שתף קטע נבחר
 

הצצה: הבזים האדומים זכו לדיור מוגן בבית הספר

ארבע משפחות של בזים אדומים, עופות דורסים מהירים שנודדים מאפריקה כדי לקנן בישראל במהלך האביב, מגדלות 11 גוזלים בתיבות קינון מיוחדות שהוקמו עבורן בבית הספר האזורי "אלונה" בעמיקם ליד בנימינה. התלמידים שזוכים לראות אותם צדים ומגדלים את הגוזלים, יקיימו בסוף השבוע סיורים ללא תשלום בעקבות הבזים האדומים

 

צילום ועריכה: ארז ארליכמן

צילום ועריכה: ארז ארליכמן

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

בין קולות המולת הילדים בהפסקות בין השיעורים בבית הספר האזורי "אלונה" במושב עמיקם, ניתן להבחין גם בקריאות של בזים אדומים, עופות דורסים מהירים שנמצאים בעיצומה של תקופת גידול הגוזלים. הבזים צוללים במהירות מהשמיים עם טרף עסיסי ונכנסים אל יחידות הדיור המיוחדות שהותקנו עבורם בבית הספר בסמוך לכיתות הלימודים ובחצרות.

 

הבזים האדומים הם עופות דורסי יום קטנים ומהירים, הנודדים לישראל מאפריקה ומקננים בה במהלך האביב. במסגרת פרויקט "הבזים האדומים" ע"ש תרצה קרן במועצה האזורית אלונה, הוחלט לסייע לעופות הדורסים שסובלים כבר שנים רבות בירידה במספרם, מאלפים בשנות ה-70 לכמה מאות בלבד בישראל.

 

בזים אדומים באלונה (צילום: ארז ארליכמן)
נקבת בז אדום מגיעה לקן עם טרף(צילום: ארז ארליכמן)
 

בזים אדומים באלונה (צילום: ארז ארליכמן)
בז אדום (זכר) מתצפת על הקן בבית הספר(צילום: ארז ארליכמן)

 

מלחמה יומית עם המאינות

בשנים האחרונות קיננו פחות משבעה זוגות בבית הספר. בשנה שעברה קיננו שני זוגות בלבד והשנה תועדו ארבע משפחות. לדברי ד"ר אדיב גל, זואולוג ומרכז פרויקט הבזים האדומים בבית הספר, התלמידים יחד עם צוות המורים בנו תיבות קינון שהותקנו בשטח בית הספר ודואגים לתחזק תיבות קיימות. "הבזים מקננים בארגזי רוח ובחלקם קדחנו להם חורים כדי שיוכלו להיכנס לתוכם. בכל הקינים ישנן מצלמות מעקב בהם התלמידים יכולים לעקוב אחרי הגוזלים והטיפול של ההורים", הוא אומר. "עד כה נספרו 11 גוזלים וגם השנה, יש מלחמות קשות עם המאיינות ההודיות שמפריעות לבזים ומאיימות על הגוזלים שלהם".

 

בדומה לשנה שעברה, המאינות הפולשות הצליחו להטיל את ביציהן בתיבת הקינון של הבזים שאמורה לאכלס שתי משפחות של בזים. אם בשנה שעברה, המאינות והבזים חלקו בלית ברירה את דירת המגורים, השנה הבחינו בבית הספר כי המאינות ניסו להטיל שני מחזורי קינון והוחלט להתערב למען המין המקומי. "בעבר, ראינו מאינות שדוחקות את הגוזלים של הבזים מתוך הקן ומפילות אותם למטה, דבר שחייב אותנו להתערב ולהשיבם בחזרה לקן, אחרת הם לא היו שורדים. השנה, כשהבחנו בניסיון השתלטות נוסף, סילקנו את הקן של המאינות עם הביצים", מגלה אדיב ומצביע על הקן שפונה והוכנס לארגז קרטון.

 

זוג מאינות באלונה (צילום: ארז ארליכמן)
זוג מאינות בניסיון קינון בתיבת הקינון של הבזים(צילום: ארז ארליכמן)
  

ביצי מאינות (צילום: ארז ארליכמן)
ביצי מאינות שסולקו ליד אחת מתיבות הקינון של הבזים האדומים(צילום: ארז ארליכמן)

הנוכחות של המאינות בשטח בית הספר מקשות על הבזים שחוזרים עם המזון אותו הם צדים בשדות הסמוכים לבית הספר. "הבזים נוהגים לעצור על אחד העצים הסמוכים כדי לבחון האם המאינות מצויות בסביבה ולא עפים ישירות לקן", מסביר אדיב. לדבריו הוא צפה לראשונה בקרב בין מאינה לבז, שהסתיים רק לאחר שחתול עבר בסמוך אליהם. 

