פיצוץ של נמלים

X

צילום: Alice Laciny

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

לנמלים שזכו לכינוי "הנמלים המתפוצצות" יש מערך הגנה אכזרי ויעיל במיוחד: כשחרקים אחרים מאיימים על המושבה שלהן, הן תוקפות, נושכות ואף קורעות לגזרים את גופן שלהן. בתהליך הקטלני הזה משתחרר חומר צהוב, דביק ורעיל על האויב שניצב מולן, כך שבמותן הן מצילות את הקן. מין חדש של נמלים כאלה התגלה בדרום מזרח אסיה בידי צוות חוקרים בינלאומי מאוסטריה, תאילנד ובורנאו.

(צילום: Laciny A, Zettel H, Kopchinskiy A, Pretzer C, Pal A, Salim KA, Rahimi MJ, Hoenigsberger M, )

בעת מתקפה על הקן: הנמלה פולטת חומר צהוב ורעיל

חמש משלחות מחקר שפעלו בשנים 2016-2014 דגמו כ-15 מינים של נמלים מתפוצצות מבורנאו, תאילנד ומלזיה, ואף גילו מין חדש שלהן שלא היה מוכר, וקיבל את השם המתבקש Colobopsis explodens. במהלך התצפיות הבחינו החוקרים שכאשר הנמלים מתמודדות עם אויב שמאיים על המושבה, הן תוקפות ונושכות אותו ובמקרים מסוימים אף מקשתות את גבן ישירות כלפיו ומכופפות את בטנן עד שהן קורעות את גופן ופולטות חומר צהוב, דביק ורעיל.

החומר הצהוב שמשוחרר בעת הפיצוץ נועד להרתיע את האויב ואף לחסלו. הוא מתאפיין ב"ריח מוחשי ולא נעים שמזכיר מעט קארי", כפי שמתארת אליס לאסיני (Laciny), שהובילה את צוות המחקר. היכולת להתפוצץ אינה משותפת לכל הנמלים בקן: רק הפועלות, שהן כולן עקרות, יכולות להקריב את חייהן בהתפוצצות כדי להגן על המושבה. הפועלות מראות נטייה גבוהה יותר להתפוצץ בנוכחות חרק פולש או חוקר סקרן שמתקרב מדי אל הקן.

(צילום: Laciny A, Zettel H, Kopchinskiy A, Pretzer C, Pal A, Salim KA, Rahimi MJ, Hoenigsberger M, )

החוקרים מתארים במאמר את ההבדלים בין הנקבות והזכרים של המין שהתגלה, ומתעדים את לוח הזמנים של הנמלים, העדפות המזון והתנהגות הפיצוץ שלהן. כמו כן, על סמך דגימות DNA מחמישה מיני נמלים מבורנאו ותאילנד, הם הרכיבו עץ גנטי שמתאר את הקרבה האבולוציונית שלהן.

(צילום: Laciny A, Zettel H, Kopchinskiy A, Pretzer C, Pal A, Salim KA, Rahimi MJ, Hoenigsberger M, )

הנמלים המתפוצצות ממלאות תפקיד דומיננטי ביערות הגשם, אך לביולוגיה שלהן נותרו עדיין אי אלו סודות שמחכים להתגלות. התצפיות והניסויים שנערכו על המין החדש הניחו תשתית חשובה למחקר עתידי שיחשוף פרטים נוספים עוד יותר על החרקים הנפיצים האלה.

יעל גרופר, מאסטרנטית במכון ויצמן למדע וכותבת באתר מכון דוידסון