בעלת דירה ניסתה להפיל נזקים על השוכרת

אישה ששכרה נכס בב"ש עזבה כעבור 4 חודשים בטענה לליקויים. בעלת הדירה תבעה ממנה פיצויים, אבל ביהמ"ש קבע: הבית לא היה ראוי למגורים

עו"ד ערי גץפורסם: 19.05.18 , 09:21

בית משפט השלום בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה של בעלת דירה בעיר נגד שוכרת שעזבה ארבעה חודשים בלבד אחרי שנכנסה: היא דרשה ממנה כ-40 אלף שקל בטענה שגרמה לנזקים חמורים, אולם הרשמת ליאורה אדלשטיין התרשמה שמלכתחילה הייתה זו דירה שפשוט אי אפשר היה לגור בה.

חוזה השכירות נחתם בספמטבר 2014 למשך שנה ונקב בדמי שכירות של 2,400 שקל לחודש. בפועל, השוכרת עזבה את הדירה בפברואר 2015. את התביעה הגישו בעלת הדירה ואימא שלה – שהייתה מיופת כוח וטיפלה בשכירות. הן דרשו תשלום לשמונת החודשים הנותרים עד תום החוזה, פיצויים על נזקים שלטענתן נגרמו לדירה, פיצוי על אובדן ימי עבודה, וכן 8,000 שקל בגין "הטרדות, השפלות, איומים וקללות". טענתן העיקרית הייתה שהשוכרת עזבה את הדירה בטרם עת והותירה אחריה נזקים שהקשו על השכרתה לאחר מכן.

חוק ונדלן

השוכרים גידלו קנאביס – הבעלים תפוצה

עו"ד אורי שרם

אב ובנו שכרו נכס בחיפה, ואפשרו לעבריינים להקים בו חממה לגידול סמים. בית המשפט חייב את השוכרים לפצות את הבעלים ב-100 אלף שקל

השוכרים גידלו קנאביס בבית – הבעלים תפוצה

מנגד הציגה השוכרת גרסה אחרת לגמרי, וטענה שלאחר שנכנסה לדירה החלו לצוץ בעיות שונות שמקורן במצבה הגרוע, עד כדי כך שחודשים ספורים לאחר החתימה היא נאלצה לעזוב אותה ולנדוד עם בתה בין בני משפחה.

לכתב ההגנה היא צירפה חוות דעת שמאי שלפיה הדירה לא הייתה ראויה למגורים, וטענה שאילו ידעה שבדירה יש פגמי רטיבות היא כלל לא הייתה חותמת על החוזה. לדבריה התובעות סירבו להאמין לה ולבצע תיקונים, והאשימו אותה בגרימת הנזק.

לאחר ששמעה את העדויות ועיינה בכל והראיות – כולל מסרונים ותמלילי הקלטות שיחות בין הצדדים – הגיעה הרשמת ליאורה אדלשטיין למסקנה שהנזקים המדוברים היו רובם ככולם באחריות בעלת הדירה. היא הפנתה לכך שהיא עצמה הורתה לשוכרת לא לשלם מסים לוועד הבית עד שיוסדר זיפות הגג (בשל רטיבות בדירה).

בהקשר זה דחתה הרשמת את טענת בעלת הדירה שלפיה השוכרת לא אפשרה לה ולנציגי הוועד להיכנס לדירה ולבדוק איפה נקודות הרטיבות. מעבר לכך שטענה זו לא הוכחה, ונציג הוועד לא זומן לעדות, הובהר בפסק הדין כי "כשקיימת רטיבות יש לזפת את הגג כולו ולא להסתפק בנקודות בודדות".

היא הוסיפה: "משקבעתי כי האחריות לנזילה מונחת לפתחי התובעת ומשאין מחלוקת כי רטיבות זו לא תוקנה למרות פניות הנתבעת לתובעת, הרי שהדירה לא הייתה ראויה למגורים (כך גם קבע השמאי), ועל כן בצדק פינתה אותה הנתבעת לפני המועד הקבוע בחוזה השכירות".

בתוך כך ציינה הרשמת שמי שמשכיר דירה בבית ישן צריך לקחת בחשבון את עלויות האחזקה שלו.

היא קיבלה את גרסת השוכרת ועדיה שלפיה בעלת הדירה הייתה תוקפנית והתווכחה עמה בכל פעם שביקשה ממנה לתקן משהו בדירה, בעוד שהנתבעת לא קיללה או איימה באופן כלשהו, למעט ה"איום" הלגיטימי של "נתראה בבית המשפט". התובעות חויבו לשלם לשוכרת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,456 שקל.