נשיאת העליון חיות: "להסיר את פסקת ההתגברות, זו הצעה רעה ומסוכנת"
לאחר אישור פסקת ההתגברות הזהירה נשיאת בית המשפט העליון: "הרשות השופטת נתונה תחת מתקפה בוטה וחסרת תקדים, שמאיימת על עצמאותה". הנשיא ריבלין: "בהיעדר הגנה על זכויות המיעוט, הרוב הקובע איננו אלא שתלטן הפועל בכוח הזרוע". השרה שקד: אבסורד להספיד את הדמוקרטיה
אישור פסקת ההתגברות הטיל צל על טקס השבעת השופטים שהתקיים הבוקר (ב') בבית הנשיא בירושלים. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אמרה: "מן הראוי להסיר את פסקת ההתגברות מסדר היום הציבורי". היא הוסיפה: "הרשות השופטת נתונה תחת מתקפה בוטה וחסרת תקדים, שמאיימת באופן ממשי על עצמאותה ועל אי-תלותה".
ואולם השרה שקד ציטטה בנאומה מדבריו של שופט העליון משה לנדוי: "בכל הנוגע ליחסי הגומלין בין הכנסת לבית המשפט, הגיעה המדינה לפרשת דרכים. המכשלה הזו חייבת לחזור עכשיו לכנסת". לדברי שקד, "אתמול לאחר למעלה מ-20 שנים התחלנו בתהליך, שבסופו של יום ישיב את אמון הציבור לבית המשפט".
חיות הסבירה כי "אחד המופעים המדאיגים של המתקפה על מערכת המשפט הוא ההחלטה שאותה אישרה אתמול ועדת השרים לענייני חקיקה". היא יצאה נגד יוזמי ההצעה שטענו כי "הממשלה היום התחילה בבניית חומת ההפרדה בין שלוש הרשויות". חיות הדגישה: "אוי למדינה ואוי לחברה שחומות הפרדה מוקמות בין רשויותיה. הגישה לפיה נדרשת 'חומת הפרדה' כזו, נוגדת בעיניי כל תפיסה מקובלת באשר למערכת היחסים בין שלוש הרשויות.
"לכל אלה הקוראים להסדרת מערכת היחסים שבין שלוש הרשויות, אומר כי הסדרה כזו אין מקומה בשום אופן בחקיקה פוגענית כזו. בחקיקה כזו אין הסדרה ולא איזון. היא מרוקנת את חוק היסוד מכל תוכן והשימוש הציני הנעשה בבעיית המסתננים כתירוץ לחקיקתה של פסקה כזו, אף הוא אינו יכול לטשטש את משמעותה ההרסנית. הסדרת מערכת היחסים בין שלוש הרשויות היא סוגיה מורכבת והרת גורל ויש על כן להתייחס אליה בכובד הראש הראוי ולקיים לגביה דיאלוג ענייני ואחראי במטרה לבנות ולא להרוס".
חיות הסבירה כי משמעותה של החקיקה "היא פשוטה - ביטול ההגנה החוקתית על זכויות האדם המעוגנות בישראל בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והתרת הרסן לחקיקת חוקים הפוגעים בזכויות אלה בלא שבית המשפט יוכל להושיט לנפגעים סעד.
"טועה מי שסבור כי פסקת ההתגברות 'מתגברת' על בית המשפט. לאמיתו של דבר מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית ובמתן הכשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות האדם". היא התריעה כי זוהי "פסקה אשר עצם חקיקתה תכתים את מפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם, תיצור כאוס חוקתי ותהפוך את ההגנה החוקתית לכלי ריק". חיות הזכירה כי הגנה על זכויות המיעוט עמדה ביסוד צירופה של ישראל לארגון ה-OECD.
השרה שקד: "הדמוקרטיה הישראלית חזקה מכל מבקריה ומספידיה"
שרת המשפטים איילת שקד אמרה: "אחת לשבוע יוצאת בת קול ומכריזה כי מדינת ישראל צועדת אל קץ הדמוקרטיה. לעתים בשל מהלך ממשלתי כלשהו, ולעתים בשל חקיקה כזו או אחרת. חייזר שינחת כאן, עלול להאמין שהדמוקרטיה הישראלית כה שברירית עד שהיא קורסת ברגע אחד. האינפלציה בהודעות אודות מות הדמוקרטיה הפכה לאבסורד, ובעיקר לכלי ניגוח פוליטי. צר לי לאכזב את המפסידים, אך צאו החוצה והביטו - הדמוקרטיה הישראלית חיה, נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומספידיה".
