תיעוד מיוחד: הרס ציורים במנזר המתבודדים הנוצרים מהמאה ה-5
לפני כ-1,600 שנה ציירו נזירים במערה בנחל אוג ציורי פרסקו מרהיבים בצבעים עזים ובמוטיבים קלאסיים על קירות המערה, שכדי להגיע אליה צריכים להשתמש בחבלים. בבדיקה שערכנו במקום עולה כי הציורים הושחתו. צפו בכתבה על הרס העתיקות
מי סיכן את חייו כדי להשחית ציורים בני 1,600 שנה? בשנת 411 לספירה, באחד המצוקים הנסתרים בנחל אוג שבצפון ים המלח, הקים הנזיר המפורסם, תיאוקטיסטוס, מנזר שיתופי (קוינוביום בלטינית) ששימש להדרכת פרחי המנזר ולהכנתם למשימת ההתבודדות - בתנאי השטח העוינים של המדבר.
המנזר הקדום נבנה בתוך מערה מסועפת ואת קירות האבן קישטו הנזירים בציורי פרסקו מרהיבים בצבעים עזים ובמוטיבים קלאסיים מראשית תקופת הנצרות, כלומר סגנון ביזנטי מוקדם. בזכות מיקומה הנידח של כנסיית המערה ומזג האוויר היבש של המדבר, נשמרו ציורי הקיר הנדירים, בני 1,600 שנה, במצב מצוין.
בעקבות מידע שקיבלנו לאחרונה ובו טענות קשות על ההרס והשחתת ציורי הפרסקו הביזנטיים במנזר המבודד, החלטנו לצאת עם משלחת טיפוס וגלישת צוקים מקצועית בהנהגת "מועדון המערות הישראלי" - כדי לתעד את ההרס וההזנחה.
המסלול המסוכן
המסלול אל "מנזר תיאוקטיסטוס" או בשמו הערבי "דיר מוכליך" מתחיל בצמוד לשטח אש צה"לי באזור נבי מוסא. קולות הירי ופיצוצים רבים נשמעים היטב לאורך החלק הראשון של המסע. התנועה בחלק זה של נחל אוג מאוד מסוכנת. לא מדובר במסלול הליכה שגרתי, אלא במסלול אגרסיבי ומסוכן שמפוצץ את הגוף באדרנלין, כולל טיפוס צוקים מאתגר שגבה בעבר קורבנות בנפש.
על המפה ניתן להבין כי מדובר בקילומטר וחצי בקו אווירי, אך במציאות מדובר בשמונה ק"מ קשים מאוד של "תפירה" בטיפוס צוקים חופשי - ללא אבטחה - וסכנת נפילה אינסופית. בנוסף לכל הצרות - הכניסה למערה והיציאה ממנה היא באמצעות חבלים בלבד!
במהלך התנועה לאורך הקניון הצר של נחל אוג יש מספר גבי מים וסימנים רבים לשיטפונות שפקדו את המקום. מטייל ללא כושר גופני, ללא ניסיון בטיפוס צוקים וללא הדרכה מקצועית - מסכן את חייו ומוטב שיוותר על הביקור במערה הסודית.
לאחר טיפוס מורכב עם ציוד הצילום במעלה הצוק, הגענו למדרגה קטנה בסלע שממנה יש לרדת באמצעות חבלים ארוכים בטכניקת סנפלינג למטה לכיוון התהום - אל חור קטן שנפער באמצע הצוק שמשמש כדלת הכניסה היחידה למנזר הנסתר.
ציורי פרסקו מדהימים
בכניסה למערה האפלולית והקרירה, האווירה האקסטרימית, הזיעה והפחד מתחלפים במהירות לחוויה רוחנית ואסטטית במנהרת הזמן. קשה שלא להתפעל מציורי הפרסקו המדהימים בצבעים עזים שמכסים את תקרת המערה וחלקים מהקירות. חובבי היסטוריה ואומנות יזהו בקלילות סצנות מפורסמות מהברית החדשה, סמלים נוצריים קדומים ומילות תפילה עתיקות בלטינית.
אולם לצערנו הדיווח על ההרס והוונדליזם היה נכון. פניהם של הקדושים הנוצריים שצוירו על קירות המערה לפני יותר מ-1,600 שנים הושחתו וקולפו באמצעות מסמרים ועליהם כתבו המשחיתים כתובות בעברית, קללות ואיומים שונים נגד בני הדת הנוצרית.
