מסע קפוא בעקבות חיות הבר ביפן
צלם הטבע אביב פישביין עזב את החום הישראלי כדי להצטרף לצלמים מישראל עד לאי הצפוני הקפוא הוקאידו ביפן לסדנת צילום הישרדותית במזג אוויר מושלג וסוער כדי לתעד בעלי חיים נדירים ומופלאים
03:30 לפנות בוקר. אנחנו ממקמים וקושרים את החצובות על גשר צר מעל נהר. מד הטמפרטורה מציין באדום 26 מעלות מתחת לאפס, בתוספת משבי רוח סיבירית בעוצמה של 80 קמ”ש. כבר קשה לחשב עד לאן צנחו המעלות. העגורים היפנים אותם רצינו לצלם ממריאים באור זריחה, החליטו הבוקר בצעד הפגנתי להיעלם. הם כנראה מבינים ומכירים את הטבע טוב מאיתנו, ואנו חוזרים למיניבוס המוגן ללא תמונת הזהב עליה חלמנו.
האי אוקאידו (Hokkaido) הוא מעוז של חורף מבטיח מחד, חוסר נאמנות ומזג אוויר קפוא והפכפך. מאידך רומנטיות ארקטית ושפע בעלי חיים ונופים עוצרי נשימה. שילוב מנצח לאלו המחפשים לראות את פלאי הטבע מבעד לעדשת המצלמה ולא רק ממנה.
הוקאידו נחשב לאי השני בגודלו באיי יפן והצפוני שבהם, נושק לסיביר ומכאן ההשפעה הממשית על אקלים האי בחורף. משטחים אין סופיים של קרחונים צפים ומקיפים את צפון האי ונישאים על גלי הים, נכנעים למשבי רוח בלתי פוסקים ומביאים איתם מאגם קוריל (Lake Koril) בקמצ'אטקה את עופות הטרף הציוריים והכמעט פרה היסטוריים, עיטמי סטלר ועיטמים לבני זנב, אשר נודדים לאזור זה בחורף.
העופות הדורסים העצומים הללו, מגיעים לחפש אחר מזון וטרף קל. הם מלווים מלמעלה את הדייגים היפנים אשר יוצאים ללב ים, במסעות דייג קפואים ובהמתנה לדגים שיפלו או ייזרקו מהרשת. זהו מאבק לחיים ולמוות על כל דג והפעם כמו תמיד החזק מנצח.
מזה יומיים, אנו משייטים בסירות דייגים, בים הקרח הלבן, כאשר מעל ראשינו, מטסים בלתי פוסקים וצלילות קמיקזה שלא היו מביישות טייסים יפנים מנוסים ובמחשבה שנייה אולי ההפך הוא הנכון, אולי ציפורי טרף אלו היוו מודל לטייסים היפנים במלחמת העולם ה-2.
בני שבט האיינו אשר התגוררו באי וסחרו משך דורות עם היפנים סופחו במאה ה 19 ליפן מחשש לפלישה רוסית, התבוללו בתרבות היפנית, אך עושים לאחרונה כל שביכולתם לשמר מסורת, שפה ומנהגים עתיקי יומים, אשר מייחדים את האי הגעשי הפורח הזה משאר איי יפן.
בחורף הופכים המרחבים האין סופיים, ההרים המכוסים בפרחים והאגמים לערבות שלג וקרח וענני פעילות געשית מהולים בריח הגופרית פורצים להם מבין הסלעים ובקצוות האגמים הקפואים ומהווים נמל מבטחים לבעלי החיים הרבים באי.
העגור היפני (אדום הכתר וצחור הגוף) המצוי בסכנת הכחדה, עסוק מרבית היום בחיפוש מזון והשרדות בסופות השלג, אך במקביל הוא אינו פוסח על ריקודי חיזור מרהיבים, קפיצות באוויר ופריסות כנף, אשר לא היו מביישות רקדני בלט ומחול ותחרויות החלקה על הקרח.
השועל האדום, עטוי פרוות חורף מרהיבה, פוסע כצייד מנוסה בערבות הקרח בחיפוש אין סופי אחרי פגרים ומכרסמים.
לפתע מריח הוא ומזהה תנועה מתחת לשכבת השלג, נמתח ומזנק באוויר כנגד חוקי הכבידה אשר אינם חלים עליו, צולל אנכית, שוקע רובו בשלג הרטוב ושולף את ארוחת הצהריים לה ארב שעות רבות.
05:00 בבוקר. אנו פוסעים בשלג עמוק עמוסי מצלמות וחצובות, אל קצוות אגם קושהארו הקפוא (KUSSHARO) אל מושבות הברבורים הלבנים. מידי בוקר נוחתים אלו בקצוות האגם, בסמוך לאשד מים חמים אשר פוצע את הקרח ומהווה מקור חיים, רחצה ומאכל לצחורי הכנף.
הבוקר טיסתם המרהיבה של הברבורים מתעכבת ואנו מתכסים מרגע לרגע בפלומה לבנה עקב סופת שלג קשה ומקפיאה, אשר חודרת מבעד לשכבות הבגדים הרבות.
חמש שעות לאחר מכן, מצב הרוח על סף שבירה. אנו קפואים מקור מכונסים איש איש במחשבות אישיות, כשלפתע נשמע משק הכנפיים לו חיכינו שעות כה רבות. אנו מתמתחים כאחד, אוחזים במצלמות הקפואות ומתעדים כל רגע. קבוצות קבוצות, נוחתים הברבורים בפריסת כנף מרהיבה ומברכים איש את רעהו בהרכנות צוואר וקולות ברכה רועשים.
בימים הקרובים אנו עוסקים שעות רבות בחיפוש והמתנה לעדרי איילים, מאורות דובים, ינשופים החבואים בגזעי עצים רחבים ושאר בעלי כנף מרהיבים, אשר עוסקים רובם ככולם, בהישרדות יומית, בחיפוש אחר מזון ובהמתנה לתחילת האביב, בפיסת גן עדן ארקטית זו.
בדרך חזרה לטוקיו, אנו עוצרים ליומיים באלפים היפנים, במעיינות מי הגופרית החמים של גיגוקודאני (Jigokudani), שם השתלט לו שבט קופי מקוק שלג על בריכות המים בנסיון למצוא מקלט מהקור העז. סמוקי לחיים הם יושבים שעות רבות בג'קוזי הטבעי, בעיניים עצומות כמחוסרי הכרה, כשאנו עומדים בשלג העמוק מסביב וממלאים כרטיסי זכרון רבים בתמונות אין ספור של חבורה מוזרה זו.
לעיתים מתבודד כל קוף בפינתו, לעיתים מצטופפים זוגות עסוקים בחיפוש ואכילת כינים שמצאו בפרוותו של בן הזוג כאשר מסביב מתרוצצים להם הגורים, זורקים האחד על השני כדורי שלג, מתגוששים, צווחים ומתקוטטים עד שהקור מכריע אותם. הם מזנקים למים החמים ומצטרפים להוריהם המנומנמים.
בלילה האחרון למסע, עשרה צלמים מרחבי העולם, מכונסים בדומה לקופי המקוק היפניים במעיין המים החמים, בלב יער עטוף לבן, תחת כיפת שמיים זרועת כוכבים. המסע הסתיים וכבר עולה געגוע עז למראות ולבעלי החיים הבלתי נשכחים. מתי חוזרים?
לפנייה לכתב/ת 
