טיפול לקוי במבקשי מקלט: כך פוגעת המדינה גם באזרחיה
הליקויים והעיכובים בטיפול בבקשות של מבקשי מקלט מהווים הפרה של התחייבויות בינלאומית של ישראל. "הממשלה טרם נקטה פעולות ממשיות להבטחת זכויות האדם הבסיסיות של הזרים. כך היא לא רק מפרה את חובתה, אלא גם פוגעת באזרחי המדינה, בייחוד באזורים מסויימים"
בדו"ח נכתב כי הפיגור בטיפול בבקשות מהווה פגיעה חמורה בזכותם של מבקשי המקלט להכריע בעניינם, על הזכויות הנגזרות מכך, ומהווה הפרה של חובת ההגינות כלפיהם.
מבקר המדינה בדק את דרך הטיפול בכ-55 אלף בקשות למקלט מדיני שהוגשו בישראל משנת 2009 ועד 2017, ובכללן כ-14 אלף בקשות של זרים שאינם בני הרחקה, שהגיעו לארץ דרך גבול מצרים מאריתריאה וסודן.
נכון לדצמבר 2017 רשות האוכלוסין טרם סיימה את הטיפול ביותר ממחצית בקשות המקלט שהוגשו, ובכלל זה בבקשות שהוגשו לפני כשמונה שנים.
רשות האוכלוסין לא קבעה לוחות זמנים לגבי רוב שלבי הליך הטיפול בבקשות מקלט, אף שבית המשפט המחוזי העיר בעניין זה כבר בשנת 2015. כמו כן רשות האוכלוסין אינה עוקבת אחרי שלבי הטיפול בבקשות, כדי לאתר עיכובים וצווארי בקבוק. כמו כן, נתוני רשות האוכלוסין שגויים בחלקם ואינם מאפשרים ניתוח והסקת מסקנות מלאות ומהימנות.
משך הטיפול בבקשת מקלט שהטיפול החל בה היה כשמונה חודשים וחצי בממוצע כשלכל אחד מן הגורמים בטיפול נדרשו כמה חודשים להשלמת הטיפול.
פגיעה בזכותם של זרים לדעת מה החליטו בעניינם
עד אפריל 2017, יותר משנה לאחר המועד שבו הייתה אמורה רשות האוכלוסין לסיים את הטיפול בבקשות מקלט שהגישו זרים שאינם בני הרחקה, היא סיימה את הטיפול בכ-28% מהן בלבד. בשנים 2015 ו-2016 הגישו זרים שאינם בני הרחקה כ-7,450 בקשות מקלט, אך עד אפריל 2017 לא סיימה הרשות לטפל בכ-6,800 בקשות.
טיפולה של מדינת ישראל בבקשות התאפיין משנת 2009, מועד הקמתה של היחידה לטיפול במבקשי מקלט, ברצף של כלים. עד שנת 2013 לא טיפלה רשות האוכלוסין בבקשות מקלט שהגישו זרים שאינם בני הרחקה ולאחר מכן לא עמדה בהצהרה שמסרה לבג"ץ בדבר סיום הטיפול באלפי בקשות מקלט שלא טופלו במשך כמה שנים.
לדברי המבקר, גם משהגבירה הרשות את פעולתה בעניין זה לא היה בכך כדי לצמצם את הפער בין מספר הבקשות שהוגשו למספר הבקשות שטופלו. זאת ועוד, הפער אף גדל בעקבות העלייה החדה במספר בקשות המקלט של נתיני אוקראינה וגאורגיה.
במועד סיום הביקורת, כתב המבקר, טרם סיימה הרשות לטפל בכ-2,200 בקשות מקלט של זרים שאינם בני הרחקה, שעל פי תצהיר שהוגש הייתה צריכה לסיים את הטיפול בהן, וכן באלפי בקשות נוספות שהגישו זרים כאלה. בתחילת 2017 התריע משרד הפנים לפני שר הפנים כי המדינה חורגת בעניין הטיפול בבקשות שהגישו זרים שאינם בני הרחקה מתחומי ההתנהלות הסבירה, ואולם בפעולות שנקט השר לתיקון המצב לא היה די.
