חוזה קאררס: "ישראל היא חוויה רוחנית"
הוא החל את הקריירה שלו בגיל 6, ניצח סרטן סופני והפך לאחד משלושת הטנורים הגדולים ביותר בעולם. בריאיון ל-ynet חוזה קאררס מספר על הקשר המיוחד שלו עם ישראל, על הפסטה עם כדורי הבשר של פאבארוטי ועל ההחלטה לרדת מהבמה בעוד שנתיים: "אני חושב על הסוף בכל יום"
למי שהידע האופראי שלו מסתכם ב"שלושת הטנורים", חוזה קאררס הוא הטנור השלישי, או כפי שהיטיבו להגדיר בפרק האלמותי של "סיינפלד": ה"בחור האחר". זאת אומרת, הטנור שהוא לא לוצ'יאנו פאבארוטי או פלאסידו דומינגו. אך קאררס הוא זמר בלתי נשכח למי שהספיק לשמוע אותו בשיאו. הטנור הספרדי בעל הקול המלטף והמראה הקלאסי ככוכב קולנוע השאיר חותם עמוק בעולם האופרה העולמי, ולא רק בשל הקשר שלו לשני הטנורים האחרים. נכון שדומינגו היה האציל עם הנוכחות הכריזמטית ופאבארוטי המבריק, אבל הקטלוני היה זה שגוון קולו פיזר זוהר של שמש נעורים.
קאררס נולד לפני 71 שנים בברצלונה, אותה הוא מכנה "המקלט שלי", ובה נפגשנו. במשרדי "הקרן למלחמה בלוקמיה ע"ש חוזה קאררס", האווירה מזכירה חדר המתנה של רופא, העיצוב נקי ואנשים מדברים במונחים רפואיים יותר מאשר במונחים מוזיקליים. קאררס נכנס לחדר בנימוס, לא תיאטרלי או גרנדיוזי אך מלא הדרת כבוד. קולו רך, הוא לבוש בחליפה כחולה בעלת שלושה חלקים שתפורה היטב למידותיו והאנגלית שבפיו קולחת - הכי אירופי שיש. השיחה מתרוממת באחת ונדמה שהזמר, שהתראיין לא פעם, עדיין נהנה מהמעמד.
הוא נולד למשפחת פועלים והיה הצעיר מבין שלושה ילדים. כבר כילד אהב לשיר, אולם הזיכרון המוזיקלי הראשון שלו חוזר לגיל 6, כשהלך לקולנוע עם הוריו. "הלכנו לראות את הסרט על חייו של זמר האופרה הנודע קרוזו. הסרט היה הוליוודי עם טנור אמריקני מצוין בשם מריו לנצה שגילם את קרוזו והשאיר עליי רושם בלתי רגיל. אני זוכר שממש הפסקתי לנשום. הרגשתי שסוג כזה של מוזיקה, סוג כזה של שירה, עם כל הפאר וההדר שמתלווה אליה, מדבר אליי".
בגיל 8 הוא שר בפעם הראשונה בתוכנית "חג מולד" ברדיו ספרד (אפשר אפילו למצוא הקלטות של אותה הופעה ברשת) ובגיל 11, כבר הופיע באופרה של ברצלונה – אז כבר ידע בדיוק מה יעשה כשיהיה גדול. לדבריו, הוא היה ילד רגיל למדי שלא השתגע על בית הספר ולימודים, אהב ספורט בכלל וכדורגל בפרט. אך ההמשך, לעומת זאת, כבר היה הכל חוץ מרגיל. לפני שמלאו לו שלושים הצליח קאררס לבסס את עצמו כאחד הקולות הבולטים בעולם האופרה הבינלאומי; הספיק לבצע כל תפקיד נחשב ואף הופיע בבתי האופרה המובילים. אמרתם "לה-סקאלה"? "המט" בניו יורק? "קובנט גארדן" בלונדון? קיבלתם!
בגיל ארבעים דברים השתנו. "הייתה תקופה לא קצרה בה הרגשתי מאוד עייף ולא עצמי", הוא מספר. "הלכתי לעשות בדיקות דם וכשחזרו התוצאות, הודיעו לי שיש לי לוקמיה במצב מתקדם. הרופאים לא היו אופטימים. אושפזתי לתקופה של כמעט שנה בבית החולים, מתוכה חצי שנה בבידוד. עברתי המון טיפולים, כולל השתלת מח עצם ואף טיפול ניסיוני אותו הסכמתי לקבל".
מה החזיק אותך במהלך התקופה הזו?
"הייתי בן ארבעים, שזה צעיר, ודי בשוק. ריחמתי על עצמי למשך כשעתיים אבל אחר כך החלטתי שאני חייב לנסות ולנצח את הקרב מול המחלה. הייתי בר מזל כי טיפלו בי רופאים מדהימים ונתמכתי ממש על ידי המשפחה שלי וקבוצת חברים קרובים. גם התמיכה שקיבלתי מסביב לעולם מאוד עזרה לי, הגיעו אלי ברכות החלמה, אנשים רצו לדעת אם הם יכולים לעזור, כל זה ביחד נתן לי את הכוח והרצון להילחם. אין לי ספק שהגישה של החולה חשובה לפחות כמו הטיפול הרפואי".
