הבג"ץ המבוים הכריע: לא לפיזור הפליטים
במשפט מבוים ראשון מסוגו, שנערך השבוע לראשונה בלשכת עורכי הדין בתל אביב ושכלל כמה מבכירי הליטיגטורים בישראל, הכריעו השופטים בסוגיית המהגרים ממדינות אפריקה וקבעו כי "בית המשפט אינו יכול להתערב בנושא ולהורות לממשלה לגבש מדיניות שתפתור את הבעיה"
בשיתוף לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב
בישראל חיים כיום כארבעים אלף מהגרים מאפריקה, שמונים אחוזים מהם בשכונות דרום תל אביב. האם בית המשפט יכול להורות לממשלה לגבש מדיניות בנושא על מנת להקל על העומס של תושבי דרום תל אביב? סוגיה זו עמדה השבוע במרכז המשפט המבוים הראשון שנערך במסגרת מיזם "הבג"ץ של תל אביב", שיביא בחודשים הקרובים נושאים בוערים שונים לפתחו של המשפט הישראלי.
רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב יפו, נשא דברי פתיחה וטען כי מאז ומעולם היה נגד עובדים מחוץ לארץ. "עבודה זרה בעיניי היא דבר לא טוב לשום מדינה וגורמת להמון בעיות חברתיות. היא בעיקר מורידה את שכר העבודה". לדבריו, בעיית המהגרים מאפריקה, שהוא בחר לקרוא להם "זרים בלתי לגאליים", משחקת לידיהם של בעלי אינטרסים שמציגים תמונה מעוותת ושטחית לציבור.
חולדאי הזכיר כי לפני הזרים ממדינות אפריקה חיו בשכונות דרום תל אביב זרים ממדינות אחרות. "אז זאת לא הייתה בעיה ולאף אחד זה לא הפריע. זה היה כנראה מאוד נוח לכל משקי הבית שהעסיקו את מהגרי העבודה בשכר זעום, למעסיקים שניצלו אותם וגם למדינה שהשיפור באיכות החיים אפשר לה להמשיך לעצום עיניים לתופעה".
משבר הפליטים, אמר חולדאי, החל ב-2007, אז גל אדיר של אנשים ממדינות אפריקה נכנסו לישראל, הובאו ברובם, על ידי המדינה, לשכונות דרום תל אביב, ומעמדם כמבקשי מקלט היה שונה מזה של הזרים שחיו כאן לפני כן. הממשלה עוצמת עיניים כבר עשור, טען חולדאי, לא מסדירה את מעמדם של הזרים הבלתי לגאליים ורק מעמיקה את המתחים והמצוקה בשכונות הדרום. "בעיניי ממשלת ישראל חייבת לומר לציבור את האמת - אם מבקשי המקלט לא יעזבו בשנים הקרובות אין מנוס מלהסדיר את מעמדם".
לאחר דבריו של ראש העיר חולדאי, הציג עו"ד ינון היימן את הרכב השופטים במשפט המבוים - עו"ד בעז בן-צור, עו"ד דורי קלגסבלד ועו"ד גבי מויאל מאור - ואת שני עורכי הדין המייצגים את שני הצדדים, עו"ד איל רוזובסקי, מהצד העותר של תושבי דרום תל אביב, ועו"ד אביתר קנולר מצד המדינה המשיבה. "לקחתי את חמשת הליטיגטורים הבולטים בישראל. יש לכם פה לדעתי מיקרוקסמוס של איך חושב בית המשפט העליון", אמר היימן.
העותרים: מבקשים מהמדינה לגבש מדיניות
את הדיון במשפט המבוים פתח עו"ד רוזובסקי מצד העותרים, אשר מבקשים מבית המשפט להורות למדינה לגבש מדיניות שתיטיב עמם ועם הפליטים. רוזובסקי ציטט את דו"ח מבקר המדינה, שכבר בשנת 2014 התריע כי המדינה אינה מספקת מענה קונקרטי לבעיית הפליטים והמסתננים.
לשאלה האם העובדה שתוכנית הגירוש לא צלחה משמעה שבית המשפט צריך להתערב בהחלטות ממשלתיות, השיב עו"ד רוזובסקי כי המדינה מודה כי הגיעה למבוי סתום ושאין לה תוכנית מסודרת. על כן מוטל על בית המשפט להורות לה ליישם תוכנית סבירה.
המדינה: אין זה מתפקידו של בית המשפט לקבוע מדיניות
המדינה המשיבה במשפט המבוים, שיוצגה על ידי עו"ד קנולר, טענה כי אין זה מתפקידיו של בית המשפט להכתיב תפיסות מוסריות, מדיניות ופוליטיות לממשלה. בנושא פיזור האוכלוסייה בכל הארץ טען עו"ד קנולר כי פתרון זה עלול ליצור סיטואציה בה לא תהיה שליטה על אנשים שאינם תושבים ושנעים בחופשיות.
מדיניות הממשלה היא ברורה, הדגיש קנולר, והיא הוצאה והרחקה של המסתננים. היא העבירה תקציבים על מנת שמדיניות זו תצא לפועל. לא ייתכן שאוכלוסייה שסובלת מנגע זה או אחר תורה לבית המשפט לגבש תוכנית בנושא, המשיך וטען.
על שאלת הזגזוג בתוכנית המדינית, שבתחילה פעלה לגירוש ולאחר מכן ניסתה להסדיר את מעמדם של חלק מהמסתננים, השיב עו"ד קנולר כי המדינה שואפת לעשות איזונים וכי אם יתנו לכולם מעמד תושב הם יוכלו להישאר בדרום תל אביב ולא תהיה אפשרות לגרשם.
פסק הדין: נגד העותרים
"התבקשנו להורות לממשלה לגבש תוכנית סיוע אפקטיבית שתביא להפחתת העומס על שכונות דרום תל אביב. לא ניתן להיעתר לעתירה זו ולו בשל הכלליות והערפול בה היא מנוסחת", הקריא עו"ד דורי קלגסבלד את פסק הדין לאחר ששני הצדדים הציגו את טיעוניהם.
"הפתרונות האפשריים לבעיית המסתננים הם רבים ומגוונים ואין זה מתפקידו של בית המשפט לנקוט דווקא באחד מהם. פתרונות אלו מערבים שיקולים של מדיניות ציבורית, תקציבים ובחירה בין אלטרנטיבות. ההכרעה בין פתרונות אלו נתונה לממשלה ולכנסת, לא לבית המשפט".
פסק הדין דחה את כל הפתרונות שדרשה העותרת, בהם פיזור האוכלוסייה ברחבי הארץ, וטען כי הן מנוגדות למדיניות הגירוש של הממשלה וחלקן אף פוגעות בזכויות יסוד. "בני אדם אינם אבקת סוכר ולא ניתן לפזרם. הפיזור משמעותו פגיעה בזכות לבחור את מקום המגורים, הנובעת מחופש התנועה ומהזכות לכבוד המובטחים בחוק זכות האדם וחירותו", כך לשון פסק הדין.
"קיוויתי שבית המשפט יקבל את העמדה שאין להתערב בשאלות של מדיניות, בטח לא בתצורה שעלתה כאן, בין אם נסכים עם המדיניות ובין אם לא", אמר עו"ד קנולר לאחר הקראת פסק הדין. "זו המדיניות של הממשלה הנבחרת ואותה צריך לכבד, גם אם יש כאלו שחושבים אחרת".
צילומים: שלומי יוסף, דוברות לשכת עורכי הדין
בשיתוף לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב
לפנייה לכתב/ת 
