ההצלחה נגמרת ביציאה מהמדינה
יובנטוס שומרת על דומיננטיות יוצאת דופן ב-7 השנים האחרונות בזירה המקומית, אך ללא הצלחה מרשימה בליגת האלופות
בשנת 2005/06 הורדה יובנטוס ליגה בשל מעורבותה בפרשת הטיית המשחקים באיטליה, ונשללו ממנה 2 אליפויות. יובנטוס חזרה מיד בשנת 2007/08, אבל אכלה מרורים רבים, עד שמשנת 2011/12 השתלטה בלעדית על הכדורגל האיטלקי. השבוע היא גם השלימה בדאבל רביעי ברציפות עם זכייה בגביע, אחרי שהנחילה תבוסה מהדהדת של 0:4 למילאן. לצד זאת, יובנטוס לא השכילה לזכות בליגת האלופות, למרות שבשבע העונות האחרונות הצליחה להגיע לגמר פעמיים. מהן הסיבות לפערים?
1. הגרלות קשות - נכון, מזל הוא רק חלק מהסיפור, אבל הוא חלק חשוב. ריאל מדריד, ברצלונה ובאיירן מינכן גדולות בכמה מספרים (בייחוד ברמת התקציב) על יובנטוס. מי שציפה לתוצאה אחרת, התאכזב.
2. קבוצה מבוגרת, בייחוד ההגנה - בלי קשר לזהות המאמן בשנה הבאה, יש לחשוב על עתידם של כמה שחקנים. בופון, קייליני וברצאלי חצו מזמן את השלושים והגיע הזמן לחפש ולמצוא מחליפים ברמה גבוהה, רצוי בגילאי ביניים, 27-25. אם יש צעירים יותר ומוכשרים, מה טוב.
3. המאמן - בדומה לקונטה, אלגרי היה מקובע מאוד בתפיסת המשחק. כרוב המאמנים האיטלקיים, הוא מתקשה להביא את יובנטוס לשחקן בצורה התקפית בליגה האלופות ודוגל בקטנאצ'ו המסורתי. זה עובד מעולה בליגה ובגביע, אבל הרבה פחות בליגת האלופות, שם יובנטוס צריכה לשחק קבוע במערך של 3 חלוצים ולספק תוצרת התקפית ראויה. נכון, יש את דיבאלה והיגוואין, אבל מבין החלוצים המחליפים רק מנדז'וקיץ' נתן עונה סבירה עם 10 כיבושים בלבד. התלות בצמד הארגנטינאים מחייבת למצוא חלוצים ברמה, שישלימו אותם. דוגמאות מהשרוול - אנתוני מרסיאל, פטריק קוטרונה וטימו ורנר. צעירים, רעבים ועם הרבה פוטנציאל.
4. מיעוט בקשרים התקפיים - פיאניץ' וחדירה טובים בהגנה ופה ושם אפילו מבקיעים, אבל זה לא מספיק. יובנטוס טרם השכילה למצוא את המחליף של פירלו, שכבר עזב מזמן את הקבוצה.
אלה הפרמטרים שיובנטוס נכשלת בהם. אם תתקן אותם, סיכוייה לזכות גם בליגת האלופות יגדלו בשנה הבאה.
לפנייה לכתב/ת 
