קליבלנד ויתרה על עצמה עבור גחמותיו של לברון
לג'יימס אין יותר מדי סבלנות או זמן לחכות לבנייה ולהתפתחות, אז הוא לוחץ כדי להשיג את מה שהוא רוצה כאן ועכשיו. הבנייה תתבצע רק אחרי שיעזוב או יפרוש. קליבלנד זקנה ופצועה, הסגל שלה שברירי והרוטציה קצרה. הסוויפ על טורונטו היה מרשים, אבל זה לא ייגמר באליפות
כשלברון ג'יימס חזר לקליבלנד בקיץ 2014, לא רק תושבי אוהיו שמחו על כך אלא גם כל היהודים בעולם. הסיבה להתרגשות העצומה הייתה כמובן שהשחקן הטוב בעולם חוזר לשחק בקבוצה שהחתימה חודש קודם לכן את דייויד בלאט.
כמובן שהשידוך בין מאמן רוקי ב־NBA לשחקן הכדורסל הטוב בדורו, בכל קנה מידה, הוביל ללא מעט פרשיות וכותרות בחדשות. שכן מדובר בלברון ג'יימס – הספורטאי המסוקר ביותר באמריקה. אף אחד לא העלה בדעתו שלמרות העבודה האדירה שיוכל המאמן האלמוני לספק, בסופו של דבר בשביל טעימה ראשונה בליגה הטובה בעולם זה כבר יותר מדי. לאחר פיטוריו היו הרבה אנשים שאמרו שזה לא פייר לתת לו את ההזדמנות הזאת בכלל, שאין לו כל ניסיון אמיתי בהתנהלות מול כוכבים בסדר גודל כזה, וכשמולו עומד הכוכב אולי עם האגו הגדול ביותר שידע המשחק.
לברון ג'יימס חוגג(צילום: AFP)
אך אם ננטרל לרגע את הנגיעה האישית שלנו בנושא, נקבל רומן בין שחקן מאוד דומיננטי שרוצה להשיג הכל בקריירה ולהיזכר כשחקן הגדול בהיסטוריה של המשחק, לבין קבוצה שמאמינה שנבנתה בדיוק בשבילו. קליבלנד הקריבה המון בשביל לברון: שינתה סגלים בתכופות תדירות מדי, לא נתנה לסגל מסויים את האפשרות להתחבר ביחד ולהיבנות, פיטרה מאמנים בתדירות תכופה וביצעה טריידים שמאלצים אותה לחרוג מתקרת השכר. דן גילברט, הבעלים, נאלץ לשלם קנסות בסכומים של עשרות מיליוני דולרים לעונה אחת. המון כסף נשפך שם בקליבלנד בגלל אחד ושמו לברון.
קווין לאב, 22 מיליון דולר לעונה עד 2020 וטריסטן תומפסון 16.4 מיליון דולר לעונה עד 2019, הם דוגמה מובהקת לרצון של קליבלנד לספק את רצונותיו של לברון בכל מחיר. תרתי משמע. לברון ג'יימס למרות החוזים ארוכי הטווח של חבריו לקבוצה, מסרב להתחייב לקבוצה בעיר בה נולד וגדל, מבחינתו העדיפות היא לגרום לקליבלנד לעבוד סביב השעון כדי לחזק את הקבוצה במטרה להיות מועמדת לגיטימית לאליפות, וכך לעניין אותו להישאר עוד עונה אחת.
כך, מעונה לעונה לברון מחזיק את אוהיו, העיר שאותה הוא כל כך אוהב לטענתו כדי לקדם את הקבוצה להגיע למטרותיו האישיות. שלא ניצור פה מצג שווא – קליבלנד רוצה לזכות באליפות בדיוק כמו שלברון רוצה. אך לפעמים אם לא ברוב המקרים אליפות מושגת בעבודה קשה ולאורך זמן. בשביל ליצור שושלת קבוצה צריכה את הזמן הדרוש לה לעבוד להתפתח ולהיבנות.
