מאמן הנבחרת הבא יהיה... למי אכפת?
תגידו, בינינו, המאמן הבא יכול להמציא שחקנים חדשים? יכול לעשות קסמים? להמציא איזה אינייסטה? מסי? בופון? התשובה היא כמובן לא! יהיו לו את הכלים הרגילים, אותם שחקנים, רק בשמות אחרים
משחק הידידות של נבחרת ישראל מול ארגנטינה ב-9/6 יתקיים באצטדיון טדי בעיר הבירה. מסי וחבריו יגיעו לסופ"ש ארוך ולמשחק הכנה אחרון בירושלים לפני המונדיאל פה בארצנו הקטנטונת. בהחלט גאווה וחוויה (לנו). אך עדיין לא ברור מיהו המאמן שידריך את הנבחרת שלנו מול הארגטינאים. אלישע לוי סיים את תפקידו באופן רשמי ב-29/10/17, לפני יותר מחצי שנה. בין המועמדים לרשת את תפקידו הוזכרו, בין היתר, רוני לוי, יוסי אבוקסיס וניר קלינגר, וגם האופציה של מאמן זר עדיין לא ירדה מהפרק. דובר על מנהל טכני שיהיה מעל למאמן הנבחרת, כששמו של ג'ורדי קרויף עלה מספר פעמים.
אבל לומר לכם את האמת? אותי לא מעניין אותי מי יהיה המאמן הבא. לא אכפת לי אם זה יהיה מאמן זר, לוי, אבוקסיס, קלינגר, גרנט עוד פעם או לחמן בכלל, מצידי שיעשו תחרות של פוטבול מנג'ר והזוכה המאושר יזכה במשרה. לא אכפת גם אם יביאו מנהל טכני/מקצועי/על זר או ישראלי. זה לא באמת משנה ולא ישנה כלום. איך ביבי אומר? לא יהיה כלום - כי אין כלום!
נבחרת ישראל(עוז מועלם)
תגידו, בינינו, המאמן הבא יכול להמציא שחקנים חדשים? יכול לעשות קסמים? להמציא איזה אינייסטה? מסי? בופון? התשובה היא כמובן לא! יהיו לו את הכלים הרגילים, אותם שחקנים, רק בשמות אחרים. בשביל להצליח פה באמת, צריך להכריז כי חמש השנים הקרובות לא חשובות מבחינתנו. לקבוע כי מה שיקרה בתקופה הזו עם הנבחרת הבוגרת זה בונוס. להרוס הכל ולבנות מחדש. "חריש עמוק", "בנייה מחדש", "תוכנית חומש". שיקראו לזה איך שהם רוצים, אבל בדי שמשהו יזוז פה וישתנה צריך להתחיל מחדש. הצעדים ההכרחיים לפניכם (ולא מספיק לקבוע אותם, אלא ליישם אותם):
1. קבוצות בליגת העל יחויבו להקים אקדמיות ולהקצות 10% מהתקציב הכולל למחלקת הנוער – אנחנו רגילים להסתכל רק על המוצר המוגמר, הקבוצה הבוגרת. הצלחה שלה והכל טוב. אבל מאיפה נגדל שחקנים? למה לא לחייב קבוצות להשקיע עכשיו כסף כדי לגדל שחקנים הרבה יותר טובים בעתיד? למה? התשובה ברורה – זול יותר לקנות שחקן בגיל 19-18, מוצר מוגמר ומוכשר (אך רק לרמה המקומית), מאשר לגדל אותו בעצמך. מחלקת נוער צריכה להיות הרבה יותר מאשר מנהל מקצועי, מאמנים, מאמן כושר אחד, מאמן שוערים אחד, פזיותרפיסט (במקרה הטוב) ומעסה. תשתית רחבה ומקצועית של אנשים בעלי ידע, כגון: פיזיולוגים, תזונאים, רופאים, פסיכולוגים, מאמני קואורדינציה, מאמני אתלטיקה, מאמני טכניקה, ואני יכול להמשיך – היא הכרחית! השחקנים שיצמחו במחלקות הנוער יהיו בעלי סטנדרטים אירופיים של טכניקה, קואורדינציה, כוח וחשיבה. אנחנו נבנה שחקנים שלמים יותר.
2. שדרוג מערך הנבחרות – בדומה לחיוב הקבוצות על הקמת תשתית רחבה של אנשי מקצוע איכותיים, שחקנים שנמצאים בנבחרות חייבים לקבל את התמיכה הראויה. נבחרות אזוריות, סקאוטרים שיחפשו כישרונות צעירים בכל רחבי הארץ (ולא יתרכזו בקבוצות של מרכז הארץ והקבוצות הגדולות) ומנהל-על שיפקח על כל התכנית מלמעלה וידאג שכולם עובדים בשיטות אימון דומות.
3. הסדרת מעמד המאמן ושיפור תנאי העסקתם – חוסר הוודאות של המאמנים הישראלים, במיוחד במחלקות הנוער, הוא דבר מדהים. מאמנים לא יודעים אם הם ממשיכים באותו מועדון ובאיזו קבוצה יאמנו, תופעות הזויות כמו של 10 משכורות בשנה (במקרה הטוב), עבודה ללא חוזה מסודר, עיכובי שכר תמידיים ועוד. תופעות אלו אינן מקובלות בשום מקום, אבל בכדורגל (וגם בענפים אחרים) הן דבר רגיל והן חייבות להיעלם. מאמן שיבוא למקום עבודה מסודר, יקבל שכר בזמן, ייהנה מתנאים וסביבת עבודה נוחה וכיפית, יהיה מאמן יותר טוב ויהיה לו יותר טוב. מאמן כזה יצמיח שחקנים טובים יותר.
4. הקמת ליגת מילואים לשחקנים צעירים שלא מוצאים מקום בסגל הקבוצה הבוגרת – צעד נוסף הוא הקמה של ליגת מילואים לשחקנים צעירים שלא מקבלים צ'אנס בקבוצה הבוגרת ולשחקנים שחוזרים מפציעות וזקוקים לכושר משחק. שחקנים יישארו במסגרת קבוצת האם, יקבלו את התמיכה המקצועית והאישית ממנה, ויזכו לשחק בצורה מסודרת.
ישנם עוד צעדים הכרחיים כמו בניית מגרשים, הגבלת מספר הזרים ועוד, אבל עד שלא יעשו אותם נמשיך לתלות תקוות בכל קמפיין מחדש ("קיבלנו רק את בלגיה, יוון, אלבניה וקפריסין – יש צ'אנס לעלות!") ובסוף הבלון יתפוצץ בפנים (מקום רביעי...). בואו נעשה משהו אמיתי ורציני – תוכנית ארוכת-טווח, מקיפה ואיכותית, שתגרום לשינוי מהותי בכדורגל הישראלי. ואולי, רק אולי, ב-2024 נעלה ליורו. אמן כן יהי רצון!
לפנייה לכתב/ת 
אלישע לוי
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
