לא הצלחתי להגיע לזקפה וברחתי
התרופה הבעייתית, רגישות היתר וחוסר הנעימות נוכח הסיטואציה: גברים מספרים מתי חווו חרדת ביצוע וכיצד האישה שאיתם הגיבה לכך. וגם - הצד הנשי של הסיטואציה
לגבר יש המון אחריות בכל הנוגע לסקס - מצופה ממנו להיות חרמן באופן תמידי (הרי הוא "גבר", לא?), לדאוג לא לגמור מהר מדי, ובנוסף לכל זה, הוא גם צריך לדאוג לעונג של האישה שאיתו ולאורגזמה שלה. המון אחריות. אם מסתכלים על סקס בצורה כזו, ניתן להבין את מידת הלחץ הגבוהה שמופעלת על גברים בכל הקשור ליחסי מין הטרוסקסואלים בחברה שלנו.
לא מפתיע לגלות שגברים שונים מתמודדים עם הלחץ הזה באופן אחר, ושרבים מהם פשוט לא עומדים בלחץ וסובלים ממה שנקרא 'חרדת ביצוע'. לא תשמעו על זה הרבה וידויים בתקשורת, כי כשמדובר בגברים נדמה כי החברה מאלצת אותם לזקוף גב ולא לדבר או לרמוז חלילה על החולשות שלהם.
אפילו כשחיפשתי גברים שונים שיתראיינו לכתבה הזו, קיבלתי הרבה תגובות זועמות כמו: "את חיה בסרט", "מה, באמת נראה לך שתמצאי גברים שידברו איתך על זה?!", וכן הלאה. מעט מאוד גברים הסכימו לשתף אותי בחוויה שלהם, אף על פי שהובטח להם שזהותם תישמר וששום פרט מזהה לא יחשוף אותם. אלו שכן הסכימו להתראיין שיתפו אותי בתסכול שהוא מנת חלקם של הסובלים מהתופעה.
רון (השמות האמיתיים שמורים במערכת), הוא גבר בן 42 שסבור כי הסיבה לבעיות התפקודיות שלו היא תרופה למניעת התקרחות שהוא צורך באופן קבוע: "במהלך חיי קרו לי הרבה מקרים של חרדת ביצוע, ואני מייחס את הסיבה לכך לשימוש בתרופה למניעת התקרחות שפוגעת במשך הזקפה ובאורכה", הוא אומר. "הייתה פעם אחת ששכבתי עם מישהי, ידענו מראש שזה סידור נוח מבחינת שנינו. זאת הייתה הפעם הראשונה שהייתי איתה בקטע אינטימי, ואני זוכר שהפרופסיה הפחיתה את הזקפה ברמה כזאת שיצא לי רק מספר אחד שארך 10 דקות בלבד. היא רצתה יותר, כמובן, וזה תסכל אותי נורא. ברגע ההוא הבנתי שהתרופה באמת מזיקה לתפקוד המיני שלי".
איך היא הגיבה?
"היא אמרה לי 'אני רוצה עוד ואתה לא ממש עוזר לי וכבר יורד לי החשק'. הסברתי לה שמקור הבעיה נעוץ בתרופה, ושבפעם הבאה אקח תרופה נוספת שתשהה את השפיכה. אלא שעם אותה בחורה ספציפית לא יצא לי להיפגש מאז. זה הביך אותי כשחשבתי שהיא חושבת שאני חלש ולא יכול לספק אותה מינית".
לא הרגשת נבוך לספר לה על זה?
"לא. עם תרופות כאלה הסקס הופך לרולטה רוסית. אני לא יכול לדעת מראש אם אצליח לתפקד או לא".
