זה הזמן למהפכה / שמואל פרנקל
ליגת העל צריכה לקלוט שחקנים מוכנים ולא לייצר אותם בעצמה. הפתרון מתחיל בבתי הספר ומגיע עד לליגה הלאומית. יו"ר המינהלת, שמואל פרנקל, מציג את החזון שלו לשיפור הכדורסל בארץ
בעיית השחקן הישראלי לא נולדה בליגת העל בכדורסל. הבעיה מתחילה מהבסיס, מבתי הספר, מאיתור כישרונות, דרך מחלקות הנוער, המשך בצבא ובליגות הנמוכות, וכמובן נחשפת בכל גווניה ובעוצמתה הגדולה בליגת העל ובנבחרת. ליגת העל לא מייצרת שחקנים ולא אמורה לייצר, לפי תפיסתי. ליגת העל צריכה לקלוט שחקנים מצטיינים שמגיעים אליה בשלים וראויים לשחק בה ולקבל בה במה.
החוק הרוסי לא קידם את השחקן הישראלי ולצערי בתקופתו השחקן הישראלי נסוג לאחור - ראו דירוגי נבחרת ישראל בשנים האחרונות. החוק חייב את הקבוצות לרשום חמישה או שישה שחקנים ישראלים בכירים בטופס המשחק ולצערי אין כרגע 72-60 שחקנים ישראלים ברמת ליגת העל. החיסרון הזה בישראלים גרם לקבוצות - ובוודאי לקבוצות הישראליות המשחקות באירופה - להתחזק במתאזרחים ובזרים נוספים בסגל.
אני לא מתיימר להיות מומחה גדול לכדורסל ולא מאמן, אבל משיחות שערכתי עם מאמנים ואנשי מקצוע, כמו צביקה שרף למשל, אני לומד על מספר בעיות מרכזיות: לשחקנים בגיל 18 בישראל חסרות 7,000-5,000 שעות אימון לעומת חבריהם באירופה - ובצבא הפער גדל. פרט למספר מועט של שחקנים צעירים מצטיינים, צה"ל שולח את מרבית השחקנים לשירות צבאי רגיל ולמעשה במשך כשלוש שנים הם נמנעים מלהתאמן ולשחק ברמה גבוהה.
בארה"ב שחקני כדורסל צעירים משחקים במסגרת בתי הספר ואם תשאלו כל שחקן מקצועני ב-NBA מי המאמן שהכי השפיע עליו, בדרך כלל תקבלו את אותה תשובה: המאמן שאימן אותו בבית הספר. המאמנים בבתי הספר הגדולים, הציבוריים והפרטיים, הם גם מורים - ולא להפך, כמו במקרים רבים בישראל שבהם המורה לחינוך גופני הוא גם מאמן הכדורסל כי אין מישהו אחר.
יותר מזה, בארה"ב רבים מהשחקנים מסיימי התיכון מצטרפים לליגת המכללות. ליגת המכללות שבה אלפי שחקנים בגילאים 22-18 משחקים בליגות ברמה גבוהה מאוד עם מאמנים ואנשי סגל בכירים ומעולים. ליגת המכללות פופולרית מאוד בארה"ב, מרתקת אליה מיליוני צופים ומהווה מקור לשחקני העתיד של ה-NBA.
אנו זקוקים לחשיבה רצינית של כל הגופים, וביניהם משרד החינוך, משרד התרבות והספורט ומשרד האוצר אשר קיבל את תקציבי הטוטו-ווינר, אשר צריכים לחבור יחדיו ולעשות חושבים לגבי פיתוח שחקנים ישראלים צעירים במסגרות בתי הספר העממיים והתיכוניים, הכשרת מורים לכדורסל ומאמני אתלטיקה, בניית מתקנים ראויים, תוספת דרסטית של שיעורי ספורט ושעות אימון. חבל לי שמאמנים ותיקים כמעט לא פונים לאימון צעירים, כנראה בגלל המשכורות הנמוכות, וגם זה נושא שצריך לטפל בו.
גם הליגה הלאומית, שבה 14 קבוצות עם שחקנים ישראלים רבים, צריכה לקבל עדיפות תקציבית כדי לשפר את רמת המתקנים, כמות האימונים ורמתם. אני סבור שיש מקום לשקול ברצינות שליגה זו תשחק במתכונת של שני משחקים בשבוע במקום משחק אחד. מדובר בדרך כלל בשחקנים צעירים שהכפלת המשחקים בליגה עשויה בהחלט לשפר את רמתם ולהכשירם טוב יותר לקפיצה לליגת העל.
אנחנו בליגת העל סבורים שהשחקנים הטובים העומדים לרשות המאמן צריכים להיות על הפרקט במשחק. אנו רואים משחקים רבים שבהם שלושה-ארבעה שחקנים ישראלים צברים משחקים יחד - בגלל רמתם ולא בשל אילוץ של המאמן לשבץ לאורך כל המשחק שחקנים ישראלים, גם אם הם לא מתאימים לרמה.
כתשובה לליגת המכללות אנו מציעים להקים ליגת פיתוח לגילים 23-18 שבה תהיה קבוצת בת לכל קבוצה בליגת העל. זאת תהיה מסגרת שבה קבוצות ליגת העל יוכלו לעקוב מקרוב אחרי שחקניהן בוגרי מחלקות הנוער, להמשיך לפתח אותם ולשפר אותם, במקום לשלוח אותם להשאלה בליגות נמוכות. לרוב קבוצות ליגת העל יש מחלקות נוער מפוארות עם מאות רבות של שחקנים, אבל אחרי גיל 18, אין לרוב בוגרי מחלקות הנוער את הבשלות והיכולת לשחק בליגת העל וליגת פיתוח תהיה פתרון טוב בשבילם.
לסיכום, אם נצליח לעשות מהפכה כוללת מגיל צעיר ועד ליגת העל, אין ספק שאנו נראה עלייה משמעותית ברמת השחקן הישראלי ונצליח גם בזירה האירופית, למרות שבישראל לא צומחים לנו גבוהים ואין לנו שחקנים אתלטים כפי שיש בארה"ב ובאירופה.
לפנייה לכתב/ת 