הבעיה העיקרית היא שללברון אין יותר מדי סבלנות או זמן לחכות לבנייה ולהתפתחות, אז הוא לוחץ כדי להשיג את מה שהוא רוצה כאן ועכשיו. בניית הקבוצה תתבצע רק אחרי שיעבור קבוצה או שיפרוש. בשנת 2016 קליבלנד לקחה אליפות היסטורית שספק אם הייתה מגיעה לה, אך לברון עשה את המוטל עליו. תפקידו של השחקן הטוב בעולם הוא לאזן את התחרות גם כשהקבוצה מנגד נראית הרבה יותר טוב משלו, ועל זה גולדן סטייט יכולה לבוא בטענות רק לעצמה. (גם אינדיאנה השנה).
מייקל ג'ורדן(צילום: גטי אימגס)
האליפות לפני שנתיים מראה כי מערכת היחסים המוזרה הזאת המתנהלת בין כוכב לקבוצה יכולה לפעמים, בצורה לא עקבית, ועם הרבה מזל להניב תוצאות. הדרך שבה כוכב דורש להכתיב לקבוצה איך להתנהל זועקת שמשהו רקוב קורה שם.
מייקל ג'ורדן, לפני שני עשורים, אמר לראשי הבולס שאם פיל ג'קסון עוזב הם יכולים להתחיל לחפש כוכב אחר. זה בדיוק מה שקרה, וג'ורדן עשה את דרכו מזרחה לוושינגטון. ולמרות תחושת האכזבה הטבעית, הבולס עשו את הדבר הנכון.
זמנים השתנו, וכוכב הכדורסל של אז, אפילו אם נחשב לשחקן הגדול מכולם, אינו מתוקשר כמו כוכב בליגה כיום, וקליבלנד בחרה בדרך אחרת – לספק את הרצון של הכוכב הכי גדול בהיסטוריה של המועדון ולא משנה מה. לכמה זמן? עד שהכוכב יחליט, עד שלכוכב נמאס!
בצורה אבסורדית כמעט, כל מגדל הקלפים שקליבלנד בנתה בשלוש השנים האחרונות מתחיל להתעופף ברוח. קיירי בחר לעזוב, גולדן סטייט מאסה במשחקים עם לברון וצירפה את קווין דוראנט לסגל העוצמתי שלה. ובנוסף לכל הצרות האלה כל השחקנים שקליבלנד הביאה השנה בטרייד, חוץ מג'ורג' היל, מתגלים כבלוף אחד גדול ברגע האמת בפלייאוף. והתשובה שהם צעירים מדי וצריכים זמן כמובן לא תתקבל על ידי לברון.
המציאות העכשווית היא שקליבלנד זקנה ופצועה, הסגל שלה שברירי והרוטציה שלה קצרה מדי. הסוויפ לפנות בוקר על טורונטו היה מרשים מאוד, אך עדיין אף אחד לא ציפה שלפחות מבחינה מנטאלית מישהו ירים את הראש ויצליח למנוע מלברון להגיע מהמזרח לגמר שמיני ברציפות. הדומיננטיות שלו שם גוברת על יכולת.
אך כמו שכולם יודעים שלברון יגיע לשם כולם גם יודעים שלא משנה את מי יפגוש בגמר - יוסטון או גולדן סטייט, הוא כנראה יקבל סוויפ או משהו דומה, דבר שבוודאי לא מספק את לברון וכנראה שגם לא ימנע ממנו להוריד את כתר המזרח מקליבלנד ולהעביר אותו לשכנתה הטובה ממנה. (לברון ישתמש בשכל ויישאר במזרח).
סיפור האהבה הזה בין לברון לקבוצה השוכנת בעיר שבה נולד וגדל כנראה מגדיר את המושג - "אהבה שתלויה בדבר". קליבלנד עוד תלמד מהטעויות ששיקגו נמנעה מהם וזה יבנה אותה מחדש. כל הכבוד לדן גילברט שלא ויתר על בחירת הסיבוב הראשון בדראפט הקרוב לטובת טרייד זמני בפברואר השנה, ובחר בתהליך בנייה מחודש. זה רק מראה שקליבלנד כבר מתחילה לעכל את הטעויות שעשתה וללמוד מהם.
לפנייה לכתב/ת 
ג'יימס אחרי הסוויפ
צילום: AFP
מומלצים
