נחשפתן לאירוע טרור בהיריון? הילד בסיכון גבוה לסכיזופרניה
חוקרים מאוניברסיטת חיפה ניתחו נתונים של מאות אלפי ילדים, ומצאו כי אלה שנולדו לאימהות שנחשפו לאירוע טרור בהריון היו בסיכון גבוה למחלת הנפש הקשה ביותר הידועה כיום – סכיזופרניה. ההשערה: החשיפה לטרור פוגעת במוח העובר
סיכון גבוה למחלת נפש בחשיפה לטרור בהיריון: חוקרים מאוניברסיטת חיפה, שבדקו נתונים של מאות אלפי ילדים, מצאו כי ילדות וילדים שאימותיהם נחשפו לאירוע טרור במהלך ההיריון, היו בסיכון פי 2.5 ללקות בסכיזופרניה ביחס לילדים לאימהות שלא נחשפו לאירועים כאלה. החוקרים משערים שהחשיפה לטרור בהיריון עלולה לפגוע במוח העובר.
במחקרים קודמים נמצא כי חשיפה לאירועי טרור דרך הטלוויזיה – כלומר, לסיקור תקשורתי של אירועי טרור שבהם האדם לא היה מעורב אישית - גורמת לפגיעה ולאיבוד של משאבים פסיכולוגיים. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבדוק האם תינוקות שנולדו לאימהות שנחשפו לאירועי טרור מבלי שהיו מעורבות בהם היו בעלי סיכון גבוה יותר להתפתחות סכיזופרניה.
החוקרים התבססו על מידע שכלל 201,048 ילדים שנולדו בין השנים 1995-1975, מתוכם 97,711 ילדות ו-103,337 בנים. המעקב אחר הילדים ארך 27 שנים בממוצע, כדי לקבוע אם הם פיתחו או לא פיתחו סכיזופרניה.
עוד כתבות בנושא:
החיים של דקל זיו: דיכאון עמוק לצד "היי" מסוכן
להיות הורים עם מאניה דיפרסיה וסכיזופרניה
ילדים, לאימא יש מאניה-דפרסיה. בואו נדבר על זה
בתקופת המחקר אירעו בארץ 782 התקפות טרור ב-622 ימים. על פי שיטת המחקר, במידה שבמשך זמן ההיריון אירע אירוע טרור – נחשב הילד ככזה שאימו נחשפה לאירוע טרור.
לדבריו של פרופ' לוין, החוקרים היו ערים לכך שההחלטה שלהם לקבוע חשיפה לטרור בצורה כזו יכולה להכניס לאותה קבוצה אישה שאולי אפילו לא שמעה כלל על אירוע טרור, שהתרחש הרחק ממנה או שכלל לא הייתה בארץ, יחד עם אישה שנחשפה לאירוע טרור קרוב ואולי לכמה אירועי טרור – מה שיכול לגרום להטיה בממצאים. לשם כך הם בחרו בשיטות ניתוח שונות וראו שאין הבדל בתוצאות. בנוסף, גודלו העצום של המדגם, שכלל מאות אלפי נתונים, הוריד כמעט לחלוטין כל אפשרות של הטיה משמעותית.
ההשערה: פגיעה בתעלת העצבים
מתוצאות המחקר עולה כי לילדים שנולדו לאימהות שנחשפו לפעולות טרור יש סיכוי גבוה פי 2.5 לחלות בסכיזופרניה לעומת ילדים לאימהות שלא נחשפו לטרור. לאימהות שנחשפו לטרור נולדו 3,257 ילדים, מתוכם 0.64% אובחנו חולים עם סכיזופרניה. לקבוצת הביקורת, שכללה אימהות שלא נחשפו לטרור, נולדו 197,791 ילדים, מתוכם 0.25% אובחנו עם סכיזופרניה.
