הנדסה לא מה שחשבתן - הנשים שמנפצות את הסטריאוטיפ

בשיתוף אוניברסיטת אריאל

"הנדסה היא עניין של יצירתיות, תכנון וחשיבה": מקצועות ההנדסה נחשבים, גם היום, למעוז גברי במיוחד. כשחושבים על הנדסת מכונות או בניין, התמונה שמצטיירת בראש היא כזו שבה לנשים אין הרבה מקום: ידיים משומנות מגריז, פטישים או סיור באתר בנייה מאובק וגדוש בפועלים. אבל המציאות היא אחרת לגמרי, וככל שיותר נשים יקבלו הזדמנות להתנסות בה - כולנו נרוויח.

"ניסינו למפות את הסיבות והחסמים לכניסה של נשים", מסבירה פרופ' עידית אברהמי, סגנית דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל. "זו הפקולטה הגדולה באוניברסיטה, עם 4,100 סטודנטים, מתוכם רק כ-800 נשים. בתחומים ספציפיים כמו הנדסת מכונות או בניין, המספרים אפילו נמוכים מזה. תת-יצוג מגדרי זה משהו שכולם סובלים ממנו. בסופו של דבר, מוצר שתוכנן ופותח על ידי צוות מגוון הוא מוצר טוב יותר".

הנדסה היא יצירתיות, תכנון וחשיבה

המספרים מדברים בעד עצמם: בישראל יש כ-10,000 משרות פנויות בתחומי ההנדסה, ו-75 אחוזים מהמשרות מאויישות על ידי גברים יהודים. גם כאן, נשים ירוויחו כ-68 אחוזים משכרו הממוצע של גבר בתפקיד מקביל, והמציאות הזאת מכתיבה במידה רבה גם את מיעוט הנשים בשדה האקדמי ובכיתות הלימוד. למרות היותן מיעוט, אברהמי מספרת כי הסטודנטיות בפקולטה מוכשרות ומוצלחות, ומאיישות את המקומות הראשונים בטבלאות ההישגים בכל התחומים. "מדובר בסטודנטיות שעברו כברת דרך כדי להגיע לכאן", אומרת אברהמי, "הן עומדות תחת זכוכית מגדלת, מאוד בולטות בכיתה, הישגיות ותחרותיות ולכן הן גם מצליחות יפה".

פרופ' עידית אברהמי סגנית דיקן הפקולטה להנדסה אוניברסיטת אריאל(צילום: גור דותן)

"רגע, הנדסאית?"

אחת הנסחפות היא הדס קליף (26), סטודנטית שנה רביעית להנדסת בניין. "תמיד נמשכתי לתחום הבנייה באופן כללי", היא אומרת, "והאינסטינקט של בחורות הוא להגיע לשם דרך אדריכלות. אז בהתחלה זה באמת מה שעשיתי בתיכון, עד שהמנחה שלי הסבירה לי שהנדסה זה הרבה מתמטיקה וחישובים, וזה באמת הצד שיותר עניין אותי". כמו הרבה סטודנטיות שבוחרות ללכת במסלול פחות מקובל, גם אותה שאלו "רגע, הנדסאית?" ו"למה לא פסיכולוגיה?", אבל לדבריה, עבור הסביבה הקרובה זו לא הייתה הפתעה. "תמיד שמעו אותי מדברת על זה בבית".

הסביבה הקרובה לא הופתעה ממסלול הלימודים, הדסה קליף(צילום: עידן מזרחי)

הנדסת מכונות - ממש לא מפעלים גדולים ובנזין

גם יובל גבסו (22), עתודאית בכפל תואר של הנדסת מכונות ומדעי המחשב, מתארת קשיים דומים. "בהתחלה זה שוק מוחלט", היא מספרת. "את נכנסת לכיתה וכולם בנים, יש פערי גיל ופערים חברתיים אחרים, הכיתות עמוסות וכולם רוצים לשבת בשורה הראשונה, ותמיד צוחקים רק על שטויות של גברים. זה תהליך ארוך אבל בסופו של דבר נרקמים קשרים מיוחדים עם החברים לכיתה, וגם עם סגל המרצים. תקשורת בינאישית זה משהו שמאוד שמים עליו דגש פה והאכפתיות הזאת מאוד עוזרת".

"לא לפחד מסטריאוטיפים", יובל גבסו(צילום: עידן מזרחי)

גבסו התחילה להתעניין בתחום לאחר שחברה סיפרה לה שהנדסת מכונות זה "ממש לא מפעלים גדולים ובנזין, זה גם רובוטיקה למשל". היא מספרת ששנות הנעורים בתיכון היו קשות עבורה, ושבמהלך הלימודים באוניברסיטה היא הצליחה לגבש שגרת למידה יעילה שעזרה לה לעלות על דרך המלך. ויש לה גם טיפ קטן עבור כל מי שעדיין מתלבטת מה ללמוד: "לא לפחד מסטריאוטיפים. זה מקצוע כל כך רחב ומגוון, שיש לו כל כך הרבה מה להציע מבחינת אפשרויות, יצירתיות ומקומות עבודה, שאין מי שלא יכול להתחבר אליו".

בשיתוף אוניברסיטת אריאל