מתוך ההופעה ההיסטורית של "שלושת הטנורים" ב-1994
מחלתו של קאררס השפיעה מאוד על שני הטנורים האחרים, פאבארוטי האיטלקי ודומינגו הספרדי. לאחר שקאררס הביס את המחלה והשתחרר מבית החולים, פנו אליו השניים ואמרו לו שהם מעוניינים לחגוג את הניצחון שלו ואת חייו, הדרך שלהם לעשות זאת הייתה כצפוי, באמצעות המוזיקה.
הטריו הופיע לראשונה ברומא שבאיטליה ביולי 1990, בגמר פיפ"א העולמי, על התזמורת ניצח זובין מהטה והכנסות הקונצרט נתרמו לקרן המלחמה בלוקמיה שהקים קאררס. הקונצרט הוקלט והאלבום הפך להיות האלבום הקלאסי הנמכר ביותר בכל הזמנים מה שהוביל להופעות נוספות (קרוב למיליארד וחצי בני אדם צפו בהופעה השנייה שלהם שהתקיימה ב 1994 והועברה בשידור ישיר בטלוויזיה מלוס אנג'לס), הקלטות נוספות ושיתוף פעולה שנמשך 13 שנים.
"אני יודע שיש טנורים מעולים כיום בעולם", הוא ממשיך, "עם הכישרון הדרוש והתכונות שהיו לנו, אבל צריך אומץ לעשות את מה שעשינו. זה היה עניין של רצון ולא לפחד מתחרות. בוודאי שהיה אגו, הרי מה הוא טנור בלי אגו? אבל, התחרות בינינו הייתה שפויה ובריאה והמטרה הייתה להיות ביחד, ליהנות ולהביא לקהל את הסוג הזה של השירה והמוזיקה. זו הייתה המתנה האמיתית".
פאבארוטי נפטר ב-2007, ארבע שנים לאחר ההופעה המשותפת האחרונה שלהם. קאררס מתגעגע אליו. "לוצ'יאנו היה אדם מיוחד וכשרון מבריק שאין שני לו. מעבר לזה הוא היה אדם מלא הומור", הוא נזכר בחברו בחיוך. "הוא תמיד אהב לבשל ולפטם אותנו והפסטה שלו עם כדורי הבשר הייתה הטובה ביותר שאכלתי".
על אף שהוא כבר לא מופיע כמו בעבר ("אני עושה בסביבות שלושים–ארבעים קונצרטים בשנה"), קאררס עדיין נהנה מאוד להופיע. ב-13 ביוני הוא יעלה על הבמה באמפי אשדוד כמופע המרכזי במסגרת פסטיבל מדיטרנה. את קאררס ילוו מעל ל-70 נגני התזמורת הסימפונית של ירושלים בניצוחו של דיויד חימנס ותתארח דניאלה לוגסי.
מה אתה אוהב לשיר היום בהופעות?
"אני שר מה שאני חושב שאני יכול ומסוגל לשיר. מאוד חשוב לדעתי, שאומן, זמר, יכיר במוגבלויות שלו כשהוא מגיע לגיל מסוים. אני מנסה לשיר כמובן, את מה שאני אוהב ומה שאני מסוגל, אבל גם מה שאני חושב שהקהל יקבל ויאהב. אם אנסה לשיר את מה ששרתי ב'לה סקלה', זה לא יעבוד וזו תהיה טעות לנסות. זה היה בעבר, והיה לי עבר מדהים, אבל לכל גיל יש את הקסם שלו ואת היכולות שלו. כיום, אני שר את הרפרטואר שאני מאמין ומקווה שאנשים ייהנו לשמוע אותי שר".
קאררס לא מעוניין לדבר על פוליטיקה. הוא מודע לביקורת וללחץ המופנים כלפי אלה שמגיעים להופיע בארץ אך אומר שזה לא גרם לו לחשוב פעמיים. "הופעה בישראל היא לא רק עבודה בשבילי אלא חוויה רוחנית. יש לי קשר מיוחד לארץ שלכם, מכל מיני סיבות ואני חושב שאני לא היחיד. אין לי ספק שלאנשים מסביב לעולם, כאלה שאכן מגיעים להופיע שם, יש רגשות מאוד חזקים לישראל. הופעתי בתל אביב לפני שבע שנים והיה ביקור מרגש ובלתי נשכח. הצלחתי להגיע לירושלים ולמקומות הקדושים. התרשמתי מאוד מאיך אנשים חיים בחלק הזה של העולם. יש לאנשים אצלכם נחישות שמדהימה אותי. לצערי הרב מפאת אילוץ של לוחות זמנים לא אספיק לטייל הפעם".
אתה כבר חושב על הסוף?
"בוודאי. כל יום. מבחינת הופעות, אני סבור שאתן לזה עוד שנתיים. זה כרגע מה שנראה לי אבל ימים יגידו. אני יכול להגיד שבמבט לאחור הייתי חוזר על הכל שוב."
"המוזיקה מבחינתי תמיד הייתה מעין שליחות. התחלתי בגיל 6 ואני כבר שר 65 שנים. המוזיקה, חוץ מהמשפחה שלי, היא הדבר החשוב ביותר בחיי. מוזיקה נתנה לי את כל מה שאדם יכול לבקש. נתנה לי את האפשרות להביע את עצמי, את האפשרות ליהנות ממה שאני עושה, את האפשרות לחיות חיים נהדרים, לפגוש אנשים מדהימים מסביב לעולם, את האפשרות לשיר בפני מיליונים בחמש יבשות שונות. בכנות עכשיו, לכמה אנשים יש את המזל הזה בחיים?".
