דו"ח: תוך עשור - הזינוק בזמן ההמתנה לרופא מומחה
דו"ח מיוחד של משרד הבריאות שהגיע לידי "ידיעות אחרונות" מציג נתונים מדאיגים: זמני ההמתנה לתור אצל רופא מומחה בקופות החולים בישראל רק הולכים ומתארכים. ב־2010 חיכינו ארבעה ימים כדי לראות רופא אף־אוזן־גרון, אבל היום נצטרך לחכות שבוע – ורבע מהאנשים יחכו יותר משבועיים. רפואה ציבורית בקריסה
הנתונים הללו, כמו אלו המתייחסים לרופאים נוספים, נחשפים כעת ב"ידיעות אחרונות", וזאת לאחר שבמשרד הבריאות הוחלט לערוך לראשונה דו"ח מקיף ומסודר של זמני ההמתנה לרופאים מומחים בקופות החולים בישראל. הנתונים נאספו מארבע קופות החולים – כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית – וממרפאותיהן בכל רחבי הארץ, והם חושפים מצב מטריד: זמני ההמתנה הולכים ומתארכים, ובתוך פחות מעשור זמן ההמתנה לרופא מומחה בחלק מהמקרים הוכפל ואף שולש.
שלושה חודשי המתנה לרופא מומחה
הנתונים מציגים את זמני ההמתנה החציוניים – כלומר, לא זמן ההמתנה הממוצע, אלא נתון שלרוב קרוב אליו ומייצג את משך הזמן שהמתינו לפחות מחצית מהאנשים. כך, למשל, ב־2010 נאלצו לפחות מחצית מהמטופלים להמתין ארבעה ימים לבדיקה אצל רופא אף־אוזן־גרון, אולם כיום לפחות מחצית מהמטופלים נדרשים להמתין לפחות שבוע – ורבע מהם נאלצו להמתין 17 יום עד שזכו לראות את הרופא. באותו האופן, ב־2010 זמן ההמתנה החציוני לקרדיולוג עמד על 11 ימים, וכיום הוא עלה ל־15 ימים – אבל רבע מהמטופלים נדרשים להמתין זמן ממושך בהרבה של 39 ימים.
זמני ההמתנה החציוניים הארוכים ביותר הם לאנדוקרינולוג (רופא מומחה בתחום מערכת הבלוטות ההורמונליות), לגסטרואנטרולוג (רופא מומחה בתחום מערכת העיכול) ונפרולוג (רופא מומחה שעוסק בתפקוד הכליות): מחצית מהמטופלים שמבקשים לראות רופאים אלו ימתינו כשלושה חודשים לתור, ורבע מהמטופלים יידרשו להמתין חצי שנה ואף יותר מכך (לנתונים המלאים). מעבר לכך, ההערכה היא – גם בהתבסס על דו"חות דומים קודמים – שגם בתחום הזה מצב הרפואה הציבורית במרכז טוב יותר ממצבה בפריפריה, וכי הנתונים לגבי זמני ההמתנה בפריפריה חמורים ומטרידים אף יותר.
כמעט בכל התחומים ברפואה הציבורית המקצועית נרשמה עלייה בזמני ההמתנה, למעט בהמטולוגיה (רפואה העוסקת במערכת תאי הדם והלימפה) – וההערכה היא כי אחת הסיבות לכך הן פריצות הדרך בתחום, שהפכו חלק ממחלות סרטן הדם ממחלה חשוכת מרפא עם תוחלת חיים קצרה מאוד למחלה נשלטת לאורך זמן.
יחד עם זאת המטולוגיה הוא תחום ייחודי ויוצא דופן, שאינו מעיד על המצב של רפואת המומחים בקופות החולים. למעשה, זהו היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל, שכן הסיכוי להתפתחות דומה בתחומים כמו אורתופדיה או אף־אוזן־גרון קלוש.
לפי משרד הבריאות, הסיבה להתארכותם של זמני ההמתנה היא תקציבית, וליתר דיוק – היחס בין התקציב לגודל האוכלוסייה ולשינויים בהרכב האוכלוסייה. לטענתם, בשנים הללו תקציב משרד הבריאות לא גדל באופן יחסי התואם את הגידול הטבעי באוכלוסיית ישראל, ובנוסף לכך צורכיהם של המטופלים משתנים – שכן חלקם היחסי של הקשישים באוכלוסייה גדל, והם בממוצע חולים יותר ונזקקים לטיפולים רבים יותר. כך, לטענת אנשי משרד הבריאות, השמיכה התקציבית נהייתה קצרה מדי, והשירות שמקבלים המטופלים נפגע – על אף שאיכות הרופאים בישראל נחשבת לאחת הטובות ביותר בקרב המדינות המפותחות, תמותת התינוקות היא מהנמוכות בעולם וסל תרופות מהנרחבים שיש.
על בסיס ממצאי הדו"ח שנחשפים כאן, מתכננים במשרד הבריאות להקים צוות שיגבש פתרון לבעיה – ולהוביל תוכנית לאומית לקיצור תורים. "הנתונים מצביעים על אחוזי שחיקה גבוהים במערכת הבריאות", הסביר אתמול סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. "לא נשלים עם מצב כזה".
רק לפני חודש וחצי עמד שר הבריאות בפועל, ראש הממשלה בנימין נתניהו, על הבמה בכנס שעסק בבריאות דיגיטלית – והלל את תפקודה של מערכת הבריאות הציבורית. "ההשקעה שלנו בבריאות היא 7.5% מהתוצר הגולמי, ואומרים לי שזה נמוך מדי", הוא אמר אז. "מבחינתי אין דבר כזה. אני לא מסתכל על תשומות, אני מסתכל על תפוקות – מה אתה נותן עם הכסף שאתה מקבל". אלא שהנתונים המטרידים מהדו"ח של משרד הבריאות על זמני ההמתנה לרופאים מומחים מציגים תמונה אחרת: לא רק התשומות לרפואה הציבורית נמוכות, אלא גם התפוקות.
חבר ועדת הבריאות של הכנסת, ח"כ איציק שמולי: "הישראלים מתייבשים בתורים אינסופיים והממשלה לא נוקפת אצבע עבורם. משרד הבריאות והממשלה כולה נכשלו כאן כישלון חמור שעולה בחיי אדם. ידענו שהמצב גרוע אבל הנתונים מוכיחים שהמערכת ממש על סף קריסה ורואים זאת גם במספר הישראלים שמאבדים אמון במערכת ופונים לרפואה פרטית. אני דורש ממשרד הבריאות להביא כבר ביום ראשון לישיבת הממשלה תכנית חירום לאומית, מגובה בתקציב וביעדים מדידים. לשבת בצד ולהביע דאגה מהמצב לא יפתור דבר".
לפנייה לכתב/ת 
