המבקר: משקיעים ביישובי הצפון אף שההתנחלויות בראש סדר העדיפות המבצעי
פיקוד העורף סיווג כבר ב-2013 את יישובי העימות מחדש לפי רמת סיכון ביטחונית, אך הפער בתקציב להשלמת מרכיבי הביטחון עמד על 473 מיליון שקל. תוכנית עבודה ל-2017 כלל לא תואמת צרכים מבצעיים: מקצים כמחצית התקציב ליישובי הצפון, אך דווקא ההתנחלויות מוגדרות בראש סדר העדיפויות המבצעי
כשברקע חשש מחדירות מרצועת עזה ומקרים שבהם חדרו מחבלים ורצחו תושבים ביהודה ושומרון - מתברר שדוקא אלו המוגדרים כיישובי עימות לא קיבלו את כל הסיוע הנדרש. מבקר המדינה מצא כי כבר שנים רבות שהיקף המשאבים שמושקע בשיקום מרכיבי ביטחון ובתחזוקתם קטן מהנדרש על פי הצורך המבצעי.
המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כתב בדו"ח המתפרסם אחר-הצהריים (ג') כי כל התוכניות שגובשו לשם פתרון בעיה זו, ובכלל זה התוכנית האחרונה שאותה אישר בשנת 2014 שר הביטחון דאז, משה יעלון, לא מומשו עקב היעדר הקצאת משאבים מתאימה. הוא הדגיש כי מפני שאושרה תוכנית בלא שהוקצו מלוא המשאבים למימושה, ניתן מענה חלקי בלבד להגנה שמתכננים משרד הביטחון ופיקוד העורף לספק ליישובים המסווגים. בעיה זו בולטת בעיקר ביהודה ושומרון.
כ-900 אלף תושבים מתגוררים ב-407 יישובים במרחב גבולות הגזרה שלהם. לצורך הגנת היישובים, הוקמו ביישובי העימות מרכיבי ביטחון, שהם, על פי הוראת משרד הביטחון "תשתיות, מבנים, מתקנים, דרכים, כבישים, ציוד ואמצעים אחרים להגנה עצמית, אשר ייעודם לתת מענה לביטחון השוטף ביישובים ולהוות חלק מהתשתית לשעת חירום. זאת כדי לסייע לתושבים להגן על היישוב, לשמש מכשול וגורם מרתיע בפני התקפת אויב מערכתית או פיגוע חבלני או פיגוע פלילי, ולשפר את שירותי החירום וההצלה בקרות התקפה או אירוע".
לאחר פרסומו של דו"ח מבקר המדינה משנת 2012 בנושא "סוגיות בתחום הפשיעה והביטחון השוטף במגזר הכפרי", קבע פיקוד העורף באוקטובר 2013 תוכנית לסיווג מחודש של היישובים ולהקצאת מרכיבי ביטחון ליישובים המסווגים. הרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף (מיל') בני גנץ והשר דאז יעלון אישרו תוכנית זו.
המבקר מצא כי בפועל התוכנית לא מומשה במלואה ולא הוקצו לה המשאבים הנדרשים. עקב כך, ועקב התגברות הצורך בהצטיידות במרכיבי ביטחון חדשים הן בשל איום המנהרות שהמודעות אליו גברה אחרי מבצע "צוק איתן" והן בעקבות גל הטרור ביישובי אזור יהודה ושומרון שהחל ב-2015, עד סיום הביקורת על פי הערכות פיקוד העורף, היה הפער בתקציב להשלמת מרכיבי הביטחון בכלל היישובים המסווגים כ-473 מיליון שקלים.
עוד נמצא כי תוכנית העבודה של היחידה להתיישבות לשנת 2017, שגובשה בהתאם להנחיות שר הביטחון, אינה תואמת את הצרכים המבצעיים שהגדיר אגף המבצעים בצה"ל, כיוון שהיא מקצה כמחצית מסך התקציב ליישובי פיקוד הצפון, הנמצאים במקום החמישי בסדר העדיפויות המבצעי.
לעומת זאת, רק כ-9% מסך תקציב היחידה להתיישבות מוקצים ליישובי יהודה ושומרון, הנמצאים בראש סדר העדיפויות שקבע אגף המבצעים. המבקר כתב כי משמעות הדבר היא שהמשאבים המוגבלים ממילא המוקצים להקמת מרכיבי ביטחון אינם מופנים ליישובים שנזקקים להם ביותר על פי סדר העדיפויות המבצעי.
ליקוי נוסף נמצא באי הספקת קסדות ואפודים למחלקות להגנת היישוב. תפקידן של אותן מחלקות, שאותן מאיישים תושבי היישובים, הוא לספק תגובה ראשונית באירועי חדירה ליישוב. בביקורת נמצא כי לחלק מהמחלוקת להגנת היישוב ובכלל זאת למחלקות ביישובים המסווגים בסיווג "קדמי" אין מספיק ציוד לכל חברי המחלקות.
בנוסף נמצא כי אף שפיקוד העורף אמור לספק ליישובים אמצעי קשר לתקשורת פנימית ומכשירי קשר מסוג "ברק כתום" לתקשורת על כוחות צה"ל, סופקו ליישובים כ-28% מתוך כלל מכשירי ה"ברק הכתום" שהם היו אמורים לקבל וכ-63% מכלל מכשירי הקשר המיועדים לתקשורת פנימית. כמו כן פיקוד העורף טרם קבע לוח זמנים להספקת המכשירים האלה. כך נפגעת התקשורת בין כוחות צה"ל לכוחות ההגנה ביישובים, דבר שעלול לעכב את תגובת הכוחות בעת אירוע חדירה ליישוב.
בסיכום הפרק כתב המבקר כי לנוכח חשיבותם של מרכיבי הביטחון בשמירה על ביטחונם של התושבים ביישובי העימות, על שר הביטחון והרמטכ"ל לוודא את תיקון הליקויים שעלו בדו"ח.
לפנייה לכתב/ת 
