הסכם הגרעין הוא עדיין החלופה הטובה לביטחון ישראל
כשרה"מ הציג את תיקי הגרעין האיראניים, הוא טען שההסכם מ-2015 בין טהרן למעצמות "סולל את דרכה של איראן לארסנל שלם של פצצות גרעין". אך ההסכם השיג 15 שנות עיכוב בתוכנית הגרעין האיראנית והישגים נוספים
בשבוע שעבר הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו מידע מודיעיני על תוכנית הנשק הגרעיני של איראן שהתקיימה תחת השם "אמאד" לפני שנת 2003. מדובר בהישג מודיעיני יוצא דופן, ולעתים ראוי לחשוף חומר מודיעיני גולמי גם באופן פומבי לצורכי הרתעה או השגת מטרות מדיניות. אני משוכנע שהגורמים הנוגעים בדבר שקלו את מכלול השיקולים בעד ונגד חשיפה מודיעינית שכזו.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
אולם במרכז הדיון לא עומד ההישג המודיעיני, אלא שאלת ערכו של ההסכם שחתמו ב-2015 בווינה שש המעצמות - ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה - עם איראן. ראש הממשלה קורא זה זמן לביטול ההסכם, והנשיא האמריקני דונלד טראמפ אמור להכריז ב-12 במאי על החלטתו אם לפרוש מההסכם. מדובר בנושא בעל חשיבות עליונה לביטחון הלאומי של ישראל, וראוי שיתנהל לגביו דיון מושכל ומבוסס על עובדות בשיח הציבורי בישראל.
ראש הממשלה טוען שההסכם יאפשר לאיראן לאחר סיומו: א. לצבור כמויות בלתי מוגבלות של אורניום מועשר; ב. אינו מטפל בתכנית הטק"ק; ג. אינו עוסק בתוכנית הנשק (שעמדה במרכז החשיפה במצגת של ראש הממשלה).
טענות הנגד לקו שמוביל ראש הממשלה:
א. לאחר סיום ההסכם איראן תוכל לחזור ולהעשיר אורניום בהיקף רחב. חשוב להזכיר שכל האמנות הבינלאומיות העוסקות בגרעין מתירות להעשיר אורניום תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). על איראן הוטלו מגבלות חמורות יותר בתחום ההעשרה על פי ההסכם למשך עשר שנים, בדיוק משום שנתפסה מפירה את מחויבותה לאמנה. אולם, בניגוד לרושם שיוצרים ראש הממשלה ושרי הקבינט, ההסכם אינו מאפשר לאיראן להצטייד בנשק גרעיני בעוד עשור. ממש לא. הפיקוח על החומר הבקיע יישאר בעינו, וההתחייבות האיראנית לא לעסוק לעולם בנשק גרעיני תישאר על כנה.
ב. ההסכם לא עוסק בטק"ק. זו החלטה של הנושאים ונותנים שמותר לחלוק עליה. אלא שחשוב לזכור שאם מונעים מאיראן להתקדם לנשק בשני הערוצים האחרים, הטק"ק נשאר קונבנציונלי.
ג. ההסכם עוסק גם בנושאים הקשורים ל"קבוצת הנשק". זה אחד ההישגים הגדולים שלו משום שנושא זה אינו נתון לפיקוח על פי האמנות הבינלאומיות (ממגוון סיבות היסטוריות). כל עיסוק כזה, ובפרט חידוש פעילות הארגון במשרד ההגנה שעסק עד 2003 בפיתוח נשק גרעיני, הוא "אקדח מעשן" ומהווה הפרה יסודית של האמנה להפצת נשק גרעיני (NTP) ושל הסכם הגרעין מ- 2015.
כל ארגוני המודיעין המערבי צריכים להשקיע כל משאב אפשרי בניסיון להתחקות אחר אפשרות לחידוש הפעילות הזו. זה יהיה ללא ספק "אקדח מעשן". ראש הממשלה לא הביא שום עדות ל"אקדח מעשן" כזה. המידע החדש שהוצג אינו משנה את ההבנה המערבית ביחס להיסטוריית "קבוצת הנשק" באיראן. מסמכים איראניים מקוריים של אותה קבוצה בשם "אמאד" כבר הוצגו בעבר בפומבי, והיו מוכרים היטב לגורמי מודיעין במערב.
לו מישהו היה נותן לממשלת ישראל נייר חלק ואומר "אנא נסחו את ההסכם מחדש ומובטח לכם שאיראן תחתום על כל מה שתנסחו", בוודאי שהיה ראוי להוסיף עוד 150 עמודים מלאי דרישות. אבל זה עניינו של הסכם דיפלומטי - שני הצדדים צריכים לחתום עליו. ההסכם השיג 15 שנות עיכוב בתוכנית הגרעין. בשנים האלה ראוי שגם ישראל וגם ארה"ב ישפרו את מצבן המבצעי למקרה שאיראן תשנה את דעתה ותחדש את תוכנית הנשק הגרעיני.
ניתוח החלופות אינו מצביע על אפשרות טובה יותר לביטחון ישראל: מלחמה, על כל השלכותיה הקשות, מביאה כזכור לעיכוב של ארבע שנים לכל היותר ומספקת לאיראן תירוץ מצוין לפיתוח נשק גרעיני. התנערות מההסכם וחידוש הסנקציות יחזירו אותנו למצב שבו היינו בעשור הקודם שבו איראן מתקדמת בתוכנית ההעשרה, והסנקציות לא מובילות להפלת המשטר (אם המשטר בטהרן ייפול, זה יקרה מסיבות פנימיות). התנערות אמריקנית מהסכם חתום, גם עם טראמפ כנשיא ארה"ב, לא סביר שתאפשר לאחד מחדש את כלל המעצמות לכדי הסכמה על נוסח דרקוני יותר.
כך שחלופת שימור ההסכם בעשור הקרוב נראית לעת עתה כאופציה הטובה ביותר. תוכנית הגרעין נבלמה וצומצמה, המתונים באיראן חוזקו, והמערב מאפשר לישראל לנהל את המאבק נגד ההשפעה האיראנית בצפון. ההסכם הזה שראש הממשלה קורא לבטלו הוא כרגע הטוב ביותר לישראל. האלטרנטיבה תעמיד בסכנה את שלומה וביטחונה של ישראל.
יואב רוזנברג (אל"מ במיל') היה ראש הזירה הטכנולוגית באמ"ן מחקר
לפנייה לכתב/ת 
