סוף סוף נלחמים בצרכני הזנות
70 שנה נדרשו למדינת ישראל כדי להבין שלא מספיק להילחם בסרסורים, במנהלי בתי הבושת ובסוחרי הנשים. השרה איילת שקד נתנה אור ירוק לחקיקת החוק שיטיל קנסות על לקוחות הזנות. סיכום עשור של מאבק
לפעמים בשעת לילה מאוחרת אני מצליחה לדמיין את זה, איך בעוד 60 שנה אשב עם הנכדה שלי ואספר לה כמו על סיוט ישן, איך פעם חיינו בעולם שבו ניצול מיני של נשים היה עניין שבשגרה. איך זה היה נראה כמעט סביר לשלם לנשים עבור מין. אספר לה איך פעם, 70 שנה אחרי שייבשו פה ביצות, היו פה חלוצות אחרות, שהחליטו שתשובות כמו "זה המקצוע העתיק בעולם" או "זה בשביל הנכים והרווקים" פשוט לא היו מקובלות עליהן. וככה, בעבודה סיזיפית של יותר מעשור הצליחו להפסיק את הניצול העתיק בעולם.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
איך משולבות ידיים – נשות סיוע מסורות, שורדות זנות אמיצות, פוליטיקאיות שהציניות היא מהן והלאה וגברים שלא הסתפקו בפחות משוויון אמיתי - הן נלחמו באחת התעשיות המשגשגות בישראל של 2018, שגלגלה כל שנה יותר ממיליארד שקל.
ביום רביעי השבוע התבשרנו שלאחר ישיבה ארוכה על המדוכה החליטה שרת המשפטים איילת שקד לתת אור ירוק לחקיקת החוק לאיסור צריכת זנות ושיקום שורדות זנות, ושהוא ייאכף במודל של קנסות שיוטלו על לקוחות הזנות.
ההחלטה של שקד מגיעה כאמור אחרי מאבק בן יותר מעשור. ב-2007 קידם המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות את הצעת החוק הראשונה להפללת לקוחות זנות. הייתה אז חברת כנסת בודדה שקידמה את המאבק, זהבה גלאון, ובמשך שנים דובר במאבק שוליים, כמעט מוסתר בחברה הישראלית.
במשך שנים הייתה תופעת הזנות אחת מן המודחקות בסדר היום של בישראל, וניצולם של מעל 12 אלף נשים, גברים, טרנסיות, צעירות וצעירים לזנות לא קיבל מענה חקיקתי או אחר. וכך, בעוד שבכל לילה צורכים זנות בישראל 26,500 פעמים, במשך שנים התייחסו אליה כתופעת שוליים ולא כֵּמה שהיא באמת – הדלק של אחת התעשיות האכזריות בארץ.
מאז קום המדינה דורדרו אלפי נערות ונערים בכל שנה לזנות, קורבנות סחר לצד נשים ישראליות. מדובר בדורות של נשים שנקלעו למצוקה כלכלית, ובמקום שהמדינה תושיט להן יד בצומת קריטי ביותר של חייהן חיכו להן דווקא הסרסורים. מאחר שהביזנס היה כל כך רווחי ומוצלח, דורדרו עוד ועוד מהן לזנות.
70 שנה הספיקו למדינת ישראל כדי להבין שלא מספיק להילחם רק בסרסורים, מנהלי בתי הבושת וסוחרי הנשים. תעשיית הזנות משגשגת וגדלה, ועובדת כמו בכל שוק חופשי: כל זמן שיש ביקוש, יש מי שידאג שיהיה היצע.
את קורבנות הסחר ממשיכים להביא לארץ, פשוט במקום דרך הגבול שהיה פרוץ בסיני – עושים את זה במטוסים. ואת הנערות הישראליות, רובן המוחלט עוד כקטינות, מדרדרים לזנות במלא המרץ.
בשבדיה הבינו כבר לפני כמעט 20 שנה שאם רוצים להילחם באופן גורף בסחר בנשים ובזנות – צריך לאסור בחוק על צריכת זנות ולהקים מערכי שיקום משמעותיים לנשים. לאחר שהמודל הוכיח את עצמו הצטרפו למהפכה עוד ועוד מדינות.
מחקר שנערך ב-150 מדינות מצא שכאשר צריכת זנות היא חוקית, הסחר בבני אדם מתגבר. וזה כל העניין: במדינות שבהן צריכת זנות מותרת – התופעה הופכת מקובלת. וכשהיא כזו - הביקוש לנשים בזנות הוא משמעותי. במדינות האלה הזכויות של כל הנשים נפגעות, החל מקורבנות הסחר שאותן ימשיכו להביא אליהן, ועד לנשים החזקות ביותר בחברה – שנתפסות כ"זונות" בפוטנציה.
היום כבר ברור שמודל איסור צריכת הזנות הוא המוצלח ביותר למיגור התופעה, ובעיקר הראוי ביותר. כזה שאומר בלי היסוס – גופן של נשים, כל הנשים, אינו הפקר.
עשור לאחר הצעת החוק הראשונה המאבק בזנות הוא כבר לא מהלך שוליים לא מדובר אלא עובדה קיימת במיינסטרים הישראלי. התנאים הבשילו לסיום החקיקה שיכולה למגר, פשוט ככה, את מעגל הזנות האכזרי, אשר גבה כבר הרבה יותר מדי קרבנות.
100 שנה אחרי שנתנו לראשונה זכות בחירה לנשים, קמו הסופרג'יסטיות של הדור שלנו ואמרו – עד כאן. לא נסתפק בקמצוץ של עמדות מפתח לנשים, לא מספקת אותנו האפשרות לגיוס לקרבי או שאישה היא שרת משפטים. מציאות שבה בכל לילה רבות כל כך מנוצלות מינית בחסות עצימת העיניים של המחוקק חייבת להסתיים, ולאלתר.
- עו"ד ניצן כהנא היא מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
