ממשלת חלם מאפשרת משכורות למחבלים

במקום חוק קשוח שמקזז כל תשלום של אבו מאזן לפעילי טרור ומשפחותיהם, ממשלת ישראל מתעקשת על סעיף שיאפשר לה להמשיך להזרים להם כסף

סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירשפורסם: 28.05.18 , 08:55

קבלת פנים לאסירים משוחררים, רמאללה 2013(צילום: רויטרס)

בעוד חיילי צה"ל מגנים על גבולות המדינה מפני חדירות מרצועת עזה, הממשלה משום מה מתעקשת לשמור לעצמה את הזכות להמשיך להעביר כספים לרשות הפלסטינים אף שהיא יודעת שחלק מהסכום יועבר למשפחות של מחבלים שנהרגו או לכאלה שנפצעו. כיצד? מעשה שהיה כך היה:

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

ב-15 במאי, במקביל לאירועים בגבול רצועת עזה, התקיימה ישיבה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ובה נידונו שתי הצעות חוק שעניינן הטלת סנקציות כלכליות על הרשות בגין התגמולים שהיא משלמת למחבלים. תגמולי הטרור הללו מתחלקים לשניים: משכורות שמשולמות על ידי הרשות לעצורים ולאסירים שמוחזקים בבתי סוהר ישראליים ולאסירים משוחררים, וכן קצבאות למשפחות של מחבלים הרוגים ולמחבלים פצועים.

בתקציבה ל-2018 הקצתה הרשות הפלסטינית לנושא יותר מ-1.2 מיליארד שקל: 550 מיליון שקל לתשלום המשכורות, ועוד 680 מיליון שקל למשפחות המחבלים ההרוגים והפצועים.

הצעת חוק אחת הונחה על שולחן הכנסת כבר במרץ אשתקד על יד ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) ואליו הצטרפו 11 ח"כים אחרים מהקואליציה ומהאופוזיציה: היא ביקשה לנכות כל סכום שהרשות מוציאה על תגמולי טרור מכספי המסים - בעיקר מסי ייבוא - שמדינת ישראל גובה עבור הפלסטינים ומעבירה להם. הצעת החוק לא הותירה בידי הממשלה שיקול דעת בנושא.

התייחסות שנייה לנושא הייתה במסגרת הצעת חוק ממשלתית שגובשה כמעט שנה לאחר מכן. עיקריה דומים להצעה של ח"כ שטרן, מלבד תוספת משמעותית ובעייתית במיוחד, שניתן לומר שהיא חותרת תחת כוונת החוק: על פי הצעת החוק של הממשלה, לצד הקביעה הכללית שיש לנכות את כספי תגמול הטרור, יוסמך הקבינט הביטחוני-מדיני להחליט אם לממש את הניכוי בהתאם לשיקולים של ביטחון לאומי או יחסי חוץ.

בדיון בוועדת החוץ והביטחון ב-15 במאי נכחו יו"ר הוועדה ח"כ אבי דיכטר, ח"כ שרון השכל, ח"כ ענת ברקו, ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד), ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד); ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), ח"כ מירב בן-ארי (כולנו), ח"כ עמר בר-לב (המחנה ציוני) וח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו). כולם ללא יוצא מן הכלל תקפו את סעיף הוספת שיקול הדעת שהצעת החוק של הממשלה ביקשה להעניק לקבינט.

הביקורת שלהם על "פסקת ההתנערות" אינה חדשה. בינואר, עם פרסום תזכיר הצעת החוק הממשלתית, הם הביעו את מחאתם על הסעיף שהופיע כבר אז. אבל הביקורת לא הופנמה על ידי נציגי הממשלה, ובבואם לנסח את הצעת החוק הסופית, החליטו להשאיר אותה.

לא ניתן להגדיר את המצב שייווצר אלא כחלם. מצד אחד הממשלה מורה לחיילי צה"ל להגן על המדינה ככל שנדרש ואף להרוג את המחבלים. מצד שני, אותה ממשלה מבקשת להנציח מצב שבו הרשות הפלסטינית מתגמלת את בני משפחות המחבלים שנהרגו וכן את המחבלים שנפצעו.

נראה שהממשלה לא הפיקה לקחים מאירוע דומה שבימים אלה מתנפץ לנו בפרצוף. במאי 2010 נשלחו חיילי צה"ל לאכוף את הסגר הימי שהוטל על רצועת עזה ולהשתלט על הספינה "מאווי מרמרה". מתוך כוונות זדון תקפו חלק ממשתפי המשט את החיילים, שנאלצו להגן על נפשם מפני ההמון הרצחני. כעבור זמן מה הסכימה הממשלה, כביכול בשל שיקולים רחבים של יחסי החוץ של ישראל, לפצות את המחבלים שנהרגו תוך כדי ניסיונם להרוג את חיילי צה"ל.

על אף ההתנצלות של הממשלה, וחרף הפיצויים שישראל שילמה למשפחות המחבלים, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מוביל כיום קו מכוער ותוקפני נגד מדינת ישראל בשל אירועי עזה.

אסור לתת יד למצב המביך הזה. אסור לאפשר לרשות הפלסטינית להמשיך ולבזבז את הכספים שמגיעים לה לצורך תשלום תגמולים לטרור. הגיע הזמן לשים קץ לגישה התבוסתנית שעל פיה ממשלת ישראל משלמת, במישרין או בעקיפין, כספים למחבלים שבאו להרוג אזרחי ישראל וחיילי צה"ל.