כך תגישו תביעת רשלנות רפואית: מדריך
כיצד מוגדרת רשלנות רפואית, מי יכול להגיש תביעה, כיצד מתבצע התהליך ומה חשוב לדעת לפני שמתחילים? מדריך
מינה ושמואל, זוג צעיר מצפון הארץ, ציפו בכליון עיניים ללידת בתם הבכורה. במסגרת מעקב ההיריון הם ביצעו את כל הבדיקות השגרתיות. בדיקת אולטרסאונד שנערכה באמצע ההיריון על ידי טכנאית, העלתה כי לעוברית היקף ראש קטן בצורה חריגה מהנורמה. מסיבות לא ברורות, הממצא לא דווח להורים והם לא נשלחו להמשך בירור או להפסקת היריון. רק לאחר לידת בתם, הסתבר להם כי היא היא סובלת ממום מהקרוי מיקרוצפליה (היקף ראש קטן באופן פתולוגי) הגורם לפיגור שיכלי חמור ולעיוורון.
שירה, הייתה ידועה כנשאית של מחלה גנטית בשם תסמונת ה- X השביר. זוהי מחלה בה הנשאיות אינן סובלות מליקוי קשה בעצמן, אולם קיים סיכון משמעותי שהן יעבירו את המחלה בצורה חמורה בהרבה לצאצא שיוולד להן שתתבטא בפיגור שכלי, אוטיזם והיפראקטיביות. עקב כך, היא דאגה והקפידה לעשות בדיקה טרום לידתית של העובר במכון גנטי בבית חולים גדול ומוכר במרכז הארץ על מנת שלא יוולד לה ילד החולה במחלה.
למרות העובדה שמדובר היה בבדיקת יולדת שמצויה בסיכון גבוה להעברת המחלה, המעבדה החליטה להסתפק בתוצאת בדיקה שיצאה לא מספיק ברורה מבחינה טכנית, והודיעה לשירה כי העובר בריא. לאחר לידת בנה התברר כי הוא סובל מאוטיזם, פיגור והיפראקטיביות. בדיקה גנטית שנערכה לו העלתה כי הוא לוקה בתסמונת ה-X השביר.
רביזיה של הבדיקה הטרום לידתית שנעשתה העלתה כי היא הייתה באיכות טכנית ירודה שלא איפשרה לתת לאם תשובה כי העובר בריא. מבדיקה שערכה מומחית מטעם ההורים הסתבר כי הדגימה שנבדקה כללה תאים אימהיים שנלקחו מהשילייה, ולא רק תאים עובריים, ומכאן הטעות והבעיות הטכניות שנצפו.
קיראו עוד על רשלנות רפואית:
לראשונה: נחשפים נתוני הרשלנות הרפואית בישראל
רשלנות רפואית: באיזה תחום תובעים הכי הרבה?
רשלנות רפואית: מתי יש צורך לתבוע?
יעקב, סבל ממיחושים בלוע ונשלח לבצע ביופסיה בבית חולים ציבורי. תוצאת הביופסיה אשר פוענחה בבבית החולים העידה על הימצאותו של סרטן. יעקב, כנראה מתוך הדחקה או פחד, נשאב לשיגרת חייו ולא הגיע לפגישת הביקורת שנקבעה לו מראש במרפאת בי החולים. באופן בלתי נתפס, איש מצוות בית החולים אשר קיבלו את התשובה כי הממצא סרטני, לא טרח להודיע ליעקב כי הוא חולה בסרטן. בתיק הרפואי בבית החולים נכתב כי "הושארה הודעה לחותנת". זאת ותו לא.
רק כשנה מאוחר יותר, כשיעקב שב לבית החולים עם החמרה בתלונותיו, התברר לו לראשונה כי כבר מזה שנה הוא מאובחן כסובל מסרטן. עקב האיחור בתחילת הטיפולים, מחלתו של יעקב הוחמרה וסיכויי ההחלמה שלו נפגעו בצורה משמעותית.
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית מוגדרת כסטייה מסטנדרט ההתנהגות הנדרש והמצופה מרופא סביר. כלומר, לא כל טעות של רופא נחשבת כרשלנות רפואית, אלא צריך להוכיח כי רופא סביר לא היה נופל לכדי אותה טעות.
