המאבק על הירושה: הקשישה הורישה את כספה למטפל; ידיד המשפחה מתנגד
במשך שנים סעד צ'רלטון קבאטו את מירה קאי, פיזיקאית גרעין ואם שכולה. כשנפטרה בגיל 94 התברר שהורישה לו מיליוני שקלים, אך ידיד משפחה שהוזכר בצוואה קודמת פנה לבית המשפט, והעובד הפיליפיני חושש למצוא עצמו בלי גרוש ועם צו גירוש. צפו בריאיון המרגש
גבריאל־פטרישה קבאטו, בת 8, תלמידת כיתה ב' בבית ספר "ראשונים" בנס־ציונה, מתגעגעת לסבתא. "אף פעם לא פגשתי את שתי הסבתות שיש לי בפיליפינים ואני אפילו לא יודעת מה השמות שלהן. אני מכירה רק את הסבתא שיש לי בישראל. קוראים לה סבתא מיירה", היא מספרת ל"ידיעות אחרונות".
צוואה? ההלכה והחוק לא ממש מסתדרים, אבל יש פתרון
זה עלול לפרק את המשפחה: צוואה לא שוויונית
סבתא מיירה היא מירה קאי, מומחית לפיזיקה גרעינית, שהלכה לעולמה בנובמבר 2017, בגיל 94, כאישה ערירית, אם שכולה ואלמנה. מי שמצא אותה ללא רוח חיים במיטתה היה צ'רלטון קבאטו הפיליפיני (41), שסעד אותה במסירות יותר מ־12 שנה. לאחר מותה התבשר קבאטו שהיא הורישה לו 65 אחוז מכספיה וכן מכונית ועשרה פריטים שיבחר לקחת מביתה. מדובר להערכתו בסכום של עשרות מיליוני שקלים, לא כולל הבית, שאותו הורישה לבת דודה רחוקה.
אלא שעם פתיחת הצוואה קם לה מתנגד — אברהם (אבי) זייפרט, חבר של בנה היחיד שנהרג בתאונת דרכים במהלך שירותו הצבאי. המנוחה הזכירה את זייפרט בצוואותיה הקודמות, אך נישלה אותו מצוואתה האחרונה. הוא ורעייתו תמי הוציאו צו מניעה נגד מימוש הירושה בטענה שהצוואה האחרונה אינה חוקית.
שבועות ספורים אחרי פטירתה הגיש עו"ד צחי הרבון את התנגדותו לצו קיום צוואתה בשמם של אברהם זייפרט ורעייתו תמי. לטענתו, הצוואה האחרונה של קאי, שנערכה ב־19 בספטמבר 2016 על ידי עו"ד רונית אריאלי־מלמד, שונה מהצוואה ההדדית שנערכה ונחתמה בכתב יד על ידי בני הזוג קאי.
בהתנגדות נכתב: "מטפל, אזרח זר, שבו הייתה המנוחה תלויה לחלוטין, מופיע בצוואה החדשה כיורש בשיעור 65 אחוז מרכוש המנוחה, בת זוגו של המטפל, אזרחית זרה בעצמה, נזכרת כיורשת של חלק מתכשיטי המנוחה". לטענת המתנגדים, הצוואה החדשה לא יכולה לגרוע מזכות היורשים שנזכרו בצוואה ההדדית.
בכתב התשובה שהגישה עו"ד רות דיין־וולפנר מטעמו של קבאטו מצטיירת תמונה שונה: בני הזוג קאי אכן חתמו ב־2002 על צוואה הדדית. בהיעדר קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כל אחד מהם הוריש את כל רכושו לבן זוגו, ובני הזוג זייפרט אכן הוזכרו בה. אך המנוחה, לדבריהם, הייתה חזקה וצלולה עד יומה האחרון, וכשהרגישה כי זמנה קרב ובא היא דאגה לערוך צוואה מעודכנת. "במהלך השנים שחלפו התאכזבה המנוחה אכזבה קשה מהתנהלותו של זייפרט ואשתו, שלא טרחו לשמור עימה על קשר רציף, והיא למדה שכל מה שמנחה אותם הוא תאוות הבצע ורצונם לזכות בחלק מירושתה העתידית", נטען בכתב התשובה.
עו"ד הרבון, המייצג את בני הזוג זייפרט, אמר השבוע: "מדובר בהליך משפטי שיתנהל בבית המשפט ואין בכוונתי לקיים אותו מעל דפי העיתון". על הטענה שזייפרט לא שמר על קשר עם המנוחה הוא אומר: "ההתנגדות לצו קיום הצוואה נמסרה למר קבאטו על ידי מרשי במסירה ידנית. הייתי שם. קבאטו לא הגיב למרשי בהפתעה, כאילו היה אדם שלא ראה מעולם".
על פי החוק הישראלי, מרגע פטירתו של המטופל הסיעודי פג רישיון העבודה של המטפל הזר, כך שקבאטו עלול להיות מגורש מהארץ בכל רגע. נכון לעכשיו הוא מתגורר עם בת זוגו אוולין (42), ועם בתם המשותפת בנס־ציונה, בדירה שכורה העומדת לרשות 15 עובדים מהפיליפינים ושבה יש להם חדר פרטי. מדי בוקר מלווה אוולין את בתם לבית הספר, ואילו הוא משתדל לצאת מהדירה רק עם רדת החושך.
"אני פוחד להיתפס. אם יעצור אותי שוטר הוא ייקח אותי לנתב"ג וזה יהיה הסוף. ביקשתי ממשרד הפנים להאריך את שהותנו בישראל עד לסוף חודש יוני, כדי שבתי תוכל לסיים את שנת הלימודים, אבל רק ענו לי שהמסמכים התקבלו. שלושתנו חיים באוויר, בפחד מתמיד".
לפנייה לכתב/ת 
