גלנט: "ניתן זכויות בנייה לקבלנים שיקדמו התחדשות עירונית בפריפריה"

קבלנים שיקדמו תוכניות התחדשות עירונית בפריפריה, יקבלו בתמורה זכויות בנייה באזורי הביקוש. כך הבטיח הבוקר (ה') שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, בדברים שנשא במפגש השנתי המקצועי של ענף הבנייה והתשתיות, שמקיימת התאחדות בוני הארץ באילת.

השר ציין בדבריו את הפעילות שמקדם משרדו בתחום ההתחדשות העירונית. "הקמנו רשות להתחדשות עירונית שיש לה כבר 19 מנהלות פעילות, ויהיו לה עד סוף השנה 25. אנחנו נגיע לכך, ש-20% מהבנייה החדשה בישראל תהיה מהתחדשות עירונית בתוך עשור. השכונות המוזנחות ביותר במרכזי הערים, הן בעלות הפטנציאל הגבוה ביותר. תלכו ותקנו בהן היום, כי שם נרים גורדי שחקים".

לכתבות נוספות בערוץ הנדל"ן

בשיחה עם כתב הנדל"ן של "ידיעות אחרונות", עופר פטרסבורג, גלנט הוסיף כי הוא מקדם כעת מהלך במסגרתו קבלנים שיבנו פרויקטים של התחדשות עירונית במקומות מרוחקים ונטולי ערך כלכלי, יקבלו בתמורה קרקעות משלימות לבנייה באזורי הביקוש במרכז הארץ. "זה מהלך שיש לו פוטנציאל לעשות שינוי דרמטי בכל המדינה", אמר.

יואב גלנט

לדבריו, "אנחנו מתכננים להביא לאישור הממשלה החלטה לפיה קבלנים שיבנו במקומות שאין בהם ערך בכלכלי, נניח כמו קריית שמונה, שהיא מרוחקת - יקבלו קרקע משלימה באזורי ביקוש. זה לא דורש שינוי בחוק וזה יאפשר לעשות התחדשות עירונית בכל רחבי הארץ ולמנוע סכנת חיים במקרה של רעידת אדמה".

גלנט התייחס בדבריו גם לביקורת נגד תוכנית מחיר למשתכן, ואמר כי "העתיד לא תלוי רק בהיצע ובבנייה. אין לנו שליטה על הרבה גורמים אחרים. קיבלתי לידיים מציאות שבה מחירי הדירות עלו פי 2 בעשור ואני חושב שאת זה בלמנו. דברים קורים בשטח, אנשים בונים ונכנסים לדירות שאנחנו התחלנו לתכנן אותן לפני בקושי שלוש שנים, ויהיו עוד אלפים. את הרכבת הזאת לא יעצרו. לטעמי הביקורת שנשמעת היא מופרזת".

עו"ד ענת בירן מומחית בדיני תכנון ובנייה, אמרה בתגובה לדברי גלנט כי יש פער בין ההצהרות לבין מה שקורה בשטח. "בסופו של יום אנחנו מתמודדים מול הוועדות המקומיות וכל יום נוצרים חסמים חדשים בקידום הפרויקטים", אמרה.

לדבריה, "הבעיה המרכזית שאין דרך סלולה וברורה ואין כללי משחק ברורים. יש לייצר נוהל לתוכניות פינוי בינוי ברמה הארצית ולא לאפשר לוועדות המקומיות לשנות כל רגע את כללי המשחק".

בירן התייחסה, בין היתר, לתוכנית חדשה של עיריית תל אביב-יפו שמחייבת בפרויקטים של תמ"א 38 בניית מבני ציבור לשימוש העירייה - תוכנית שתהווה גורם מעכב בקידום הפרויקטים, וציינה כי יש מגמה של הרשויות להקשות על פרויקטים ברמת הבניין הבודד על מנת לדחוף את השוק לקידום פרויקטים ברמת המתחם.

אבל גם בפרויקטים של פינוי בינוי מערימים לדבריה קשיים. "שימו לב לכמות היועצים בפרויקטים האלו, יועץ תנועה, יועץ עצים, יועץ חלחול, יועץ קרקע ועכשיו גם הוסיפו דרישה ליועץ חברתי שיהיה בקשר עם הדיירים ויסביר להם את התהליך.

"עוד נושא שהיום מחויב בחלק מהפרויקטים הוא הקמת קרן לתחזוקה שתממן לדיירים הקיימים את הפער בתשלום בין ועד הבית ששילמו בעבר לדמי הניהול הנדרשים במגדלים חדשים, לקרן הזו יש למנות גם נאמן. זה עוד מטלות ועוד תפקידים שהיזם צריך לקחת בחשבון שהוא בוחן את טור ההוצאות שלו לפרויקט".

"עוד 15 שנה נמצא את עצמנו עם שכונות בעייתיות מבחינת תשתית"

גדי מארק, סמנכ"ל בכיר הנדסה ופיתוח במשרד הבינוי והשיכון, התייחס גם הוא בכנס לבעיית התשתיות. "לא כל רשות מקומית מסוגלת לנהל פרויקטים של פיתוח בהיקפים גדולים", אמר.

"אני חושש שנמצא את עצמנו בעוד 10-15 שנה עם שכונות בעייתיות מבחינת תשתיות ופיתוח, ולכן אנחנו יוזמים הקמת בית ספר למנהלי פרויקטים עבור שכונות מגורים, על מנת שהרשויות המקומיות וגורמים נוספים יוכלו לשלוח את האנשים שלהם להשתלמות. אין שום סיבה שרשות מקומית, או מפקח מטעמה, יתגלחו על חשבון הפרויקטים".

צביקה חודרלנד, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר אגף תשתיות התאחדות בוני הארץ, ציין בכנס כי "יש כיום שתי בעיות בוערות בענף: הראשונה היא בחירת ההצעה הזולה במכרזי בנייה ציבוריים. הבחירה במחיר הנמוך בלבד משמעה, שכל בעיה או חסם המתעוררים במהלך ביצוע העבודה יכולים להפוך את הפרויקט להפסדי. הצענו לנציגי הממשלה שיטילו חובה על מזמיני העבודה לכלול ולשקלל אמות מידה של איכות בבחירת ההצעה הזוכה.

"בעיה נוספת הם הסכסוכים וההליכים המשפטיים בענף התשתיות, שהם רבים בהיקפם וטומנים בחובם נזקים משמעותיים למזמין העבודה ולקבלן. הצענו לנציגי הממשלה לקבע מנגנון יישוב סכסוכים שיקבע מראש עוד טרם תחילת ביצוע הפרויקט, ויופעל בזמן אמת מתחילת הפרויקט בצורה שתהיה מעשית, מיידית, ישירה והוגנת".