ג'ודו ד'איטליה: השבוע הענק של ישראל

הספורטאי הישראלי הממוצע, ולמען האמת גם זה שמעליו, לא ידוע ביכולותיו הפנומנליות. באופן כללי ההישגים לא רבים והרמה לא גבוהה. אבל אם נשים בצד את העיסוק בספורט עצמו ונתמקד לרגע בארגון אירועי ספורט בינלאומיים, נראה שאנחנו במצב לא רע בכלל. אליפות אירופה בכדורגל לנבחרות עד גיל 21 ב-2013, שנתיים לאחר מכן אליפות אירופה לנערות עד גיל 19, ועוד אירועים גדולים ומרשימים, ביניהם אליפות אירופה בבריכות קצרות בווינגייט, אליפות אירופה בהתעמלות אמנותית בחולון וגולת הכותרת כמובן - בית באליפות אירופה בכדורסל בתל אביב בקיץ הקודם.

בשבוע האחרון נשבר שיא נוסף, כשישראל אירחה שני אירועי ענק בקנה מידה עולמי. האירוע הראשון היה אליפות אירופה בג'ודו בתל אביב, שבו גם השיגו הישראלים הישגים ספורטיביים נאים (4 מדליות), והאירוע השני, הגדול ביותר שהתקיים בישראל אי פעם - הג'ירו ד'איטליה. גם בג'ירו (שימשיך במולדתו איטליה), אגב, ישנה נקודת ציון ספורטיבית היסטורית, כאשר קבוצה ישראלית משתתפת לראשונה בגראנד טור ובה שני רוכבים ישראלים צעירים - גיא ניב וגיא שגיב.

שגיא מוקי חוגג את מדליית הזהב בת"א(צילום: אורן אהרוני)

משה פונטי דאג להביא את אליפות אירופה לישראל, רן מרגליות וסילבן אדמס עשו עבודה ענקית כדי להקים קבוצת אופניים מקצוענית ולקיים את הג'ירו בארץ, ואנחנו רק יכולים לברך על כך. אי אפשר שלא להזכיר גם את שרת התרבות והספורט מירי רגב (אגב, אין בינינו קשר משפחתי). אפשר להגיד על רגב הרבה דברים, לאהוב או לא, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנה, וזה הוא הרצון להביא אירועי ספורט ענקיים לארץ הקודש. 

חגיגת הספורט שהייתה כאן בשבוע האחרון היא לא פחות ממדהימה. מי היה מאמין שאירוע האופניים השני בגודלו בעולם יעבור בכפר עכו (כך על פי שדר יורוספורט), ומי חשב שעשרות אלפי ישראלים יתגייסו ויכבשו את הרחובות, הצמתים והכבישים הראשיים? הדרך הלא נגמרת מחיפה לת"א בשבת הסבירה יותר מכל את ה"ג'ירו מאניה" ששטפה את המדינה. ישראל עם הפנים קדימה גם בענפים פחות מוכרים. אליפות העולם בלקרוס תיפתח בחודש יולי בווינגייט. גם אירוח אירועים מהסוג הזה, הפחות מוכר ואהוב לקהל הישראלי ולתקשורת הישראלית, חשוב כדי להפוך אותנו למעצמת ספורט. סליחה, למעצמת אירוח אירועי ספורט.

ג'ירו ד'איטליה בישראל(צילום: אורן אהרוני)

אז נכון, אפשר ולפעמים אף רצוי להתלונן על מצב הספורט הישראלי, אבל השבוע צריך לומר תודה שזכינו לחוות ספורט ברמה הגבוהה ביותר כאן אצלנו, בחצר מחוץ לבית, מעכו ועד אילת. הקהל הישראלי הראה שלא רק כדורגל וכדורסל מעניינים אותו, מילא עד אפס מקום את האולם המרהיב שנבנה בגני התערוכה לכבוד אליפות אירופה בג'ודו והתפרש על פני כל כבישי ישראל במרדף אחר החולצה הוורודה והפרחים מבר רפאלי בג'ירו. השבוע, לשם שינוי, אפשר להיות גאים בספורט הישראלי, וכן, מותר גם לפרגן. ישראל הציגה את פניה לעולם בצורה הכי טובה ויפה שיכולה להיות, הספורטאים הזרים שיבחו את הארגון, וכך גם אלפי התיירים שנחשפו למדינה, וכן מאות מיליוני הצופים בבית. ואנחנו, נמשיך לייחל לעוד אירועים מהסוג הזה במדבר שלנו. אחרי הכל, אנחנו גרועים בספורט, אבל מתים עליו.