עיוות בן 30 שנה: מושב יחזיר נחלות למדינה

סכסוך בין שני דורות של משפחות מהיישוב שזור עסק בזכויות המקרקעין של אלה שלא עסקו בחקלאות. ביהמ"ש העליון החליט לעשות שם סדר

עו"ד דן גינרפורסם: 31.05.18 , 15:51

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בסכסוך בין חלק מהתושבים ביישוב שזור שבצפון לבין ועד המושב: השופט יורם דנציגר דחה את בקשתן של עשרות משפחות שלא עסקו בחקלאות לזכויות של התושבים הוותיקים, אבל הורה למושב להחזיר חלק מהאדמות לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

בשנות ה-70 התיישבו בשזור 55 משפחות שקיבלו נחלות וחברות באגודה השיתופית. בשנות ה-80 הפנתה הסוכנות משפחות חדשות לרמ"י כדי שיקצה להן נחלות במושב, ו-20 משפחות חדשות קיבלו מגרשים לבניית ביתן אך הן לא עסקו בחקלאות. לפני כשמונה שנים פנו חלק מהן לבית המשפט וביקשו שיצהיר שהן זכאיות לאותן זכויות המוקנות לבעלי הנחלות הוותיקים. בין היתר מדובר בתוספת של 30 דונם, הקצאת מים, הקצאת מכסה לייצור ביצים וקבלת חלק יחסי בפיצוי שקיבל המושב בעבר על הפקעת קרקעות לטובת עיריית כרמיאל.

חוק ונדלן

פלש לנכס של אביו "כפיצוי על התעללות"

עו"ד שירלי גדניר

קשיש ממושב בדרום דרש לפנות את בנו, שהשתלט על מבנה במשק והסביר זאת בילדות הקשה שעברה עליו. בית המשפט הסכים עם האב והבן יפונה

פלש לנכס של אביו "כפיצוי על התעללות"

לטענתן, המושב חילק את השטחים החקלאיים והזכויות שהוקצו עבורן מרמ"י רק בין התושבים הוותיקים. הן הוסיפו שדרישתן להתקבל כחברי אגודה נדחתה מתוך אינטרס המושב לשמר את הזכויות הכלכליות העודפות של תושביו.

המושב התנגד וטען שלמשפחות החדשות מעולם לא הוקצו נחלות עם אמצעי ייצור, ושבמושב יש 55 נחלות ולא 75 כפי שנטען. הוא הוסיף שהתושבים המייסדים חברים באגודה השיתופית, עוסקים בחקלאות ונושאים בחובות האגודה, ואילו המשפחות החדשות לא, כך שאין בסיס להעניק להן את אותן זכויות.

אבל בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המשפחות החדשות וקבע כי הן זכאיות לקבל נחלות במושב, על כל הנלווה לכך, אף שאינן חברות באגודה. על החלטה זו הגיש המושב ערעור לבית המשפט העליון.

לא חקלאים

השופט יורם דנציגר קיבל את הערעור והבהיר כי התושבים החדשים לא עסקו בחקלאות, הם אינם חברי האגודה וככל הנראה גם לא יהיו. לדבריו, מתן נחלה למי שאינו חקלאי ואינו חבר אגודה מנוגד לרעיון העומד בבסיסן של הנחלות החקלאיות. זאת ועוד: המשפחות החדשות התנהלו לאורך שנים רבות כמי שזכאיות לקבל שטח למגורים בלבד ולא נחלה בת 30 דונמים. כמו כן, הן גם לא נשאו באותן חובות של בעלי הנחלות.

מנגד, צוין בפסק הדין, חברי המושב מנעו את קבלת המשפחות כחברות באגודה כשהם פועלים מתוך האינטרסים הכלכליים הצרים שלהם. התושבים הוותיקים ניכסו לעצמם שלא כדין את השטחים והזכויות החקלאיות שיועדו לאותן משפחות. כל אלה יצרו לדברי השופט דנציגר מצב לא תקין שבו המשפחות רשומות ברמ"י ובסוכנות כבעלות נחלה אף שאינן כאלה.

לפיכך נקבע שיש לשים קץ לעיוות שנוצר באמצעות שמירת המצב הקיים מבחינת המשפחות החדשות, וגריעת זכות היתר שממנה נהנו המשפחות הוותיקות שלא כדין במשך 30 שנה.

בסיכומו של דבר פסק השופט דנציגר ש-20 נחלות משטחו של המושב ייגרעו ויוחזרו לרמ"י, והמשיבים יקבלו זכות לחכור את השטחים שעליהם הוקמו בתיהם במסגרת חוזים פרטניים מול הרשות. השופטים ענת ברון ודוד מינץ הצטרפו לפסק הדין.