המוקשים בדרך לפיונגיאנג. דיווח מגבול הקוריאות
באזור המפורז בין דרום קוריאה לארצו של קים ג'ונג און מדברים על שלום – אך מתאמנים בירי. אם פסגת קים-טראמפ תיכשל, חוששים כאן כולם, חבית הנפץ הזו תעלה בלהבות. אלפי קילומטרים מפה, בבית הלבן, יחפשו היום פתרון
לכביש המהיר שאמור להוביל מסיאול לפיונגיאנג נתנו בדרום קוריאה שם יומרני, ביטוי לכמיהה: "כביש החירות". הכביש הזה מסתיים עתה בשדות המוקשים באזור המפורז בין שתי המדינות. יום אחד, עם בוא השלום, כך מקווים המקומיים, הוא יהפוך לאוטוסטרדה בין המדינות שנהרות של דם רע זורמים ביניהן מאז המלחמה שמעולם לא נגמרה.
בינתיים נראה הכביש כמו יעד מבוצר עם גדרות תיל מחשמלות, עמדות תצפית עם ציוד משוכלל לראייה מרחוק ומאגרים גדולים של דלק: במקרה שפיונגיאנג תחליט לפתוח את הרעה מצפון ולשגר כוחות פולשים לדרום, סיאול תיתן את ההוראה להבעיר את המאגרים – וקיר של אש יחסום את הפולשים.
רוחות השלום שהחלו לנשב לפני כמה שבועות בפגישה היסטורית בין מנהיגי שתי הקוריאות ובהבטחות חגיגיות לשלום, התחלפו בהתקף חרדה, לפחות בדרום קוריאה: קים ג'ונג און איים לבטל את הפסגה שנקבעה לו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ב-12 ביוני בסינגפור, בעקבות טעויות של הבית הלבן שהצליחו להוציא את מנהיג צפון קוריאה מכליו. בסיאול חוששים שאם הפסגה תבוטל לא יהסס קים ג'ונג און לשגר טילים לשמי הבירה הדרום קוריאנית ולבסיסים אמריקניים שמוצבים סביבה ושבהם שוכנים כ-30 אלף חיילים אמריקנים.
חיילי צבא ארה"ב הם כמו סמרטוט אדום בעיני פיונגיאנג: מטרתו המוצהרת של קים ג'ונג און היא לסלק את הנוכחות האמריקנית מחצי האי. מטרתו של טראמפ היא לפרק את צפון קוריאה מנשקה המסוכן ביותר. בדרום החרד אין מי שמאמין שזה יקרה. עכשיו נשואות העיניים לבית הלבן בוושינגטון: היום (ג') ייפגש נשיא דרום קוריאה מון ג'אה אין עם טראמפ, ושניהם יעשו מאמץ אחרון למצוא נוסחה שתאפשר את קיום הפסגה עם קים ואת הצלחתה. אם זה לא יקרה, לא רק דרום קוריאה תהיה חשופה לזעמו של קים אלא גם יפן וחלקים נרחבים מארצות הברית.
מי כופף את מי
רק לפני כמה שבועות נראה המהלך של טראמפ כהברקה: הוא נראה כמי שעומד להגיע להסכם היסטורי עם צפון קוריאה. אלא שכל אחד משני המנהיגים דיבר בשפה אחרת. טראמפ התרברב כי הצליח לכופף את קים משום שדיבר אליו בשפת כוח. קים בעט ואמר שאותו לא מכופפים, הוא לא מזן החלשים. שמן למדורה הוסיף היועץ לביטחון לאומי של טראמפ ג'ון בולטון, שאמר כי ארצות הברית רוצה לפרק את צפון קוריאה מנשק גרעיני על פי "המודל הלובי". קים ג'ונג און זוכר היטב מה קרה לקדאפי, ודובריו הצהירו כי אם וושינגטון חותרת להחליף את השלטון – הוא שובר כבר עכשיו את הכלים.
וכך, לקראת הפסגה שאולי תהיה, אחוזים שני המנהיגים בריקוד מכושף, עם גפרור בוער ביד מעל חבית גדולה של חומר נפץ. היא עלולה להתפוצץ מול הפרצוף של העולם אם לא יימצא פתרון בדרך לסינגפור.
במוצב הקדמי של הצבא הדרום קוריאני שבו ביקרתי אתמול, 700 מטר מהעמדה המקבילה של הצבא הצפון קוריאני, תגברו את הכוחות והעלו את רמת הכוננות. בבסיס אמריקני סמוך נשמעו רעמי יריות של הצבא, המתאמן מסביב לשעון. הגנרלים המקומיים מאשימים את חיילי הצפון באכזריות, ומספרים כי הם יורים בחיילים שלהם למוות כשהם מנסים, מוכי רעב, לערוק לדרום. הם מלגלגים על השליט הבלתי צפוי, שלא מספק לבני עמו מזון – רק כדי שיוכל להתפאר בצבא ענק ובטילים גרעיניים שהמערב אפילו לא יודע כמה מהם יש לו.
דברים דומים, אבל הפוכים, שמעתי לפני כמה שנים כאשר ביקרתי בצפון קוריאה. אולם עתה, בעקבות ההבטחות הגדולות, עלה מפלס הציפיות בדרום קוריאה לשמיים, והחשש המעיק שעליו מדברים בקול גדול הוא שכגודל הדריכות והכמיהה, כך יהיה גודלה של האכזבה. הם מכירים יותר טוב מטראמפ את האיש מפיונגיאנג.
לפנייה לכתב/ת 
