"לא קשרו את החולה - והוא נפל ונותר עם פגיעת ראש קשה"
החולה, בן 40 שעבר התקף פסיכוטי בעקבות מות אביו, הועבר לבית החולים שער מנשה עם הוראות ברורות מבית החולים בו אושפז קודם כי יש לקשור אותו למיטה מחשש כי ייפול, מה שלא נעשה. בעקבות הנפילה, כך נטען, נגרם לו נזק נוירולוגי ותפקודי חמור. משרד הבריאות: "נגיב על התביעה כמקובל"
בתביעה שהוגשה בימים האחרונים לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד משרד הבריאות, נטען כי בית החולים שער מנשה התרשל בתפקידו – בעוד שהמטופל היה אמור להיות קשור למיטתו בלילות ולהימצא תחת השגחה, הוא נפל ונותר עם פגיעת ראש קשה ונותר נכה לצמיתות.
הגבר כבן 40, נשוי ואב לשלושה ילדים לילדים, עבר התקף פסיכוטי לפני כשנתיים וחצי בעקבות פטירת אביו. בעקבות האירוע הוא אושפז לראשונה בחייו במרכז הרפואי שער מנשה. בבית החולים הלל יפה, שם שהה קודם, ציינו במפורש כי בשל נטייתו ליפול, החולה חייב להיות תחת פיקוח ושמירה קפדניים, במיוחד בלילה. בהלל יפה ציינו במפורש שבמקרה של המטופל הזה יש צורך במיטה נמוכה וסגורה בדפנות, פעמון, השגחה בניידות, קירבה לתחנת האחות ושחדרו של המטופל יצולם.
על פי כתב התביעה שהוגש על ידי עורכי הדין כרמי בוסתנאי וניצן כהן, בבית החולים שער מנשה התעלמו מההנחיות הללו ובמהלך הלילה השלישי לאשפוזו, נפל התובע ממיטתו ונגרמה לו חבלת ראש קשה. לטענת משפחתו של המטופל – אין תיעוד רפואי לאותו לילה ולכן לא ניתן לדעת באיזו שעה נפל, האם נערכו ביקורות בחדר במהלך הלילה והאם הותקנה מצלמת מעקב בחדר.
"במהלך האשפוז טופל האיש בתרופות פסיכיאטריות אשר ידוע כי להן תופעות של סחרחורות וחוסר יציבות", נכתב בתביעה והתובע טוען כי בלילה היה עליו להיות קשור אולם למרות זאת מהתיעוד הרפואי עולה, כי הוא שוחרר מקשירה וכי כל מדיניות הקשירה של בית החולים הייתה שרירותית ולא על מסודרת.
עוד נטען בכתב התביעה כי גם לאחר שנמצא התובע חבול ומדמם, אף אחד מהצוות לא דאג לפינויו המיידי לקבלת טיפול בבית חולים, והפינוי נעשה כשלוש שעות אחרי שהוא נמצא מדמם מראשו. במהלך הפינוי, נטען, צוות מד"א צפה בו כשהוא מפרכס במשך כשתי דקות בחדרו, ועל כן הוזמן טיפול נמרץ. לבסוף, הוא נלקח לבית החולים הלל יפה כשהוא מחוסר הכרה.
במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים, נמצא כי הוא סובל מחבלת ראש חמורה ומסכנת חיים, עם דימום תוך גולגולתי משמעותי ולחץ על המוח. מאחר שלא היה ניתן להעניק לו את הטיפול הדרוש, הוא פונה בדחיפות למחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים שיבא בתל השומר, שם עבר ניתוח ראש לניקוז הדימום. לאחר תקופת אשפוז של שבועיים הוא הועבר לשיקום בבית החולים לוינשטיין.
"הרשלנות היא גם במניעה של הנפילה, וגם בתגובה לנפילה"
פרופ' יחיאל בר אילן, מומחה לרפואה פנימית, בחן את נסיבות המקרה וקבע בחוות דעתו שהועברה לבית המשפט כי האיש סבל מחבלת ראש חמורה ומסכנת חיים, עקב רשלנות הצוות בבית החולים שער מנשה, שהיה אחראי לשלומו, שעה שהיה מאושפז שם חסר ישע ונתון לחסדיהם של הצוות הרפואי.
"הרשלנות היא גם במניעה של הנפילה, וגם בתגובה לנפילה", נכתב בחוות הדעת. "גם ללא קשר לנסיבות הנפילה, לו היו הרופאים מגיבים כמו שצריך, מזעיקים מד"א מיד כשהבחינו במטופל שרוע על הרצפה סמוך למיטתו, היו מונעים את סיבוכי הנפילה".
לתביעה צורפה גם חוות דעת של ד"ר יעקב וידנפלד, נוירולוג מומחה, שקבע כי לאיש נותרה נכות בשיעור של 60% לצמיתות בתחום הנוירולוגי. בחוות דעת נוספת של הפסיכיאטר ד"ר אליהו הלפרין, נקבע ש"אין לשלול שהפגיעה הנוירולוגית, שקרתה בהיות המטופל נתון בשלב ההתחלתי של ההפרעה, מנעה את ההתאוששות ואף תרמה רבות להאצת הופעת הליקוי ולחומרתו". לכן קבע המומחה כי נותרה לו נכות פסיכיאטרית של 45% לצמיתות.
"היום נוכח מוגבלויותיו הקשות, הוא אינו יכול לתפקד בעבודתו ובחייו האישיים, ומתקשה לתקשר עם הסביבה. בעקבות האירוע, התובע לא שב לעבודתו ואינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי, דבר אשר גרם לפגיעה קשה במצבו הכלכלי של התובע ומשפחתו ולהפסדי שכר ניכרים", נטען בתביעה.
רק בשבוע שעבר משרד הבריאות פרסם הנחיות חדשות שנועדו לצמצם את השימוש בקשירת מטופלים בבתי החולים הפסיכיאטריים. ההנחיות מפרטות באילו מצבים ניתן לעשות שימוש בקשירת מטופלים ובאילו מקרים חל איסור לקשור.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "כתב התביעה טרם התקבל במשרד הבריאות לכשיתקבל יטופל כמקובל".
לפנייה לכתב/ת 