על מנת להצליח בתביעה בעילה של רשלנות רפואית נדרשת הוכחתם של שלושה יסודות:
1. התנהלות רפואית שאינה בהתאם לסטנדרט הרפואי הסביר.
2. נזק גוף שנגרם למטופל.
3. קשר סיבתי תוצאתי בין ההתנהלות הרפואית הבלתי נאותה ובין הנזק שנגרם למטופל, קרי שהרשלנות היא זו אשר גרמה לנזק שנגרם למטופל.
על פי תקנות סדר הדין האזרחי, על מנת להגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית, חובה לצרף לכתב התביעה חוו"ד של מומחה רפואי אשר יתמוך בטענות התביעה.
ומה קורה בישראל?
בעשור האחרון הוגשו מדי שנה בממוצע כ-1,500 תביעות אזרחיות בגין רשלנות רפואית בישראל, כאשר בין תחילת העשור לבין סופו, חל גידול של כ-29% במספר התביעות שהוגשו בשנה. גידול זה גדול אך במעט מהגידול של האוכלוסייה הכללית בתקופה המקבילה.
מרבית התביעות מוגשות נגד מדינת ישראל, כמי שמפעילה את בתי החולים הממשלתיים כגון המרכזים הרפואים ע"ש שיבא, איכילוב, רמב"ם, אסף הרופא, בני ציון ועוד, ונגד קופות החולים השונות, לרבות שירותי בריאות כללית, אשר הינה הבעלים והמפעילה של המרכזים הרפואים בילינסון, מאיר, סורוקה, כרמל ועוד.
כיום יש יותר מודעות של הציבור ביחס לזכותו להגיש תביעה עקב רשלנות רפואית. ואולם, במרבית המקרים בהם מתרחשים כשלים ואירועים רפואיים חריגים, עקב פערי המידע הקיימים בין המטופלים לבין אנשי הצוות הרפואי, לא מוגשות תביעות.
בכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית נקבע, בין היתר, כי הרופא יכבד את זכותו של המטופל לקבל מידע אמין ומלא בדבר נסיבות הטיפול שקיבל, לרבות טעות שחלה במהלך טיפול זה, אם יש לה השפעה על מצב בריאותו. חרף ההנחיה הזו, במקרים רבים לא מדווח למטופל על טעויות ולעתים אף ננקטים צעדים אקטיבים כדי להסתיר את הטעות.
כיום, מקדמים גורמים שונים במערכת הבריאות ובקרב חברות הביטוח הצעת חוק לפיה רופא יוכל להתנצל בפני מטופל על טעות שעשה, אך התנצלותו תהיה חסויה כך שלא ניתן יהיה להשתמש בה כראיה במסגרת תביעת רשלנות רפואית מצד המטופל.
כיצד מגישים תביעה על רשלנות רפואית?
1. כדי להגיש תביעה מומלץ לפנות לעורך דין שמתמחה באופן ספציפי בהגשת תביעות רשלנות רפואית.
2. קיימת חשיבות רבה שעורך הדין יתחקר היטב את המטופל, שכן לא תמיד כל המידע הרלוונטי משתקף במסמכים הרפואיים ולכן חשוב לגבות מידע מדויק ומפורט ככל הניתן על כל נסיבות האירוע.
3. מאחר שתביעת רשלנות רפואית עלולה להתנהל במשך שנים רבות, רצוי שהמטופל/התובע יעלה את השתלשלות הדברים על הכתב בצורה מפורטת סמוך ככלל הניתן למועד האירוע, כדי לוודא שפרטי המקרה המדויקים לא יישכחו מזיכרונו.
4. לאחר תום התחקור, עורך הדין יאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטים באמצעות טופס ויתור על סודיות רפואית שהמטופל ייתן לטובתו, ילמד היטב את כל פרטי המקרה ויעביר את התיק הרפואי בצירוף שאלות למומחה רפואי מתחום המומחיות הרלוונטי.
חשוב לעבוד עם עו"ד מנוסה בתחום שכן הוא מכיר מומחים רבים ויודע עם מי רצוי לעבוד בנסיבות כל מקרה, אלו מומחים נחשבים למהימנים, מיומנים ויודעים לערוך חוות דעת טובות שיחזקו את התביעה.
