הארגון מוצא חשיבות גבוהה ביצירה של קבוצה מגובשת שמתנהלת יחד ברמת התמיכה ההדדית, ההעשרה והמפגשים בין המתנדבים שימצאו מקום מוגן ופורה לחלוק בו את חוויותיהם.

לומדים עם ערן.

הקורס שניתן גם בחוף המערבי בפאלו אלטו זכה להצלחה גדולה גם הוא ובסתיו צפויים להפתח שני קורסים נוספים בלונג איילנד ובמנהטן. דבורה פורת שאמונה על ניו ג'רזי מבטיחה שגם בניו ג'רזי יפתח קורס נוסף.

כדי לקחת חלק כמתנדב בער"ן יש לעבור מיונים. מספר המקומות בכל קורס מוגבל עלמנת לשמור על מסגרת תומכת ואישית עבור המשתתפים.

לפניות בניו ג'רזי יש לכתוב ל-dvoraporat@gmail.com .

לפניות במנהטן ובלונג איילנד יש לפנות לענבר בהירי באימייל inbar.behiri@gmail.com

היה תיקון

כ-70 איש ואישה התכנסו לערב אינטלקטואלי בהשראת תיקון ליל שבועות שכלל טקס הבדלה בהובלת הרב דיויד קירשנר מטמפל עמנואל בקלוסטר שאף הביא עמו דרשה אקטואלית בנושאים מדיניים ובין תרבותיים. בהמשך הערב צפה הקהל בפרקים מתוך הסדרה המשודרת ביו-טיוב "עובדים על זה" המפגישה יוטיוברים מהחזקים והמשפיעים בישראל בתחומים שונים עם הקצה השני והקיצוני שלהם. מיד לאחר ההקרנה עלה תומר היימן, מיוצרי הסדרה, לשיחה עם הקהל כשהוא מביא את התפיסה שלו בעבודה, ההפתעות וחוסר התכנון שהביאו אותם ליצור מסמך חשוב ומשמעותי. וכן, הוא הבטיח שיהיה המשך.

זרים לראש עם מאיה.

כבמסורת התפזר הקהל לסדנאות, והמשתתפים חזרו הביתה מי עם עוגת טירמיסו ביד ומי עם זר פרחים טריים בשזירה אמנותית על ראשו. היו מי שהעמיקו והכירו עוד את רות מהמגילה ומי שבחרו להביט על התפילה מנקודת מבטם של משוררים שונים ומי שבחר עמד על הבמה בסדנת תיאטרון ואימפרוביזציה.

למי שלא השתתף ורוצה לקחת חלק בתיקון מיוחד, יוכל להצטרף לבית המדרש שהקימה תמימה גולדברג שולמן בניו יורק, שתערוך תיקון במסגרתו היא מזמינה את הקהל למסע נשי עכשוי לתוך ארון הספרים היהודי ותדון בחילוניות ישראלית, אורתודוקסיה מודרנית אמריקאית ומה שבינהם. יתארחו במסגרת הערב בניצוחה הד"ר רות קלדרון ושירה הכט-קולר, שהיא עורכת דין, מחנכת וסופרת שתדון בחיי משפחה והלכות יהודיות.

תומר היימן. "עובדים על זה"

להזמנת מקום בארוע שיתקיים ביום שלישי, 15 במאי בשעה 6 בערב בניו יורק, יש לכתוב ל- tgshulman@gmail.com

ואהבת לרעך גם אם הוא לא כמוך

מרכז 'הנם' בראשותו של ירון קנר, מאמין כי עלמנת להכיר את האחר בצורה אותנטית, הם צריכים לחיות יחד, האחד עם השני, האחד את חייו של השני. כחלק מהמסע של הקבוצה הנוכחית בה לוקחים חלק באדוויים, מוסלמים, יהודים חילונים, דתיים, בחור ישיבה, ח"כ ועוד, הם מגיעים לעיירה טינק, בה הקהילה שנחשבת למעורבות בקהילות ארה"ב, עם הסטוריה משמעותית לעמים רבים ובהם השחורים שהעיירה היתה לראשונה בארה"ב שנתנה להם זכויות, וחיים בה יהודים בני כל הזרמים, מוסלמים, נוצרים, הינדים וחסרי דת יחדיו, כדי לחלוק את סיפורם המרתק, ולצפות בהתנהלות קהילתית שונה מזו שהכירו, תוך שהם נפגשים עם ראש העיר מוחמד חמדודין (המוסלמי) שמשרת את העיר ולצידו סגנו אלי כ"ץ (יהודי דתי) בשלום וכבוד הדדי.

הנם כאן.

בזה אחר זה הם לוקחים את המקרופון ליד, מציגים את עצמם וחולקים עם הקהל את הסיבה בעטיה בחרו להצטרף להנם. באופן טבעי, מככב ח"כ מהליכוד יהודה גליק, שהצטרף לקבוצה הנוכחית והוא חלק אורגני ממנה, שמצהיר "שלום משמעו לא רק שלום כפשוטו, שלום משמעו חברה מגוונת, שלום משמעו שכולנו חלק מתזמורת, וצריך שכולם ינגנו יחד. זה הקונספט של ירושלים כמרכז העולם." זיינב הבאדווית מהצפון, עוסקת בהשמה לשירות לאומי, מאמינה כי צריך להתייחס בצורה שונה לאחר ממה שחינכו אותנו ולשנות את הדעות הקדומות. היא עסוקה בזה מאוד בהתנדבות ורואה זכות גדולה לחיות יחד. בהמשך לדבריו של ירון קנר שם הוא מצהיר כי "ואהבת לרעך כמוך" מוביל אותם, היא מבקשת שנאהב גם אם רעך לא כמוך.

הם קבוצה סקרנית, עם ראש פתוח. איתמר, בחור הישיבה בקבוצה שמקים בעצמו ישיבה מסביר לעיתון כי בחורי הישיבה לא לומדים הרבה מכישורי החיים כי ההזדמנות אפילו לא ניתנת להם. "הם לא יודעים להביט לאישה בעיניים" הוא מספר תוך מבט ישיר ובטוח "אין לה ידע בסיסי כיוון שהם לא נחשפים. הם חיים רק עם בני מינם בישיבות". בפני הקהל הוא דורש "הרי יקחו אותנו לקבורה באותה אדמה, למה שלא נחייה לפני כן על אותה אדמה יחד?". אורלי מרמת השרון, אמא לשלושה ילדים, בת להורים שעלו מאלג'יר לאחר שחיילים נכנסו ולקחו את אביה בזמן מלחמת העולם השנייה, הגיעו לבאר שבע, ושם השכנה הערבייה היתה לחברה הטובה של אימה. הוריה חינכו לערבות הדדית ואהבו כל אדם באשר הוא "אני בוחרת להמשיך את הצוואה שהשאירו הוריי" היא מסכמת.