הגוף זוכר: השבדים משתילים לעצמם צ'יפים
בשבדיה חובבת הטכנולוגיה אלפים יכולים ללכת בלי תיק. החדרת שבבים זעירים מתחת לעור, שבבים ששומרים מידע אישי, היא תופעה שצוברת תאוצה: "החיים יהיו קלים יותר". המתנגדים מזהירים ממחלות ופגיעה בפרטיות
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
השימוש בשבבים הזעירים נפוץ יחסית בשבדיה. המדינה מתלהבת מטכנולוגיה חדשה, ושבדים מתייחסים לשיתוף של מידע אישי כסימן לשקיפות בחברה. הדיון בבעיות הכרוכות בהשתלת השבבים מועט.
אולריקה סלסינג בת ה-28 היא אחת מ-3,000 שבדים שהשתילו שבבים זעירים בתוך היד. כדי להיכנס למקום העבודה שלה, סוכנות התקשורת מיינדשייר, היא רק צריכה להעביר את היד על פני קופסה קטנה ולהקליד קוד. אחרי שהיא עושה זאת, הדלת נפתחת.
"כיף לנסות משהו חדש ולראות איך הוא יכול להפוך את החיים לקלים יותר בעתיד", היא מספרת. בשנה החולפת הפך השבב לסוג של "תיק אלקטרוני", ואפילו החליף את הכרטיס שלה לחדר הכושר. אם היא תרצה, היא תוכל להשתמש בו גם כדי לאסוף כרטיסים לרכבת.
שבדיה עוקבת אחרי שיתוף המידע האישי, וייתכן שהדבר סייע להגדיל את התמיכה בשימוש בשבבים. השבדים אינם נרתעים משיתוף של הפרטים האישיים, ובארצם יכול אזרח לגלות כמה חברו מרוויח באמצעות שיחת טלפון קצרה לרשות המיסים.
בשבבים המושתלים מתחת לעורם של השבדים נעשה שימוש בטכנולוגיית "טווח אפס", המשמשת גם לתפעול כרטיסי אשראי. מדובר בשבבים "פאסיביים", כלומר כאלה שמכשירים אחרים יכולים לקרוא את המידע שנשמר בהם אך הם אינם יכולים לקרוא מידע בעצמם. ניתן לשמור בהם סיסמאות שמאפשרות גישה לשלל שירותים, כולל מדפסות ומכונות שתייה.
סלסינג מספרת שכשהמזרק החדיר את השבב לתוך ידה השמאלית היא הרגישה רק עקיצה קלה. כיום היא משתמשת בשבב כמעט על בסיס יומי, והיא אינה חוששת מהאפשרות של פריצה או מעקב. "אני לא חושבת שהטכנולוגיה הנוכחית שלנו מספיקה כדי לפרוץ לשבב", היא אומרת. "בעתיד אני עשויה לחשוב על זה מחדש. בכל אופן, אני תמיד יכולה להוציא אותו".
המיקרוביולוג בן ליברטון, בניגוד אליה, מזהיר שמדובר בסכנה אמיתית. לטענתו החדרת השבבים לגוף עלולה לגרום לזיהומים או לתגובות של המערכת החיסונית. הסכנה הגדולה ביותר לדבריו קשורה למידע השמור בשבב הזעיר.
"כרגע המידע שנאסף ומשותף על-ידי השבבים קטן, אבל סביר שהוא יגדל", אומר החוקר. לדבריו השאלה האמיתית היא איזה מידע נאסף ומי חולק אותו. "אם הצ'יפ יוכל יום אחד לזהות בעיה רפואית, מי יגלה אותה ומתי?", הוא תוהה. ליברטון גם מזהיר ש"ככל שמידע רב יותר יאוחסן במקום אחד, כך תגדל הסכנה".
ג'וואן אוסטרלונד, מומחה לפירסינג שמחשיב את עצמו לאלוף בתחום החדרת הצ'יפים, כלל אינו חושש מפגיעה בחופש המידע, והוא לועג לתיאוריות הקונספירציה. הוא תומך בגישה ההפוכה, ובטוח שאם נישא את כל המידע האישי שלנו בשבבים - השליטה שלנו עליהם תגדל.
לפי ג'וואן, שבדים סקרנים שרוצים לעבור חוויה "עתידנית" אינם חושבים פעמיים, אף שלא ברור כיצד תתפתח הטכנולוגיה הזו. "בשבדיה אנשים מרגישים מאוד בנוח עם הטכנולוגיה, ויש פחות התנגדות לטכנולוגיה חדשה מאשר ברוב המקומות".