רגישות יתר
שמוליק בן ה-56 טוען שלעיתים הוא חווה בעיות תפקודיות בגלל רגישות מוגברת לריחות גוף למיניהם. "אצלי חרדת ביצוע מגיעה כשאני עם מישהי שיש לה ריח רע מכיוון הוואגינה, כזה שמתפזר לעבר כל חלל החדר. נראה לי שהנושא הזה נחבא אל הכלים מטעמים מובנים, אך עדיין שווה להעלות אותו. זה בדרך כלל קורה לי בפעם הראשונה שאני שוכב עם מישהי או כשמדובר בסקס חד-פעמי ומזדמן. בזוגיות זה קצת שונה כי לומדים להכיר את המיניות של הצד השני, ובעיקר חשים רגש שמתפתח, מעצים ומקנה חיבור ובטחון. לכן יש מקום לדבר על הבעיה אם היא צצה".
"כמובן שהנושא הזה מביך, כך או כך. בסטוץ היה לי יותר קל להתנהל - פשוט הפסקנו את הסקס והמשכנו הלאה, מבלי להביך אחד את השנייה. במקרה אחר הייתי בקשר משמעותי שהיה לנו בו חיבור מושלם, חוץ מהבעיה הקטנה הזו אצלה, וחוסר התפקוד שלי בגלל זה".
אז מה עשית?
"הצגתי בפניה את הבעיה, בעדינות כמובן. היא טענה שזה כנראה נקודתי ופנתה לרופא. בעיתוי אחר סיימתי את הקשר מבלי להותיר רמזים לכך שהריח הוא הבעיה העיקרית. העניין הספציפי הזה הוא מטרד שממש קשה לי, אישית, לחיות איתו, וזה כמעט תמיד גורם לי לחוסר יכולת לבצע את תפקידי במיטה".
"פשוט ירד לי ממנה באותו רגע"
רועי בן ה-48 מספר על תחושת עלבון שחש פעם אחת והשפיעה לרעה על תפקודו המיני: "פעם אחת סבלתי מחרדת ביצוע", הוא אומר. "זה קרה עם האקסית שלי. היה ערב אחד שבו ישבנו אצלי בבית אחרי שכבר נפרדנו. היינו אמורים לדבר על כל מיני עניינים שהיו לנו ולסגור את הדברים. היינו לבד בבית, ואחרי שיחה טובה וארוכה התחלנו להתנשק ולהתחרמן. אבל אז שמתי לב שבמקביל אליי היא גם מתכתבת עם בחור אחר בוואטסאפ, ומנסה לקבוע איתו מפגש. פשוט ירד לי ממנה כבר באותו רגע".
"היא ראתה פתאום שאני לא מתפקד ושאלה מה קרה. היא אפילו ניסתה לרדת לי כדי שהוא יעמוד חזרה, אבל זה לא ממש צלח. הוא פשוט לא רצה לעבוד. כמובן שהיא התבאסה עליי מאוד, והתחילה להגיד לי שזה בגלל שאני לא רוצה אותה. היא ממש נעלבה ממני. אני חושב שהיה לה קשה להבין שאני לא מכונה, ושברגע שאני מתבאס רגשית, זה משפיע לי על התפקוד".
"אחרי כמה דקות פשוט ברחתי"
גם אלון בן ה-32 מצא את עצמו במצב כזה לאחרונה. "זה קרה לי עם מישהי שהכרתי בטינדר. הגעתי אליה הביתה, דיברנו, היה כיף ואז נכנסו למיטה. זה היה אחרי הרבה זמן שלא הייתי פעיל מינית ופשוט לא הצלחתי להגיע לזקפה. היא ניסתה להעמיד אותו, אפילו הפעילה קצת כוח וזה פשוט הכניס אותי לעוד יותר חרדה. אחרי כמה דקות פשוט ברחתי משם ומאז לא דיברנו".
מה היית רוצה שנשים יעשו כשסיטואציה כזאת מתרחשת?
"קודם כל, לא להלחיץ. לחץ ממש לא עוזר פה. לא הגבר ולא האישה אשמים במצב, והכי חשוב - לא להעליב כשזה קורה".
הצד שלה
בגלל שלמרבית הגברים קשה לדבר על הסיטואציות הללו, נוצר המון תסכול מצד נשים שמאשימות את עצמן וחושבות שהגבר שהן היו איתו לא תפקד כי הן עצמן לא היו בסדר או כי משהו בהתנהגות או במראה שלהן בעייתי. כפי שראינו, לעיתים הסיבות הן חיצוניות לגמרי, כמו תרופה מסוימת בעלת תופעות לוואי, או בעיה בריאותית נקודתית.
