פסטיבל פאנג'ויה באילת: "מסיבה שלא נגמרה"

ושוב הפכה אילת בסוף השבוע האחרון לקמפוס אחד גדול. 15 אלף סטודנטים הגיעו לחגוג את סיום השנה האקדמית, רגע לפני תחילת תקופת הבחינות, במסגרת פסטיבל פאנג'ויה (FUNJOYA), פסטיבל הסטודנטים השנתי המתקיים בעיר מזה 12 שנה.

קשה להעביר בתמונות ובסרטונים את החוויה של סוף השבוע הזה, אבל אם תגידו שהייתם בפסטיבל הזה למישהו שהיה שם, תראו את החיוך שמתפשט על פניו. רבים מגיעים לכאן לפחות פעם אחת במהלך התואר, כדי להבין על מה כל הרעש. ויש פה רעש. אבל כזה שגורם לך לרצות שהזמן יקפא כשאתה ועוד אלפי אנשים רוקדים לצלילי הטרנאס והאלקטרו.

עם חום של 40 מעלות בצל, גולת הכותרת היא ללא ספק מסיבות הלילה. התחושה היא שגם התאורה רוקדת עם צבעים פסיכודליים ושכולם פה פשוט כדי לשמוח, רגע לפני השבועות הקשים והמתישים של תקופת הבחינות. בשבילי זו הייתה סגירת מעגל. הייתי באחד המחזורים הראשונים של הפסטיבל הזה בתור סטודנטית, ואני זוכרת שישבנו על הדשא והקשבנו להופעה. הייתה במה, הייתה תאורה והיו מסיבות, אבל לא משהו בסדר גודל כזה. לנו זה הספיק. לסטודנטים של היום, שמטיילים בעולם ומכירים פסטיבלים בינלאומיים, צריך קצת יותר מזה כדי לגרום להם להגיע באמצע הלילה לשום מקום ולהישאר הרבה אחרי שהשמש עולה. ובשבילם, כמה שיותר גרנדיוזי. כזה שמצטלם טוב ב"סטורי". סלפי מהשמיים, למשל.

לאורך השנים, המסיבות המרכזיות התקיימו בחוף הדקל, אך בשל העובדה שהוא לא יכול לאכלס יותר את כמות המשתתפים הגדולה, בשנתיים האחרונות חל שינוי. במתחם הלגונה, שהוא שטח פתוח שבשאר ימות השנה אינו פעיל, הוקמו הבמות והדוכנים מאפס (הוקמו גדרות, הוצבו גנרטורים, שירותים כימיים ומשטחי ריקוד) והוא החל להיקרא 'חוף פאנגו'יה'". בשעה 4 לפנות בוקר עלה אמן אורח בהפתעה לבמה. בערב הראשון היה זה אברהם טל ובערב השני עלו להופיע עברי לידר ותומר מייזר. בשעה מסוימת עלה השחר, אבל זה לא גרם לשינוי משמעותי במספר הרוקדים. החגיגה בשני הערבים הסתיימה רק ב-7 בבוקר.

הפסטיבל הזה, שמתיימר להיות כמו פסטיבל אולטרה מיאמי, או פסטיבל טומורלנד בגירסה הישראלית, עבר שינויים לאורך השנים. לאחרונה, נוסף סבב בקיץ, לאלו שמעדיפים לחגוג אחרי תקופת הבחינות, או שלא הספיק להם הסבב הקודם. "אם בעבר החגיגה העיקרית של הסטודנטים הייתה ביום הסטודנט, ונמשכה שלוש שעות, הרי שהיום זה סוף שבוע שלם", אומר גיא בסר, שהפיק את האירוע יחד עם מתן מרום ומאור חמו. "זיהינו את הצורך של סטודנטים לאירוע הומוגני שלהם עם עצמם, שעונה בדיוק על הצרכים שלהם". 

(צילום: דן קובלר)

הצמיד החכם(צילום: מורן רגב)

בפסטיבל היו מספר נותני חסות, שעבורם להשיג את תשומת הלב של קהל היעד הזה (שבפסטיבל הזה, ממוצע הגילאים בו הוא 22 עד 27) הוא לא דבר של מה בכך בימינו. "הצעירים של היום כבר אדישים לפרסומות ולבאנרים, הם פחות צופים בטלוויזיה ויותר מוצאים את התכנים שלהם בעצמם", אומר מרום. "הם קהל יעד שדי קשה להגיע אליו ביומיום. רף הריגוש שלהם הוא הרבה יותר גבוה. נותני החסות כאן קיימים, אבל כדי לתת ולא כדי לגבות מהם כסף. הם נהנים מכל מיני מתנות קטנות".

אתם מרגישים לאורך השנים שינוי בדפוסים של הסטודנטים?

בסר: "ללא ספק משנה לשנה יותר קשה 'לרגש' אותם וצריך להשקיע יותר כדי להתחדש. הם מעדיפים יותר מוזיקה אלקטרונית ולא הופעות חיות של אמנים ולא אוהבים שממקמים להם דוכנים למכירת מוצרים כשהם בתוך החוויה של בילוי. הכל אצלם מהיר יותר, הם מתעדים יותר את החוויה און-ליין (מעלים לסטורי באינסטגרם) וגם השעות השתנו. אם בעבר המסיבה התקיימה בין 12 ל-4 לפנות בוקר, היום הם מגיעים רק ב-2 בלילה, ונשארים עד 7 בבוקר". 

(צילום: עומרי סילבר)

(צילום: עומרי סילבר)

"חשבתי שאני אבוא לנוח באילת, אבל טעיתי", אמרה סטודנטית שנה א' ללימודי מנהל עסקים. "עוד לא הספקנו לנוח ממסיבה אחת וכבר התחילה עוד מסיבה. אפשר להגיד שזאת הייתה מסיבה בלתי נגמרת שנמשכה 3 ימים. עכשיו אני צריכה חופשה כדי להירגע".

קצת מספרים: כ-30 בתי-מלון אירחו את הסטודנטים, מתוכם שלושה מלונות מרכזיים שבהם התקיימו מסיבות הבריכה. המחזור הכספי הכולל של שני הסבבים מוערך בעשרות מיליוני שקלים (כולל שווי המלונות הכולל). בהקמת הבמה המרכזית בחוף פאנג'ויה שליד הלגונה הושקעו כ-700 אלף שקל ובהקמת מנוף בגובה של 70 מטר אליו הועלו הסטודנטים לצילום סלפי ממרום הציפור הושקעו כ-250 אלף שקל.

בהפקה לקחו חלק כ-320 אנשי צוות. כ-40 בתי-עסק בעיר הציעו לסטודנטים מחירים מוזלים, מתוכם 15 רשתות שהציעו הנחות אטרקטיביות בגובה של 20% לסטודנטים, בנוסף ל-17% ללא מע"מ שמציעה העיר.

התעריפים היו בטווח מחירים גדול ופנו גם לאלו שידם אינם משגת. הסכום הנמוך ביותר להשתתפות בפסטיבל החל בכ-400 שקל לשלושה ימים, עבור לינה בחדר של 6 אנשים. תעריפי האוכל בדוכנים היו בעלות של החל מ-10 שקלים עבור לחמנייה עם נקניקיה. גם תעריפי השתייה היו נמוכים יחסית - 12 שקל למשקה אלכוהולי: בירה, או משקה אלכוהולי בצירוף שתייה קלה. מים ומשקאות קלים נמזגו בחינם. אך היו גם סטודנטים שבזבזו יותר, ולנו במלונות יקרים יותר (ביניהם מלון 5 כוכבים).