הנהלת בית"ר ירושלים - השכונה של המדינה
המועדון קיבל את מה שמגיע לו על התנהלות בזיונית של ראשיו. לאוהדים הנפלאים נותר רק לפנטז על ניהול עתידי טוב ואמיתי, כזה שנותן למאמן יד חופשית בהחלטות מקצועיות. זה הדבר היחידי שהיה חסר להם השנה
שתי שניות, זה הזמן שלקח ל-20 אלף אוהדי בית"ר ירושלים לקלל את הבעלים שלהם אלי טביב, מיד עם שריקת הסיום של גמר גביע המדינה נגד הפועל חיפה. לא סתם האש הופנתה לטביב. את הקהל אפשר לרמות אולי פעם אחת או פעמיים, אבל אי אפשר לרמות אותו במשך עונה שלמה שבוע אחר שבוע בלי שישים לב.
העיר ירושלים לבשה חג, "הקבוצה של המדינה" לא הייתה במעמד המחייב כמעט עשור, האוהדים היו נרגשים מתמיד והעידו שבקושי ישנו בשבוע שקדם למשחק. כל התפאורה הייתה מוכנה, השמפניות היו קפואות, ה-WINNER נתן לבית"ר יתרון עצום לחגוג בסוף הערב, נשיא המדינה ושרת הספורט שאוהדים את הקבוצה פיללו למסור את הגביע בסוף הערב לקפטן בית"ר, הוסיפה העירייה ותלתה יום לפני את שלט הברכות הענקי בכיכר ספרא. חגיגה של גביע שמיני בהיסטוריה, ועוד בבית, באצטדיון טדי. לא יכול להיות מתוק מזה.
שחקני בית"ר ירושלים מאוכזבים(צילום: אורן אהרוני)
אבל בכדורגל, ובכלל בספורט יש שתי יריבות. לא ניתן לבטל את הפועל חיפה. למועדון הכדורגל הפועל חיפה הגיע לזכות בגביע הרבה יותר מאשר מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים. הדגש הוא על המועדון. אשמח לנתק את ההגדרה של מועדון מהקהל שלו. מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים קיבל את מה שמגיע לו על שנה של התנהלות בזיונית לכל אורכה. להגיע לפוטו פיניש של העונה ולספוג 11 שערי חובה מול שלושה שערי זכות בשלושה משחקים מוכיח עד כמה קבוצות מושפעות מדרך הניהול שלהן.
תואר ירושלמי היה מהווה תעודת עניות לכדורגל הישראלי. אפילו אם זה גביע שהרבה פעמים לא מעיד על המשכיות של עונה שלמה, אלא תלוי בהרבה יותר בהגרלות ובהופעות נקודתיות. להפועל חיפה יש מאמן הרבה יותר טוב. ניר קלינגר, קפטן נבחרת ישראל לשעבר, הופיע בגמר הגביע שמונה פעמים כשחקן וכמאמן (לא כולל ההופעה אתמול). זה בדיוק הסוג של המאמן שאתה רוצה שיהיה בצד שלך. מאמן שיידע להטריף את השחקנים שלו לפני המשחק הכי גורלי שלהם. מאמן שכאשר שחקן שלו נפצע ולא יכול להמשיך לא צריך לחכות להוראה מהיציע את מי להחליף במקום. מאמן שלפני הארכה יידע עם הכריזמה שלו להטריף את השחקנים שלו ולהפציר בהם שאפשר וצריך להכריע את המשחק בהארכה ולא לחכות למזל של פנדלים.
רוב משחקי הכדורגל שמגיעים להארכה בסופו של דבר מגיעים גם לבעיטות הכרעה. המשחקים שמוכרעים בהארכה הם בדרך כלל תוצאה של מהלך בודד ומבריק של שחקן, בדיוק כמו שקרה אתמול. מי שכבש את שער הניצחון המרהיב, שמואל שיימן, סיכם את תנאיו בהפועל באר שבע הרבה לפני גמר הגביע. הדבר לא הפריע לקלינגר לתת אמון בשחקן שלו, ולא גרם לנפילת מתח של השחקן עצמו. שיימן גמל לו בגול הגדול ביותר בקריירה שלו. ניר קלינגר הביס בנוק אאוט בסיבוב ה-12 את בני בן זקן. "ואיזה מסכנים האוהדים, שאוכלים להם ת'לב". לאוהדי בית"ר ירושלים מגיע בהרבה יותר מהקבוצה שלהם. הם פספסו הזדמנות שספק ותחזור בעונות הקרובות.