שקד הדגישה כי "בית המשפט העליון היום אינו דומה לזה שהיה לפני עשר שנים. הוא מגוון יותר ואינו משקף אחידות מחשבה. בתקופה האחרונה בית המשפט התברך בשופטים בעלי תרמילי חיים שונים הנושאים על גבם מטענים ערכיים מגוונים. כשם שפרצופיהם שונים כך פסיקותיהם אני מניחה יהיו שונות, מגוון דעות הוא דבר חשוב וטוב שכך".
את הטקס, שבו מושבעים עשרה שופטים חדשים, פתח הנשיא ראובן ריבלין: "יש למעמד הזה חגיגיות מיוחדת, שכן מבין ח"י השופטים והרשמים שיישבעו כאן עוד רגע קט, 13 הן נשים", אמר.
בהתייחס לפסקת ההתגברות אמר: "כללי הדמוקרטיה הבסיסיים הם שהרוב קובע. אבל אין סתירה בין קבלת כללי המשחק ובראשם הכרעת הרוב ובין הגנה עיקשת על זכויות המיעוט. ההיפך הוא הנכון. ההגנה על זכויות המיעוט לא רק מאזנת את זכותו של הרוב לקבוע, היא מייצרת את זכותו המוסרית של הרוב להכריע ולהחליט. בהיעדר הגנה על זכויות המיעוט, הרוב הקובע איננו אלא שתלטן, שתלטן הפועל בכוח הזרוע".
ריבלין הדגיש: "אחד מתפקידיה ההכרחיים של מערכת המשפט הוא לשמור על האיזון העדין בהסכם הרגיש הזה. כפי שכולנו יודעים, החיים הם דינמיים. הרוב יכול להפוך למיעוט והמיעוט לרוב. נער הייתי וגם זקנתי ואת הדברים הללו חוויתי על בשרי. בסוגיות רגישות מעין אלו הנוגעות לכללי המשחק הדמוקרטיים, עדיפה הסכמה מאשר הכרעה".
בכנס המלונאים בירושלים קראה שקד הבוקר לשרים לוין וכחלון, "אם ניתן להגיע להסכמות, שבו שבוע-שבועיים ותביאו הסכמות על פסקת ההתגברות או על חוק יסוד החקיקה. אנחנו הפצנו והעברנו נוסח שאנחנו חושבים שהוא הנכון".
לדבריה, "גם השר גלנט ממפלגתו של שר האוצר הצביע אתמול בעד פסקת ההתגברות. לפני כמה חודשים הפצתי עם השר בנט תזכיר ממשלתי של חוק יסוד החקיקה, תזכיר שיש עליו קונצנזוס. הרבה מאוד שנים מתווכחים בכמה ח"כים ניתן יהיה להתגבר, אבל כולם מבינים שצריך לחוקק את החוק".
לכך התייחס באולפן ynet ח"כ רועי פולקמן (כולנו), שהתחייב כי מפלגתו "תפעל כאיש אחד בהתאם להסכמים הקואליציוניים. היה חוסר תיאום בוועדת השרים אבל זה לא העניין המשמעותי כאן". הוא ביקר את הבית היהודי, שאנשיו לטענתו יזמו "תהליך שלא בא להביא פתרון לאף אחד, הוא בא לעשות קמפיין בשביל הבית היהודי וכרגיל הם יורים בתוך הנגמ"ש".
שר התיירות יריב לוין הגיב לדברי חיות: "הריבון במדינה דמוקרטית הוא העם ולא קומץ שופטים. דברי הנשיאה מבטאים גישה אנטי-דמוקרטית במהותה, ולפיה השופטים והערכים שהם מאמינים בהם עומדים מעל הערכים של כלל הציבור, כפי שהם באים לידי ביטוי בהרכב הכנסת ובהחלטותיה".
ואילו ח"כ רחל עזריה (כולנו), הביעה תמיכה בחיות: "האמירה שלה חשובה, המטרה של פסקת ההתגברות של הבית היהודי היא לפגוע במיעוטים, באלו שחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מגן עליהם. שוב נעשה שימוש ציני במסתננים ותושבי דרום תל אביב בכדי לעשות כותרות ולממש את תפיסת עולמם הקיצונית".
 |
הצעת החוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) להוספת "פסקת ההתגברות" לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, תאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת. ההצעה צפויה להגיע לאישור הכנסת, אף שרז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אמר בדיון כי "עמדת היועץ המשפטי היא שיש להתנגד לכל ההצעות. אנחנו לא אומרים שזה לא חוקתי, כי זה תיקון לחוקי יסוד, אבל אנחנו מתנגדים לזה. חוק יסוד: החקיקה מטפל בכל המורכבות של היחסים בין הרשויות".
לפנייה לכתב/ת 