המבקר כתב כי "מציאות זו פוגעת בזכותם של זרים לדעת בהקדם אם החליטה המדינה להכיר בהם כפליטים, דבר שיכול לשפר לאין ערוך את מצבם הכלכלי והחברתי בתקופת שהייתם בישראל".
החלטה לגבי 6 בקשות מתוך 2,500
בנוסף, לא התקבלו החלטות בבקשות מקלט של יוצאי חבל דרפור בסודן. למעשה, בין שנת 2009 לאוגוסט 2017 הגישו כ-2,500 יוצאי החבל בקשות מקלט. בכל פרק הזמן הארוך הזה התקבלה החלטה רק בנוגע לשש מהבקשות.
עד למועד סיום הביקורת טרם גיבש שר הפנים אריה דרעי את עמדתו בסוגיית ברשות המקלט שהגישו יוצאי דרפור ולא קיבל החלטה בעניינן של כ-1,600 בקשות אלה. בפועל, בדיונים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו הוחלט להעניק מעמד מטעמים הומניטריים לכמה מאות מיוצאי חבל דרפור, בלי שנקבע דבר בעניינם של שאר מבקשי המקלט מחבל זה, אף שיוצאי האזור שבסודן חוו לחימה אלימה, שהוגדרה בידי הקונגרס האמריקני כרצח עם.
המבקר העיר לשר הפנים דרעי כי העיכוב הניכר בהשלמת הטיפול בכ-1,600 בקשות מקלט של יוצאי חבל דארפור פוגע באופן חמור בזכויותיהם של יוצאי החבל שיוכרו כפליטים. לגבי הענקת מעמד מטעמים הומינטריים לכמה מאות מבקשי מקלט, כתב מבקר המדינה, כי אין בכך מענה ראוי לקשיים החמורים שציינו בית המשפט והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
שעות של עמידה בתור, מבלי לדעת אם יקבלו שירות
בעיה נוספת: רמת השירות הניתן למגישי בקשות המקלט. מבקשי מקלט נאלצים להמתין במשרדים במשך שעות לקבלת שירות, ולעתים תורים משתרכים גם מחוץ לבניין שבו שוכנים משרדי היחידה. לפעמים מי שהמתין שעות רבות בתור ולא נכנס להגיש את בקשתו נאלץ להגיע ביום אחר ולהמתין שוב, בלי שתינתן לו עדיפות.
במשרדים עצמם חדר ההמתנה צפוף לעתים עד אפס מקום ולכן נאלצים להמתין במסדרונות, לעתים ללא מקום ישיבה. המבקר העיר כי בעוד שיש באפשרותו של מבקש שירות להזמין תור ללשכת רשות האוכלוסין באמצעות מערכת ממחושבת לניהול תורים, ולהגיע ללשכה במועד שנקבע – אפשרות זו אינה עומדת למבקשי מקלט.
בסיכום הפרק כתב המבקר כי מכלול הליקויים שהועלו בנוגע לטיפול רשות האוכלוסין בבקשות מקלט בשנים האחרונות, עלול להתפרש כמחויבות נמוכה של המדינה למילוי ההתחייבויות הבינלאומית שנטלה על עצמה בזמן שחתמה על אמנת הפליטים בשנת 1951.
בנוסף פרסם המבקר פרק מעקב על הטיפול בזרים שאינם בני הרחקה מישראל. המבקר בדק אם תוקנו הליקויים מהדו"ח שפורסם ב-2014 ומצא כי הרבה לא השתנה. נראה שהממשלה נוקטת גישה פסיבית שפוגעת בסופו של דבר בעיקר בחלשים שבין הזרים. הוא הוסיף כי הממשלה טרם נקטה פעולות ממשיות להבטחת זכויות האדם הבסיסות של הזרים, כך שיעלו בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
המבקר כתב כי יש לראות בחומרה את ממצאי המעקב של הדו"ח, המעידים על תיקון חלקי בלבד של הליקויים שהועלו בביקורת קודמת. לדבריו, אי יישום המלצותיו בנוגע לטיפול בזרים שאינם בני הרחקה השוהים בישראל זמן רב מאוד, ואי סיפוק צורכיהם הבסיסיים, אינה פוגעת רק בחובה הבסיסית של המדינה לספק זאת, אלא אף באזרחי המדינה, ובייחוד באזורים שבהם מתגוררים זרים רבים.
לפנייה לכתב/ת 
