שישה סיפורים עצובים על אלו שהחמיצו את המונדיאל ברגע האחרון

ד"ר רועי סמואל: "השינוי הוא בראש"

ד"ר רועי סמואל, פסיכולוג ספורט מטעם מרכז מדיקס לרפואת ספורט בישראל, מוצא קשר ישיר בין פציעות בספורט לבין הפן הפסיכולוגי – בעיקר בשלב ההחלמה, והדרך שבה מתמודדים ספורטאים וקבוצות עם המשבר.

"פציעה היא אירוע שמשנה את חייו של כל ספורטאי ולכן הוא חייב להתייחס אליה ברצינות. התגובה הראשונית שלו מאוד חשובה - האם הוא מתעלם מהפציעה וממשיך לשחק כרגיל, או האם הוא בוחר להתמודד איתה, לקבל ייעוץ רפואי ובעיקר לעשות שינוי מחשבתי בשביל להחלים. במידה והספורטאי עושה את השינוי הזה בראשו, הסיכויים לשיקום והחלמה בהמשך גבוהים יותר".

מבחינה מעשית, מה נדרש מהספורטאי כדי לשפר את הסיכוי להחלים?

"זהו עניין פסיכולוגי מורכב. השחקן צריך לקבל החלטה לא פשוטה שבבסיסה עומדת ההבנה שהוא מוכן לעבוד קשה מאוד. זה כולל בין היתר תרגילי פיזיותרפיה כואבים, נסיעה לרופאים ברחבי הארץ ועבודה אישית בבית בהתאם למה שמנחה הרופא המומחה לאותה פציעה.

"יש גם מקרים בהם נאלץ הספורטאי להתמודד עם נקודות קריטיות כואבות, כמו למשל יישור ברך במהלך שיקום מקרע ברצועה הצולבת. יש הרבה ספורטאים שלא מקבלים את ההחלטות הללו ולא מחלימים בעקבות כך מפציעות".

מה לגבי הסכנה של פציעה חוזרת?

"חזרה לפעילות שאינה מתבצעת בצורה הדרגתית מהווה גורם מזרז לפציעה חוזרת. השלב האחרון בשיקום מפציעה הוא רגע החזרה לפעילות מלאה. זה החלק הכי מלחיץ עבור מרבית הספורטאים. מצד אחד הם כבר לא נחשבים פצועים, ומצד שני אין להם את הביטחון והיכולות המקצועיות שהיו להם טרם הפציעה.

"אלמנט נוסף הוא המערכת, שלוחצת עליהם לחזור כי הם כבר כשירים כביכול לשחק, ובמצב כזה הסיכוי לפציעה חוזרת גובר, כמו למשל במקרה של מאור בוזגלו שככל הנראה חזר מוקדם מדי למגרשים.

"דבר חשוב נוסף חשוב הוא שהספורטאי לא ינתק את עצמו מהזהות הספורטיבית שהיתה חלק ממנו לפני הפציעה, כי אז יהיה לו קשה לחזור מהפציעה לפעילות. חשוב לשמור את הספורטאי בתוך המערכת, בין אם זה להיות בקשר עם החברים לקבוצה, לראות את האימונים ולהיות נוכח במשחקים".