גבר, אמור לי איזה סרטון שלחת לי, ואומר לך מי אתה
התרגלנו לקבל אותם בפרטי, בקבוצות, לפתוח ולהגיב מיד ב"ענק" "קורע" או "מטלטל". לפעמים הם באמת קורעים, לפעמים מיותרים, אבל הם חלק מהחיים. אממה וזאת יש לזכור, הדברים האלה מסוכנים. בייחוד בתקופת מהלכי הפתיחה הזוגיים
מעבר להרים, עמוק בלב היערות, יש המוני בתי חרושת קטנים ובהם המוני גמדים קטנים שמייצרים כל היום וכל הלילה סרטונים וקטעי מידע בלתי חיוניים לאף אחד. לכן יש כל כך הרבה מהם, אם מישהו תהה מאיפה הכמויות, ולצערי הם לא נגמרים ולא ייגמרו לעולם. גמדים, כידוע, עובדים מצוין.
התרגלנו לקבל אותם בפרטי, בקבוצות, התרגלנו לפתוח ולהגיב מיד ב"ענק" "קורע" או "מטלטל". לפעמים הם באמת קורעים, לפעמים אתם מסתכלים ואומרים "מה?", אבל הם חלק מהחיים, ועד שיגיע הדבר הבא הם לא הולכים לשום מקום. אממה, וזאת יש לזכור, הדברים האלה מסוכנים. תיזהרו איתם, בייחוד בתקופת מהלכי הפתיחה הזוגיים. כשאתם רק מגששים, מנסים להכיר את הצד השני ושואפים להציג את עצמכם בפניו באופן המחמיא ביותר.
ממש לאחרונה התחלה של קשר שנראה על פניו מבטיח, קרסה תחת מסה של עזרים כאלה שהפכה לקריטית. למה "עזרים"? כי אנחנו בשלב הראשוני, כל אחד הוא טאבולה ראסה מבחינת השני, והדברים האלה אמורים להעיד על שנינותו של השולח, להוסיף על מילותיו הכתובות או הנאמרות ולחזק אותן. לא לעשות את ההפך.
בעלומיי, כשהייתי פוגשת מישהו, השאלה הראשונה שלי בדרך כלל הייתה - "מה קראת לאחרונה, ובכלל?". אם מישהו אהב את catch 22 ישר ידעתי שהוא בראש שלי, שלא לדבר על "כמעין המתגבר" המיתולוגי. כשאני מקבלת משהו מהדברים האלה אני ישר יודעת אם השולח בכיוון הנכון או לא. תגידו שלפסול מישהו בגלל סרטון זה כמו לפסול בנאדם ביום כיפור בגלל פיסת בצל בין השיניים, אבל כמו שאמר ראובן לשאולי - אלה חוקי הפורמט. אמור לי איזה סרטון שלחת לי, ואומר לך מי אתה.
וואטסאפ שינתה את חיינו. ברור. פרט להעברת סרטונים היא משמשת כזכור גם להתכתבות, על כל כאבי הלב המזומנים לכם כשאתם מנהלים מסעות חיזור בפלטפורמה הזאת, ושם הרי מתנהלת רוב הפעילות. כמה לילות עברו עליכם בבהייה בצג כשהצד השני כבר שעות מתכתב עם כל העולם, אבל רק את ההודעה שלכם הוא טרם פתח? וזה עוד במקרה הטוב, כן? כי המקרה הרע הוא שאותו נמען פתח, קרא ועדיין בחר שלא לענות לכם. ואתם בוהים בצג עד שכחול לכם בעיניים מרוב שבדקתם שוב ושוב אם הפעם כבר התקבלה תשובה, ואז נהיה לכם שחור מההבנה שגם הפעם הוא לא ענה.
הדיקטטורה של המילה הכתובה מגיעה למלוא הבעייתיות כששמונה דקות לאחר שלחצתם 'סנד' אתם מתחרטים. עד שבע דקות אתם יכולים למחוק אם המקבל טרם פתח את ההודעה, וגם אז רואים שמחקתם. וזה בכלל קטע - כי איזה דבר נורא כתבתם, ודאי ישאל עצמו הצד המקבל, שהיה לכם כל כך דחוף למחוק? ואולי התבלבלתם בנמענת? שלחתם "היה משהו-משהו" למי שאתם עתידים לפגוש רק מחר?
שכבות דיבור חדשות
אין ספק שוואטסאפ הוסיפה לא מעט לנפח הדיבור. פעם, כשלא השגת מישהו, אז לא דיברת איתו. היו אנשים ששנים אי אפשר היה להשיג אותם בבית, שהקו שלהם תמיד היה תפוס עד שבנותיהם התגייסו. עכשיו לא רק שהכתיבה מחליפה את הדיבור, היא גם יוצרת שכבות דיבור חדשות.
יצאתם לדייט, היה סבבה, נפרדתם בהבנה שתיפגשו שוב ובהקדם. עשר דקות אחרי שנפרדתם - דינג. את פותחת והוא כותב כמה כיף היה לו, לל"ט, ומקשט בכוכב שביט, נשיקה ולפעמים גם עם ורד אדום. חמוד מאוד. באמת. ככה צריך. כל אחד והאימוג'יס שלו, כמובן.
אלמלא הייתה וואטסאפ קיימת בחיינו, האם הוא עדיין היה מצלצל אלייך על הבוקר כדי לספר לך עד כמה מאושר הוא שפגש אותך? אגב, בעיניי, וואטסאפ כזה ישר על הבוקר עלול להעיק ולכלות במהירות את הדבר הנחמד הזה שנוצר רק אתמול בלילה, כי פטפטת הורגת.
בסופו של דבר, כנראה שתהילה של עגנון לא צדקה כשקבעה שמילותיו של אדם קצובות לו מרגע לידתו. אילו זה היה כך הרחובות כבר היו מלאים מזמן בהמוני אנשים צונחים ללא רוח חיים, כשאצבעם מחפשת רק עוד GIF מדליק אחד.