"ייתכן שהחשיפה לפעולות טרור וההשלכות הנפשיות כתוצאה מחשיפה זו במשך תקופת ההיריון, פוגעות בתעלת העצבים של היילודים ופוגעת בחלקים שונים במוח ובכך מעלות את הסיכון לסכיזופרניה", אמר פרופ' לוין, "תקופת ההיריון היא תקופה קריטית להתפתחות המוח אצל הצאצאים והיא מושפעת מסטרס הנובע מחשיפה לטרור. חשיפה אימהית להתקפות טרור במהלך ההיריון עלולה לגרום לפגיעה במערכת החיסון של העובר, לעלייה ברמת הורמונים גלוקוקורטיקואידים והפרעה להתפתחות המוח".
סכיזופרניה: מהזיות ועד ניתוק מוחלט
כ-70 אלף ישראלים לוקים בסכיזופרניה, המחלה הפסיכיאטרית שמופיעה בסרט "נפלאות התבונה", שמתאר את חייו של המתמטיקאי ג'ון נאש, זוכה פרס נובל לכלכלה (1994).
סכיזופרניה גורמת לניתוק החולה מסביבתו תוך שהוא סובל מליקוי בבוחן המציאות ומהפרעות בחשיבה ובהתנהגות. המחלה מחולקת לשתי קבוצות עיקריות, בהתאם לתסמינים: אלה הסובלים מתסמינים "חיוביים" ובהם הזיות, דיבור לא מאורגן או הפרעות התנהגות, ואלה הסובלים מתסמינים "שליליים" כמו יכולת מילולית מוגבלת, מצב רוח ירוד ונסיגה חברתית.
אבחון סכיזופרניה מתבסס על משך הופעת התסמינים: אלה חייבים להימשך שישה חודשים, כשבמשך חודש אחד לפחות מופיעים תסמינים חיוביים, והחולה עצמו מראה נסיגה משמעותית בתפקודו החברתי והמקצועי.
היום נוטים להתייחס לסכיזופרניה כאל קבוצת הפרעות מוחיות מאשר מחלה אחת. על פי הסברות המקובלות כיום, הגורמים למחלה נעוצים במטען גנטי, בארועים העוברים על העובר ברחם אמו, כמו גם על לחצים פסיכולוגים התורמים להתפרצות הסכיזופרניה.
התיאוריה המרכזית גורסת כי ההפרעה באותות החשמליים במוח אצל החולים נובעת מפעילות יתר של המעביר העצבי דופאמין. פעילות יתר זו גורמת ככל הנראה להופעת התסמינים ה"חיוביים" של המחלה. בתוך כך, מתרחשת פעילות מופחתת בקליפת המוח הקדמית הגורמת לפגיעה בתפקוד המעביר העצבי סרוטונין. תיאוריה זו של הדופאמין והסרוטונין הביאה לפיתוחן של התרופות לטיפול במחלה.
המחלה פורצת אצל גברים בגיל 18 עד 25, ובקרב נשים בגיל 26 עד 45. נדיר שהמחלה תפרוץ לפני גיל ההתבגרות או אחרי גיל 45. ככל שהמחלה מופיעה מאוחר יותר, כך עולה הסיכוי לשיפור בתסמינים. לעתים נדירות מתרחשת החלמה מלאה לאחר שהמחלה פרצה.
פחות ממחצית מחולי הסכיזופרניה מקימים משפחה. שליש מהחולים נפגעים מבחינה קוגניטיבית, חשיבתית ורגשית, ולמעשה מצויים בהליך ניווני. ככל שהמחלה נמשכת, ניכרת בחולים דעיכה ברמת האיי קיו. תוחלת חייהם של חולי סכיזופרניה קצרה ב-20 אחוז יחסית לכלל האוכלוסיה, וכ-10 אחוזים מהם מתאבדים.
כ-80 אחוז מהסכיזופרנים מעשנים (לעומת כ-25% באוכלוסיה הכללית), כמעט מחציתם סובלים מהשמנה (לעומת כ-30% מהאוכלוסיה). כ-15 אחוז מהחולים יסתבכו בפשיעה קלה או באורח חיים של תעייה ושוטטות חסרת מעש. כשליש מחולי הסכיזופרניה אינם מגיבים כלל לטיפול תרופתי. כמחציתם יסבלו מהתפרצות מחודשת של המחלה תוך שנה משחרורם מאישפוז. 80 אחוז יאושפזו שנית תוך שנתיים.
לפנייה לכתב/ת 