5. בתחומי רפואה מסוימים, קיים קושי לקבל חוו"ד רפואית בשל מה שמכונה "קשר השתיקה" והפעלת לחץ פסול מצד האיגוד המקצועי שלא לתת חוו"ד רפואיות לתובעים. בתחומים אלו ניתן להעזר במומחים מחו"ל אולם הדבר כרוך בעלויות גבוהות.
6. ככל שהמומחה הרפואי, לאחר עיון במסמכים הרפואיים ובדיקה רפואית של המטופל במידת הצורך, יהיה בדעה כי הטיפול הרפואי אשר ניתן סטה מהסטנדרט הראוי והמקובל, וכי הדבר גרם למטופל לנזק, הוא יערוך חוו"ד מומחה שתתמוך בטענות הרשלנות ותעריך את שיעור הנזק ואז ניתן להכין ולהגיש את התביעה לבית המשפט.
7. לאחר הגשת כתב התביעה, הנתבעים, מגישים כתב הגנה, ובהמשך, חוו"ד רפואיות מטעמם כאשר המטופל מחויב להיבדק גם על ידי המומחים מטעם הנתבעים ולאפשר להם לעיין במסמכים הרפואיים בעניינו.
8. אחרי תום הגשת חווה"ד מטעם כל הצדדים, התיק בשל לבחינת האפשרות לסיימו בהסכמה. קיימות מספר דרכים בהן ניתן לסיים תיק בהסכמה – קבלת הצעת פשרה מבית המשפט, קיום הליך של גישור או קיום מו"מ ישיר בין עורכי הדין.
9. במסגרת קיום המגעים לסיום התיק בהסכמה, עורכי הדין עורכים תחשיבי נזק, לוקחים בחשבון את הסיכויים והסיכונים של התיק ומגיעים לסכום בו יהיה זה נכון לסיים את התיק בפשרה בנסיבות העניין.
10. מרבית תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות מסתיימות בהסכמה. ככל שלא מושגת פשרה, מתקיים שלב שמיעת הראיות בבית המשפט בו נחקרים העדים והמומחים ולאחריו, השופט מכריע במחלוקות וכותב פסק דין.
כמה עולה להגיש תביעה כזו?
מרבית עורכי הדין המייצגים תובעים נפגעי רשלנות רפואית גובים את שכר טירחתם כאחוז מוסכם מסכום הפיצוי אשר מתקבל בתום ההליך. כך שאם לא מתקבל פיצוי, לא משולם שכר טירחה. דבר זה מקל על התובעים הניזוקים אשר אינם צריכים לממן ולשלם מכיסם שכר טרחת עורך דין בטרם קבלת הפיצוי.
ההוצאה העיקרית והמשמעותית בה צריכים לעמוד תובעים נפגעי רשלנות רפואית, בשלבים הראשונים של ההליך, הינה שכר טירחתו של המומחה/ים הרפואי/ים. מדובר בסכומים המשתנים ממומחה למומחה ואינם זניחים, אולם בהתאם לחוק, ללא צירוף חוו"ד רפואית, לא יכולה להיות מוגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית.
מסיבה זו, במקרים בהם הנזק הוא מאוד מוגבל – כגון במקרים בהם נגרמה עוגמת נפש בלבד שהפיצוי בגינה יכול להיות מוערך בכמה עשרות אלפי שקלים בודדים, קיים ספק רב בדבר הכדאיות הכלכלית שבהגשת תביעת רשלנות רפואית.
לעומת זאת, במקרים בהם נגרמה נכות משמעותית או שהמטופל נפטר, בהחלט קיימת כדאיות כלכלית לשאת בעלות חוו"ד המומחים הרפואיים ולהגיש תביעה, שכן סביר שסכום הפיצוי שיפסק יעלה בעשרות מונים, ולעיתים גם במאות מונים, על סכום ההשקעה בחווה"ד.
הכותבת היא עורכת דין המתמחה בייצוג מטופלים התובעים עקב רשלנות רפואית.
לפנייה לכתב/ת 