בית"ר ירושלים שיחקה את הכדורגל הטוב, המלהיב והשמח ביותר העונה. 80 שערים הבקיעה הקבוצה של המדינה בליגה ובגביע, הרבה יותר משאר מתחרותיה. אבל יותר מכל בלטה העובדה שאין דרך מקצועית במועדון. יחס הכיבושים המטורף הוא תוצאה של סגל עמוס כישרון שנראה שיכול היה לכבוש שער ולהתפוצץ על כל הגנה בליגה בכל רגע נתון במשחק.
הבלגן על המגרש כמשל לבלגן סביב המועדון, והרשימה ארוכה: פיטורי שרון מימר, פרשת אלי כהן, שיתוף שישה זרים בניגוד לחוק במשחק גביע הטוטו מול קריית שמונה, שחקן שלא סופר את המאמן שלו ומורה לשחקן אחר שעל הספסל להיכנס ולשחק (שכטר ובניון), עזיבתו של יוסי בניון, וחוסר הכבוד שקיבל מהמערכת, העברת הוראות לספסל דרך היציע, התנהלות תקשורתית מביכה בפרשיית אנתוני וארן, ספסול מכוון ולא מקצועי של איתי שכטר.
אני בטוח שאוהדי בית"ר יכולים להוסיף עוד סעיפים רבים שלא צוינו. הרשימה הנ"ל מצביעה על ניהול שכונתי של אלי טביב, אותו אחד שלפי קביעת בית המשפט אסור לו להיות מעורב במתרחש בבית"ר ירושלים. תארו לכם איך בית"ר הייתה נראית לו אלי אוחנה היה באמת זה שמחליט. סביר להניח ששרון מימר היה נשאר, הרי ידוע שאוחנה היה נגד פיטורים אלו. או לפחות היה מגיע מאמן יותר מנוסה מבן זקן.
הגיע להם. קלינגר והשחקנים שלו(צילום: עוז מועלם)
בית"ר הייתה זוכה בדאבל, כן כן, דאבל. לא פחות. וזה גם מה שמגיע לקהל המדהים שלה. צוות מקצועי צריך להביא את הקבוצה שלו לישורת האחרונה של העונה, "למאני טיים" בשיא. במקום זה בית"ר נחנקה בזמן האמת ונשארה רק עם המחמאות על עונה שללא ספק הייתה מעל לציפיות, אך בכל זאת הייתה חייבת להסתיים עם תואר אחד ואפילו שניים.
שלושה מועדונים הביסו את בית"ר בשלושת המשחקים האחרונים שלה – מכבי נתניה, הפועל באר שבע והפועל חיפה. המשותף לכולם הוא ניהול יציב ובריא בשנה האחרונה ומאמנים מנוסים. ניהול שאיפשר שקט נפשי למערכת ברגעי ההכרעה של העונה.
לאוהדי בית"ר נותר רק לפנטז על ניהול עתידי טוב ואמיתי, כזה שנותן למאמן יד חופשית בהחלטות המקצועיות. זה הדבר היחידי שהיה חסר להם השנה. את הכישרון היה להם, את השחקנים היה להם וגם הרבה מזל היה שם. אבל ההפסד בשלושת המשחקים האחרונים הוא לא תוצאה של מזל רע. הוא תוצאה ניהול כושל.
אריק איינשטיין ז"ל, אוהד הפועל תל-אביב כתב בשיר "סע לאט" – "ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם ת'לב". נראה שאוהדי בית"ר ירושלים מעולם לא יכולים להזדהות עם מילים של אוהד הקבוצה השנואה עליהם ביותר. אין מילים יותר מדויקות על מנת לתאר את התחושות של אוהדי בית"ר כרגע.
לפנייה לכתב/ת 
אלי טביב
צילום: אבי רוקח
מומלצים
