טים דאנקן של הכדורגל העולמי
אנדרס אינייסטה היה המנהיג של טריו אימתני, ממש כמו כוכב ה-NBA. האם ברצלונה תוכל להמשיך בלעדיו כפי שעשו הספרס בלי הפורוורד?
יום ראשון היה יום עצוב לכדורגל, יום שרק מדגיש את ההיעלמות של הדור הקודם (שלא צפיתי ברובו). זה היום בו אנדרס אינייסטה נפרד מברצלונה. 4 גביעי צ'מפיונס, 9 אליפויות ספרד, 6 גביעי ספרד, 2 אליפויות אירופה עם הנבחרת, מונדיאל אחד, 2 שערי ניצחון גדולים, אישיות צנועה והרשימה עוד ארוכה. זה מה שנתן אינייסטה ב-15 שנותיו בבוגרים.
אינייסטה הוא זה שהפעיל במשך שנים את המכונה שנקראת ברצלונה, את הטיקי-טאקה המפורסם. זה שנתן בישולים רבים למסי, זה שחייך כל הזמן, זה שיש לו פחות שונאים מאשר הפסדים של ג'ורדן בגמרים.
אבל כדי לדעת מהי באמת גדולתו של אינייסטה, צריך ללכת ל-11 ביולי 2010 ביוהנסבורג: דקה 116, אינייסטה מקבל את הכדור מססק פברגאס וכובש את שער הניצחון בגמר המונדיאל, את זה שמביא לספרד את גביע העולם (יחד עם פול התמנון ז"ל). אופיו האמיתי התגלה שניות לאחר מכן, כאשר אינייסטה חשף חולצה עם הכיתוב "דני חארקה, תמיד איתנו". מעטים מהשחקנים היו מקדישים את הרגע הגדול שלהם דווקא לחברם הטוב שמת (דני היה קפטן אספניול שהתמוטט בחדרו במלון במחנה האימונים של אספניול ב-2009), ולכן אייניסטה מיוחד.
ג'רארד פיקה אמר פעם שבארסה מזכירה לו את סן אנטוניו ספרס. אני מסכים עם דברים אלה, ויש מספר נקודות משותפות לשתי הקבוצות. אחת מהן היא ה"טריו": בעוד שאצל הספרס טים דאנקן, מאנו ג'ינובילי וטוני פארקר ניהלו את העניינים במגרש, אצל בארסה היו אלה מסי, צ'אבי האגדי וכמובן אינייסטה. בעוד שאצל הספרס המנהיג היה דאנקן, אצל ברצלונה המנהיג היה אינייסטה זה שידע לתת את הפס הנכון בזמן , זה שהפעיל את המכונה. אינייסטה הוא הדאנקן של הכדורגל. כאשר דאנקן פרש, הספרס המשיכו כאילו שום דבר לא קרה, האם זה יהיה כך עם ברצלונה? ימים יגידו.
לפנייה לכתב/ת 