 

האם הקירבה לתלמידים בשעות הפעילות בבית הספר משפיעה על הבזים במהלך הקינון? אדיב מציין כי "אכן מדובר באזור רועש, עם הרבה תלמידים, אך הם למדו לחיות כאן לצד האנשים ובתום שעות הפעילות של בית הספר, הם ממשיכים בשגרת החיים שלהם. היצר ההורי לדאוג לדור ההמשך חזק מאוד והרעש כאן לא מפריע להם בהאכלות, למעט בזמן ההפסקות בהם יש יותר תלמידים בבית ספר, הם נוטים לבחון יותר את הסביבה לפני שהם עפים לתיבת הקינון עם הטרף", הוא מסביר. "בקן עצמו לא חסר להם רעש. המריבות בין הגוזלים על המזון, דחיפות וצעקות".

 

כיום הבז האדום מוגדר כמין בסיכון נמוך מאחר ומספרו מונה כיום פחות מאלף פרטים בוגרים, ששומרים על יציבות יחסית ב-20 השנים האחרונות . בעולם נותרו כמה עשרות אלפי בזים אדומים והם אינם בסכת הכחדה. על פי הספר המינים האדום בישראל, "נטיעות, הרס וקיטוע מקומות החיות, חמיסת קינים, פעילות מטיילים וגולשי מצוקים, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, התנחלות רועי צאן ועדריהם בואדיות מצוקיים", הם הסיבות העיקריות לירידה במספרם בארץ.

 

בזים אדומים באלונה (צילום: ארז ארליכמן)
(צילום: ארז ארליכמן)

בזים אדומים באלונה (צילום: ארז ארליכמן)
בז אדום (זכר) וגוזל(צילום: ארז ארליכמן)

התלמידים מסבירים על הבזים למבקרים

יום הבז האדום שמצויין באלונה מזה כ-23 שנה נועד להגביר את המודעות לבז האדום ולאפשר לתלמידי כיתות ה', שלומדים על הבזים במהלך השנה, לחשוף את עולמם של הבזים לציבור.

"התלמידים מכירים את הבזים לא רק ממבט חטוף בהפסקות, אלא לומדים את העולם שלהם, חוקרים אותם לעומק בתצפיות ובפרויקטים שונים, עד לרגע בו הם בשלים להדריך אנשים מבוגרים ומשפחות שיגיעו לבקר כאן בסוף השבוע", הוא מסכם. 

 

רביד דואן, תלמיד כיתה ה', יהיה אחד מעשרות התלמידים שיסבירו לקהל הרחב על הבזים האדומים שמקננים בבית הספר. הוא מספר כי בתחילת השנה, לא ידע רבות על עולמם של הבזים האדומים. "כשהתחלנו את הפרויקט לפני חמישה חודשים, הוא סחף אותי לגמרי, לראות אותם וללמוד עליהם. אני אוהב לראות אותם מאכילים את הגוזלים בקן, במיוחד בזכות המצלמות שהתקנו בקינים", הוא אומר. "זה מדהים לראות את ההורים מגיעים להאכיל את הגוזלים עם חרקים, מרבה רגליים וחגבים מסוגים שונים".

 

רביד, תלמיד כיתה ה' בבית הספר
רביד, תלמיד כיתה ה' בבית הספר "אלונה" בעמיקם. "זה מגניב לראות את הבז צולל באוויר"(צילום: ארז ארליכמן)
 

בזים אדומים באלונה (צילום: ארז ארליכמן)
בז אדום (זכר) מגיע לקן מעל כיתה א' באלונה(צילום: ארז ארליכמן)

 

 

לדבריו, אחת התכונות המופלאות של הבז האדום הוא המהירות ויכולת התעופה. "לראות אותו צולל באוויר זה מגניב. כשאתה מסתכל עליו, אתה לא יודע איך הוא יצליח להגיע אל הקן במהירות הזו, אבל בשנייה האחרונה הוא מבצע פנייה חדה ונוחת בשלום. אני מאמין, שאם ניתן להם את כל מה שהם צריכים ונעזור להם להתרבות, המצב שלהם בטבע ישתפר". 

 

פרויקט שימור הבזים האדומים באלונה, בתמיכת פרויקט "פורשים כנף" של מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, חברת החשמל, מועצה אזורית אלונה, רמת הנדיב ונגריית אלפנט. יום סיורים ותצפיות במסגרת פרויקט הבז האדום ע"ש תרצה קרן, , יתקיים ע"י ילדי והורי כיתות ה' במועצה אזורית "אלונה" ביום שבת ה-26.5.בין השעות 09:00-13:00, בבית הספר "אלונה" במושב עמיקם. סיורים ללא תשלום בעקבות הבזים האדומים, בהדרכת התלמידים. במקביל לסיורים יתקיימו פעילויות ללא תשלום: סרטי טבע, צפיה בשידורים ישירים ממצלמות המעקב המותקנות בקיני הבזים, למעט דוכני היצירה והמזון. יש להירשם בהרשמה מראש בטל': 04-6388416.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ארז ארליכמן
בזים אדומים בבית ספר אלונה בעמיקם
צילום: ארז ארליכמן
מומלצים