איתי שקולניק, מייסד 'מועדון המערות הישראלי' זועם. הוא מצביע על שלוש דמויות צבעוניות של קדושים נוצריים עם ספרים בידיהם שפניהם הושחתו. "בכל פעם שאנחנו מטפסים למערה, יש יותר ויותר השחתה של הפרצופים האלה. הרמזים לעיניים לגמרי נעלמו. אנחנו לא יודעים ספציפית מי עשה את זה, כנראה שזה משהו שלא אוהב את הנצרות".
אנסטסיה שפקין, מ"מועדון המערות הישראלי", מצביעה על תקרת המערה ומתקשה להסתיר את הכעס בקולה. "מעליי יש ציור של מריה הקדושה לנוצרים מחזיקה את ישו בנה התינוק. החורים הגדולים בציור הם בעצם הפנים שלהם שהושחתו. כואב לי מאוד, זאת ההיסטוריה של תחילת הנצרות. למרות שאלו לא ציורים יהודיים - צריך לשמר אותם, זאת ההיסטוריה של כולנו!"
בנוסף להשחתה המכוונת של בני האדם גם הקורוזיה הטבעית ופגעי הזמן מאיימים על הציורים הנדירים. רצפת המערה המכוסה בלשלשת יונים עבה, שמסתירה תחתיה פסיפס צבעוני. בגלל ההזנחה והלכלוך קשה לזהות בדיוק מה צויר. שקולניק משפריץ כמה טיפות ממי השתייה היקרים שלנו על הפסיפס ומיד ניתן לזהות צבעים.
באחד הקירות, על דמותו המושחתת של ישו הנוצרי, נכתבו קללות ואיומים בעברית נגד בני הדת הנוצרית. קשה להבין מה עובר בראש המעוות של המשחיתים, שלמעשה סיכנו את חייהם כדי להרוס ציורי קיר עתיקים, יצירות אומנות מדהימות מלפני 1,600 שנים.
אם היה מדובר במערת קבורה יהודית, קשה להאמין שהרשויות היו מזניחות אותה ומאפשרות להשחית אותה. שפקין מצביעה על כתובת גרפיטי אדומה ודוחה - "חגי 90", שרוססה על אחד הציורים ומתקשה להסתיר דמעה. "המערה הזאת היא מקום קדוש להרבה אנשים, לא כולם צריכים לדעת על 'חגי 90'. הבן אדם שצייר את הציורים היפים האלה, השקיע את כל חייו במערת ההתבודדות הזאת ואז בא משהו שהיה לו משעמם והוא מחק 1,600 שנים של היסטוריה!", היא אמרה בכאב.
מרשות העתיקות נמסר בתגובה: "האתר נמצא בתחום טיפול קצין מטה ארכיאולוגיה יהודה ושומרון. מרשות הטבע והגנים נמסר: "לאחר בדיקת הנושא עולה שהמקום לא נמצא בשטח שמורה או גן לאומי מוכרזים ועל כן לרשות הטבע והגנים אין סמכויות פיקוח , אכיפה ופעולה בנושא".
מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר: "ראשית, נדגיש כי פקחי יחידת הארכיאולוגיה פועלים בכל עת למניעת הרס ושוד עתיקות באזור יהודה ושומרון. במסגרת הפעילות השוטפת התקיים סיור באזור לפני מספר ימים, במסגרתו התגלה כי נגרם נזק לציורי הקיר במנזר. לאור זאת, פועלת בימים אלו יחידת הארכיאולוגיה לשיקום ושימור עתיקות אלו".
עוד נמסר כי "יחידת הארכיאולוגיה אוכפת באמצעות סיורי פיקוח עיתיים המתבצעים באתרי עתיקות ופעילויות יזומות לתפיסת הרס ושוד המתבססות על מידע מודיעיני מקדים, זאת בשיתוף פעולה מול כלל גורמי האכיפה באזור". גורמים ביחידה אמרו כי ישנם למעלה מ-3,000 אתרי עתיקות בשטחי C ביהודה ושומרון, עליהם שומר פקח אחד מטעם המנהל האזרחי האמון על מניעת הרס ושוד באתרי העתיקות.
לפנייה לכתב/ת 