רינה מספרת: "אני בת 40, הכרתי בחור בן 47 והתחלנו לצאת. היה נחמד, אנרגיות מצוינות, חיבור טוב, הייתה לי ממש תחושה שמצאתי את הבחור שלי. יצאנו לכמה פגישות, הייתה זרימה טובה אבל לא היה מגע פיזי בהתחלה. בדייט השני היו מלא נשיקות, חשבתי לעצמי שזה מצוין שהוא לא יוצא איתי רק לסקס כמו שקרה לי לאחרונה. לאחר כמה פגישות החלטנו לזרום, דיברנו על סקס והחלטנו שאם יתאים פשוט נזרום".
"ואז הוא כתב לי שהוא לחוץ ומתרגש מאוד, ושזה לא קרה לו אף פעם, ושיתף שהוא לא יצא עם מישהי הרבה מאוד זמן. תחילה לא ייחסתי לזה כל חשיבות. תיארתי לעצמי שזו סתם התרגשות רגילה. ואז, ביום של הפגישה, הלחץ מצידו גבר, והרגשתי ממש מוזר ולא הבנתי מה קורה. נפגשנו בערב, הייתה שיחה מעולה והחלטנו לזרום. הייתה התמזמזות ואז עברנו לחדר השינה, המתח עלה ואז הוא אמר לי עד כמה הוא מתרגש להיות איתי. עניתי שגם אני, שאלתי אם הוא בסדר, הוא ענה שכן. מפה לשם, הבחור לא מתפקד. אין זקפה ואין כלום. נוגעת ולא קורה דבר, באיזשהו שלב הוא עצר אותי וביקש לגעת לבד בעצמו".
"ניסינו שוב ושוב, כלום לא זז מצידו. אני מאוד רציתי אבל זה פשוט לא קרה. לא אמרתי דבר ורק המשכתי לחבק ללטף ולנשק אותו, כאילו מבחינתי כלום לא קרה והכול בסדר. באמת שלא עשיתי מזה עניין גדול. חשבתי שאולי אחרי שתעבור ההתרגשות או החרדה מהעניין הוא ירגיש יותר נינוח לידי. זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בכזה מצב. הערב בסוף נגמר בטוב, ואחרי שעה וחצי הוא עזב ונסע הביתה. פתאום הבנתי את כל ההודעות והשיחות, ואת כל הלחץ שלו".
"יום למחרת הוא כתב שהיה לו ערב נפלא. עניתי שגם לי. לא התייחסתי כלל למה שקרה, ואפילו ציינתי שממש אשמח אם ניפגש שוב, כי הוא מצא חן בעיני. למחרת הייתה לי שיחה עם ידיד ושאלתי אותו אם זה קרה לדעתו בגללי. לא בגלל שנפגעתי אלא כי רציתי באמת לדעת את האמת. הוא ענה לי שזה בוודאות לא קשור אליי, ושסביר שהבחור ידע שיש לו בעיה ולכן רמז לכך לפני כן. הוא גם אמר לי שלדעתו אני התנהגתי למופת. הכלתי, הייתי שם לידו, לא הגבתי בצורה לא יפה. לא האשמתי אותו".
"זה עודד אותי כי חשבתי לעצמי שאולי הבחור יעריך את זה וישמח שנמשיך את היחסים בינינו, אבל כנראה שהוא לא הצליח להתגבר על אי הנעימות ופשוט נעלם! ככה. בלי שום הסבר. ניסיתי להתקשר פעמיים וליצור קשר, אבל הוא לא חזר אליי. אני חשבתי שזה לחלוטין משהו שאפשר לעבוד עליו, אבל כנראה שהוא לא הרגיש ככה בעצמו. חבל. מקווה שגברים יבינו שזה באמת לא סוף העולם, ושדברים כאלו קורים והכול בסדר!".
