אכזבה קשה לצד הישגים דיפלומטיים: המשמעות של ועדת חקירה
בירושלים צריכים לערוך חשבון נפש בעקבות סטירת הלחי שקיבלו מצד מדינות ידידות, בהן גם חברות באיחוד האירופי, שתמכו בחקירת האירועים האחרונים בעזה. אך למרות האכזבה, ישנם גם הישגים מרשימים בזירה הדיפלומטית
על אף שישראל לא הודיעה באופן רשמי שלא תשתף פעולה עם חקירת מועצת זכויות האדם של האו"ם על הרג המפגינים בעזה, רוב הסיכויים שבירושלים יסרבו לקחת בה חלק.
למרות שבהצבעה אמש (ו') 29 מדינות תמכו, 14 נמנעו ורק 2 התנגדו לכך - בישראל רואים במנדט שקבעה המועצה לוועדת החקירה דרקוני לחלוטין, וטוענים כי הוא מכתיב מראש את מטרתה: לחקור את העוולות כלפי האזרחים הפלסטינים שקיימו הפגנות ברצועת עזה תוך הפרה של הדין הבינלאומי - עד כדי ביצוע פשעי מלחמה.
החלטת המועצה מנחה את הועדה לחקור "פושעים אינדיבידואלים" שהיו אחראים לפשע, לרבות אחריות פיקודית. במילים אחרות, הוועדה תבקש לחקור חיילי צה"ל ומפקדים שביצעו ירי מכוון נגד המפגינים. חברות המועצה לא רק מבקשות לפתוח בחקירה, אלא מדגישות בסעיף 5 של ההחלטה כי המטרה היא מפקדי צה"ל, דבר שישראל לא יכולה להסכים לו.
המועצה פרסמה את החלטתה למרות הודאת חמאס ש-50 מתוך 61 ההרוגים בהתפרעויות היו פעילי הארגון. זוהי לא הפעם הראשונה שהמועצה מחליטה על הקמת ועדת חקירה או ועדה לבדיקת עובדות. ישראל החרימה בעבר גם את הוועדות הקודמות: ועדת שאבאס לחקר מבצע "צוק איתן" וועדת גלדסטון שחקרה את "עופרת יצוקה" ומנעה את כניסתם לארץ. שאבאס, שחקר את צוק איתן, עבד בשטח ירדן.
לדו"ח של ועדת החקירה לא יהיו משמעויות מעשיות בשטח. הנזק שיישאר יהיה בעיקר מדיני ותדמיתי. אך הפעם, נקדות הפתיחה של ישראל טובה יותר משתי ועדות החקירה הקודמות. באופן כללי, העולם מקבל את הנרטיב הישראלי שחמאס עומד מאחורי המחאה ושולח את המפגינים מטעמו להפיל את הגדר - דבר שאף מדינה בעולם לא הייתה מסכימה לו.
הבעיה העיקרית של ישראל היא בעיקר הסברתית. איך מסבירים לעולם את מניין ההרוגים הגבוה? יותר מ-100 הרוגים ואלפי פצועים בצד הפלסטיני, לעומת אפס נפגעים בצד הישראלי. כאמור, על אף שלדו"ח לא יהיו השלכות מעשיות, הוא עלול להוות בסיס משפטי להגשת תביעות נגד קצינים ואישים ישראלים בבית הדין הבינלאומי בהאג, אך תביעות דומות הוגשו בעבר וטרם נבדקו.
ישראל אינה חברה במועצת האו"ם לזכויות אדם, אך בעלת הברית ארצות הברית משתתפת בה וגם היא שוקלת מזה זמן מה לפרוש מהארגון. אלא שדווקא בישראל מצפים שהאמריקנים יישארו בתקופה הקרובה, לפחות עד לבחירתו של הנציב העליון הבא במקומו של הנסיך זייד ראאד אל חוסיין, כדי שתוכל להשפיע על זהותו של יורשו.
מעבר לכך, לאחר שוועדת החקירה תגיש את מסקנותיה למועצת זכויות האדם, המדינות שחברות בה צריכות לאשר אותה - ונוכחותה של ארצות הברית חשובה במיוחד לישראל כדי לאזן את ההחלטות הצפויות שבדרך.
שגרירת ארצות הברית באו"ם, ניקי היילי, תקפה בתוך כך את המועצה בעקבות ההחלטה ומסרה כי "בזמן שוונצואלה נוטת לעבר דיקטטורה, איראן אוסרת אלפי מתנגדים פוליטיים וטיהורים אתניים מתרחשים במיאנמר, מועצת זכויות האדם כביכול של האו"ם הורתה לפתוח בחקירה של ההגנה הלגיטימית של מדינה דמוקרטית על גבולותיה מפני מתקפות טרור. זהו עוד יום מביש עבור זכויות אדם".
