על מפגשים בין-דוריים להנחלת המורשת
"אנחנו למעשה הדור האחרון שזוכר בזמן אמת את ימי ראשית המדינה ואת עשרות השנים הראשונות לקיומה. החיבור הבין-דורי חשוב מאוד לא רק להעברת ידע, אלא גם ובעיקר להנחלת מורשת וערכים של הדור הוותיק". יאיר בר-קול מארגון "יוצאי מרכז אירופה", מספר על מפגשים מרתקים עם "שגרירים צעירים". צפו
שמי יאיר בר-קול ואני יליד שנת 1938, שני זיכרונות ילדות, שבדיעבד כך נראה לי ממרום גילי, הטביעו בי חותם וערכים במהלך חיי, קשורים בסבא שלי, סלמון דוד, שהיה איש עסקים אמיד בגרמניה, עלה ב-1934 והתחיל את חייו בארץ ישראל כפועל פשוט.
אני בן שלוש או ארבע הולך עם סבא באחד מרחובות תל-אביב (כנראה רחוב בן-יהודה שטראסה) לפתע נתקלתי במשהו, מעדתי ונפלתי על ברכי. סבא הושיט לי יד, הוביל אותי צעדים אחדים לאחור והכריז בקול רם (בגרמנית כמובן): "ועכשיו נלך את זה בלי ליפול!" הזיכרון השני הוא משנים אחדות מאוחר יותר כשסבא עבד כפועל חרוץ ומסור בבית החרושת "עסיס".
מפעם לפעם באתי לבקר אותו בעבודה. כל פעם הוא הסביר לי בפירוט את תהליכי העבודה ושרשרת הייצור וסייר אתי בכל מחלקות הייצור והאריזה, תוך הזדהות וגאווה בהישגי בית החרושת. כאילו הוא אחד מבעלי המפעל. מיותר לציין שבעלי המפעל לא אפשרו לו לפרוש מטעמי גיל כשהגיעה שעתו והאריכו את שירותו בעוד שנים אחדות.
את הסיפורים הללו ורבים אחרים מצאתי עצמי מספר בחודשים האחרונים במסגרת שיח מרתק שהתקיים ביןן חבריי מארגון יוצאי מרכז אירופה, לתלמידי תיכון מטרווסט, במסגרת תכנית "שגרירים צעירים", של מדור מנהיגות נוער בעיריית רעננה, בשיתוף פעולה של פורום דב לאוטמן למדיניות החינוך.
"למען הרב תרבותיות בחברה הישראלית"
המפגש המשותף הוליד סרטון שיצרנו יחד לקידום החיים המשותפים ולמען הרב תרבותיות בחברה הישראלית, לרגל 70 שנה למדינה.
צפו בסרטון המשותף:
מתברר שהצעירים האלה הם לא רק קשובים ושוחרי דעת, אלא גם מגלים צמא, סקרנות ונכונות רבה לקבל מסרים משמעותיים מהדור המבוגר, לא פחות מאשר נכונות הוותיקים להעביר אליהם מחוויותיהם וזיכרונותיהם אשר לקח בצידם. במהלך השיח המתפתח בתהליך המשותף צף ועולה קשר מובהק בין אותן חוויות אישיות מימי הילדות והנעורים לבין הדרך שאותה עברו הוותיקים והערכים שהפנימו במשך השנים.
אנחנו למעשה הדור האחרון שמכיר היטב את תולדות הישוב והעליות בימי המדינה שבדרך וגם זוכר בזמן אמת את ימי ראשית המדינה ואת עשרות השנים הראשונות לקיומה. החיבור הבין-דורי חשוב מאוד לא רק להעברת ידע, אלא גם ובעיקר להנחלת מורשת וערכים של הדור הוותיק. הכל בשילוב עם חוויות וזיכרונות אישיים ובדרך של שיח דו-סיטרי עם הצעירים שמגלים עניין רב במפגש שבו הם נחשפים אולי לראשונה למידע ולסיפורים שלא היו מוכרים להם.
ארגון יוצאי אירופה בסרטון המקדם את שימור המורשת:
כל אחד מאתנו אנשי דור הוותיקים סיפר גם על פעילותו רבת השנים ועל מהלך חייו והתפתח שיח דו סטרי מעניין ופורה. לא נדרש מהתלמידים הצעירים מאמץ רב כדי להעריך שבמהלך חיי: בלימודים, בצבא, בשירות המדינה ובעשייה הציבורית הפנמתי ויישמתי, אולי בהשפעת אותם אירועי ילדות, שאיפה למצוינות, נחישות, דבקות במטרה, עקביות והתמדה. שילוב ההיבט האישי של הוותיקים בחוויה הישראלית לאורך השנים עורר אצל הצעירים עניין רב וחומר למחשבה על הצורך בשימור והמשכיות המורשת.
- הכותב, יאיר בר-קול, הוא חבר מערכת הביטאון "יקינתון" של ארגון יוצאי מרכז אירופה, חבר ועדת המדיה והנהלת סניף תל-אביב, לשעבר יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
