האקדמית "תלפיות" הינה מוסד ייחודי, עם ותק של 80 שנות חינוך והכשרה של אלפי פרחי הוראה וסטודנטיות. בשנים האחרונות קיבלה המכללה את אישור המל"ג ללמד תואר שני בשלושה מסלולים חדשניים: במסלול ללקויות למידה, במסלול לגיל הרך ובמסלול לאנגלית. התוכנית לתואר שני בלקויות למידה מכשירה מורים-מומחים מובילים בתוכניות התערבות דינאמיות בקרב ילדים עם לקויות למידה, הכרת מודלים ותוכניות התערבות בעבודה עם תלמידים בעלי לקויות למידה. התוכנית לתואר השני בגיל הרך מתמקדת בהעמקת ידע אקדמי רחב בפסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, בהתפתחות סנסו-מוטורית ואילו התוכנית לתואר השני באנגלית כשפה בינלאומית עוקבת אחר השינויים בתחום הוראת האנגלית, ומשפרת את מיומנות הסטודנטיות בניהול קונפליקטים. בימים אלו ההרשמה בעיצומה.