המדינות שאכזבו
בישראל יצטרכו במהלך השבועות הקרובים לחשוב כיצד להגיב על ההצבעה של כמה מדינות, בהן חברות באיחוד באירופי, שתמכו בהקמת הוועדה. ישראל התאמצה לא מעט כדי לשכנע את שמונה המדינות האירופיות במועצה כדי להצביע נגד ההחלטה ובכך לפגוע במידת הלגיטימיות שלה. אלא שדווקא ספרד, בלגיה וסלובניה - החליטו להצביע בעד החקירה על אף שניסו להוסיף ללא הצלחה סעיף שמכיר בזכות ההגנה העצמית של ישראל.
סביר להניח שההצבעה המאכזבת לא תעבור על סדר היום. בירושלים בוחנים תגובה חריפה בסגנון זימון השגרירים של המדינות שאכזבו לשיחות נזיפה. גם גרמניה ובריטניה אכזבו לא פחות בכך שהסתפקו בהימנעות ולא בהתנגדות להצעה המבישה בעיני ישראל. ההערכה לכך היא שהגרמנים חוששים מפיצול נוסף באיחוד לאור משבר הברקזיט.
בסיכום ההצבעה נמנעו שלוש מדינות אירופיות נוספות, בהן הונגריה, סלובקיה וקרואטיה. השגריר הבריטי אמנם הציע להקים ועדת חקירה ישראלית עם נציגים בינלאומיים, אך הצעתו נדחתה.
במשרד החוץ עוד יערכו חשבון נפש על סטירת הלחי ממקסיקו שהצביעה בעד ההחלטה, למרות שבזמן האחרון שינתה את דפוסי ההצבעה האנטי-ישראליים שלה, ובכמה הצבעות חשובות הצביעה עם ישראל או בחרה להימנע. בישראל מאוכזבים רבות גם מהפיליפינים שהצביעו בעד ההחלטה על אף שבתקופת שלטונו של הנשיא רודריגו דוטרטה נחשבת לידידותית מאוד לישראל.
יש גם הישגים
יש גם נחמה מבחירתן של ארבע מדינות אפריקניות שנמנעו מההצבעה: אתיופיה, רואנדה, טוגו וקניה, דבר הנחשב להישג חשוב לדיפלומטיה הישראלי. גם הימנעותן של יפן, דרום קוריאה, גיאורגיה ופנמה, שנשיאה מבקר בימים אלה בישראל.
אוקראינה, שבדצמבר 2016 הצביעה בעד החלטה 2334 של מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות ובשל כך נגרם משבר דיפלומטי חריף בינה לבין ישראל - בחרה הפעם לתקן את בחירתה ונעדרה מההצבעה יחד עם מונגוליה. גם לאוסטרליה, מדינה ידידותית מאוד לישראל מגיעה מילה טובה על כך שבחרה להתנגד להצעה יחד עם ארה"ב.
האתגר הבא
אך זוהי לא הצרה היחידה שמעסיקה בימים אלה את ישראל בזירה הבינלאומית. כווית הגישה למועצת הביטחון הצעה שקוראת להציב כוח בינלאומי ברצועת עזה שיגן על הפלסטינים, וחברות המועצה ידונו בכך ביום שני הקרוב. גם אם הכוויתים יצליחו להשיג את תשע המדינות הנדרשות להעברת החלטה במועצה, מה שלא בטוח שיקרה, ארה"ב תטיל וטו.
במקרה כזה כווית עלולה להעביר את ההחלטה לעצרת הכללית של האו"ם, שם יש לה רוב אוטומטי להעביר כל החלטה שתרצה. למזלה של ישראל,
לעצרת הכללית אין כל דרך לאכוף את ההחלטות שהיא מעבירה נגד ישראל.
בשורה התחתונה - לא נעים אבל לא נורא. ישראל לא צריכה להיבהל יותר מדי לאור הגיבוי המרשים של ארה"ב, והנזק הדיפלומטי המועט באופן יחסי מהאירועים בעזה. המשבר עם טורקיה היה צפוי, בעיקר על רקע הבחירות הקרובות שבהן ארדואן רוצה למצב את עצמו מחדש כמנהיג מעצמה אזורית.
דרום אפריקה היא המדינה היחידה, למעט טורקיה, שקראה לשגריר שלה להתייעצויות. אך לדרום אפריקה אין השפעה אמיתית והיא לא נחשבת ל"מדינה חשובה". אם אחרי 60 הרוגים זומנו רק שני שגרירים ישראלים לשיחות נזיפה (השגריר באירלנד והשגרירה בבלגיה ולוקסמבורג), אפשר לנשום לרווחה.
לפנייה לכתב/ת 
