יום שני לשביתת עובדי מקצועות הבריאות: "תנאים מחפירים"
מחסור בתקנים ועומס עבודה חריג הביאו את עובדי המקצועות הפארא-רפואיים לשבות. מרפאה בעיסוק הסבירה: "המטופלים נפגעים מהשיטה הרקובה, מחוסר הערכה כספית, מהעובדה שמקצועות הפארא-רפואה שקופים"
יותר מ-5,000 עובדי מקצועות הבריאות בבתי החולים ובקהילה, שובתים גם הבוקר (יום ב') בעקבות מחסור חמור בתקנים להעסקת עובדים בסקטור הפארא-רפואי. לטענתם, המחסור בתקנים מביא לעומס עבודה חריג ולהתרחבות של צורות העסקה פוגעניות, תוך פגיעה חמורה הן בעובדים והן באיכות השירות לציבור. שביתת עובדי מקצועות הבריאות החלה אתמול ובהמשך תתקבל החלטה אם להמשיכה גם מחר.
בין העובדים השובתים: פיזיותרפיסטים, תזונאיות, קלינאיות תקשורת, מרפאים בעיסוק, שינניות, יועצים גנטיים ומטפלים ביצירה ובאומנות שמועסקים על ידי משרד הבריאות, שירותי בריאות כללית, קופת חולים מאוחדת, בית החולים הדסה, בית החולים שערי צדק, מרכזים לבריאות הנפש ומוסדות נוספים.
"למרבה הצער לא נעניק טיפולים בבתי החולים ובקהילה", אמרה אפרת, פיזיותרפיסטית בבית חולים במרכז הארץ. "מטופלי השיקום המאושפזים בבתי החולים וזקוקים לטיפול אינטנסיבי יומיומי יישארו לשבת בכיסאות הגלגלים שלהם היום. מטופלים נוספים שחיכו חודשים לתורים לפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאיות תקשורת ועוד ייאלצו להמתין שוב לתור חדש".
אלי שלום, שהמתין במשך ארבעה חודשים לתור לריפוי בעיסוק, זעם: "המתנתי זמן רב עד שיגיע מועד התור שלי וגילתי הבוקר שהוא מבוטל בגלל השביתה", סיפר. "אני מבין את ההחלטה שלהם לשבות בגלל המחסור בתקנים והעומס הרב שהם נתונים בו. הגיע הזמן שמישהו יטפל במערכת הבריאות החולה על מנת שהמטופלים לא יצטרכו לשלם את המחיר".
הילה נגאוקר פיזיותרפיסטית מהצפון מוסיפה: "נכון שלא מדובר בטיפולים מצילי חיים, אבל אנחנו נותנים טיפולים חשובים ומשמעותיים. אני מטפלת באנשים שיש להם בעיה תפקודית, עמיתים שלי מסייעים לאנשים שלא יכולים להתנהל באופן עצמי וחייבים טיפול".
לדבריה, הם לא מתכוונים להפסיק לשבות עד שיימצא פתרון מספק מבחינתם. "הגיעו מים עד נפש, מחסור בתקנים בכל המקצועות שמעמיד אותנו בפני בעיות אתיות יום יום מי יהיה זכאי לקבל טיפול ומי לא מפאת המחסור. אנחנו משתכרים שר שאינו ראוי למרות שאנחנו נמצאים שנים רבות במקצוע".
ענבל, מרפאה בעיסוק שעובדת במכון התפתחות הילד במרכז הארץ, הסבירה: "אנחנו שובתים בגלל התנאים המחפירים שאנחנו נאלצים להתמודד איתם. יש זמני המתנה ארוכים מאוד של מטופלים, יש עלינו עומס בלתי רגיל וזה פוגע באיכות הטיפול".
"השכר פשוט זעום"
בעוד שבמגזר הפרטי העובדים במקצועות הפארא-רפואיים מרווחים שכר גבוה – העובדים במגזר הציבורי – בקופות החולים ובבתי החולים – משתכרים באופן נמוך משמעותית. "השכר הוא פשוט זעום והוא לא הולם את ההכשרה והוותק שלנו בתפקיד", אמרה. לדבריה, מי שמצליח למצוא עבודה בסקטור הפרטי – עוזב את מערכת הבריאות הציבורית בגלל העומס והתנאים.
עדי לוסקי, מרפאה בעיסוק, כתבה בעמוד הפייסבוק שלה: "עד שאתם או אחד מבני משפחתך תהיו זקוקים לנו, אני ושאר הקולגות שלי שקופים. אבל כשמגיע הרגע ומתגלה תור ההמתנה הארוך בעקבות תקנים דלים, משכורות זעומות שאינן תואמות הכשרה וניסיון, אלימות כלפי המטפלים ודרישות לשירות במספר שעות מצומצמות תוך לחץ ועומס - רק אז עולים התסכול, הכעס והאכזבה. כל הרגשות הללו מופנים למי שעומד בחזית – למטפלים".
לוסקי כתבה עוד: "יש לי עבודה הטובה בעולם, כזו שזכות לבצעה, כזו שממלאת אותי בתחושת סיפוק והגשמה על שהצלחתי לשנות עולם ולו למשפחה אחת. אבל עם התחושה הזו לא מניחים אוכל על השולחן בבית, עם התחושה הזו לא משלמים חשבונות ועם התחושה הזו הערך העצמי מתמלא באופן חלקי בלבד. כדי שמטפל פרה-רפואה יצליח להתפרנס עליו לעבוד כמות שעות שאינה רציונאלית למטפל או לפתוח עסק פרטי על כל הסכנות המשתמעות מכך".
לדבריה, היא "מתעוררת בכל בוקר מאושרת להגיע לעבודה אך נרדמת כל ערב עם תחושת החמצה כי המטופלים שלי ושל הקולגות שלי נפגעים מהשיטה הרקובה, מחוסר התקנים, מחוסר הערכה כספית, מהעובדה שמקצועות הפארא רפואה שקופים".
לפנייה לכתב/ת 
