לילה בממ"דים: "אי של יציבות עבור הילדים"
ביישובים הסמוכים לגבול הרצועה נערכו ללילה מתוח. עדינה עוזרי, אם לחמישה משדרות: "צריך להוריד מהלקסיקון את המונח 'לא היו נפגעים ולא נגרם נזק'. בוודאי שנגרם נזק, מרכז החוסן בעיר היה כמו חדר מיון עם מלא ילדים בחרדות". אם לשלושה מקיבוץ ניר עם: "כל היום את אוכלת סרטים"
"גם אם אף אחד לא נפגע וגם אם חמאס יחזור לשקט - התקופה הזאת מכניסה את כל הילדים לרגרסיה". עדינה עוזרי (34), אם לחמישה משדרות, נערכה כמו כל ההורים ביישובי עוטף עזה ללילה מתוח במיוחד אחרי יום עם מטחים בלתי פוסקים של רקטות מרצועת עזה. "גם אם יש רק שתיים-שלוש אזעקות, וגם אם כיפת ברזל יירטה, 25 אלף איש קמים ורצים לממ"דים", אמרה עוזרי.
הבן הגדול של עוזרי כבר חגג 13 והקטנה ביותר בת חמישה חודשים. למרות הקושי, היא מבקשת להבהיר שאין פחד במשפחתה אלא חרדה נורמטיבית. לדבריה, "הממ"ד הוא סוג של חוסן, הוא אי של יציבות וביטחון עבור הילדים בתקופות האלה. אנחנו לא שוקעים בדיכאון ובתחושה שנעצרו החיים, אבל אנחנו כן עושים ככל שניתן כדי להרגיש בטוחים ושפויים במציאות לא שפויה".
עשרות רקטות נורו אתמול לעבר יישובי העוטף. עוזרי סיפרה כי "בסבב הזה עוד לא יצא לי להיות עם כולם ביחד. אחר הצהריים הייתי עם שניים מהם בחוץ וראינו את היירוט, והשאר היו בבית. הילדים נכנסים לתקופה של 'היכון', וזה בוודאי מלחיץ. הם מצדם לא מוותרים על שינה בממ"ד. יש מקום רק לארבעה ואני צריכה לחשוב איפה לשים את התינוקת. אנחנו מנסים לחשוב איך לשים את כל החמישה בממ"ד, זה פסיכי לגמרי".
עוזרי אמרה עוד כי "צריך להוריד מהלקסיקון את המונח 'לא היו נפגעים ולא נגרם נזק'. בוודאי שנגרם נזק. מרכז החוסן בשדרות היה היום כמו חדר מיון עם מלא ילדים בחרדות. הילדים שלי מתפקדים ומדברים על מה שקורה, כל אחד לפי הגיל שלו. לאחת הבנות הייתה פעילות בתנועת הנוער והיא לא הלכה. כמו שאמרתי, זה מאוד מלחיץ".
"בת 5 יודעת לומר מה זה בומים טובים"
לא רחוק משדרות נערכה עינב ברעם (34) מקיבוץ ניר עם למצוא פתרון לשלושת ילדיה: שוהם (7), הדר (5) ורותם (בן שנה). "אלה היו 24 שעות מאוד מורכבות", סיפרה ברעם. "זה התחיל אתמול בלילה עם צבע אדום. ב-7:00 בבוקר ממש בכניסה לבית הטלפון התריע על התרעות ביישובים אחרים ואז שמענו יירוטים של כיפת ברזל. שוהם הגדולה הייתה מאוד היסטרית, היה לה מאוד קשה. הדר האמצעית יודעת לומר מה זה בומים טובים של צה"ל ובומים רעים של צבע אדום".
למרות המתיחות הגדולה והחששות הכבדים, ברעם שלחה את שתי הבנות למסגרות. "כל היום את אוכלת סרטים", היא מספרת. "זה היה מלחיץ מאוד בעיקר כי אני יודעת שאחר כך מגיעות השעות שבהן הילדות חוזרות הביתה. קיבלתי טלפון מהילדה הגדולה מטלפון שאני לא מזהה של אחת המדריכות, והיא אמרה לי 'אימא, בואי לקחת אותי'. טסתי על 140 קמ"ש כדי לקחת אותה".
האם הוסיפה כי "בילינו את כל אחר הצהריים בממ"ד, משפחה של חמש נפשות. לרגע יוצאים ואז חוזרים. היינו בלחץ לתקתק את המקלחת עם האמצעית כדי שלא יתפוס אותה צבע אדום. פעם אחת זה קרה לה והיא מאוד נבהלה. עכשיו נערכים ללילה וחושבים איך עושים את זה. עוד ארבע שנים, מבצע ועוד מבצע. המקום הזה יפהפה אבל בשנייה מתהפך. אני מקווה שמי שמקבל את ההחלטות במדינה יודע לאן הוא רוצה להגיע".
גם בקיבוץ כפר עזה נערכו ללילה לא פשוט. תושבת הקיבוץ אילנית סוויסה, בימאית ויוצרת תיאטרון וקולנוע, אמרה: "קיימנו היום את האירועים כרגיל. הייתה לנו חזרה גנרלית להצגה ונכון לעכשיו, לפי ההנחיות שקיבלנו ההצגה מתקיימת מחר כרגיל. אנחנו יודעים שהמצב יכול להשתנות בשניות. תפסתם אותי בנסיעה בכביש 232 שאנחנו מכנים אותו 'רולטה רוסית', מכיוון שהיו פה בעבר הרבה נפילות. הילדים יהיו בלילה בממ"ד, אבל אני ובעלי לא".
אמיר לוין, מתנדב כפר הנוער "ביכורים" שבמועצה האזורית אשכול אמר: "שמענו את הפיצוצים בבוקר ובערב הייתה אצלנו אזעקת צבע אדום. אנחנו שמונה חברי קומונה שגרים יחד. החלטנו בעצמנו לישון בממ"ד לא בעקבות הנחיה רשמית".
טום אורן דננברג מנחל עוז סיפר: "הגענו לכאן אחרי צוק איתן, יש לנו ילדה בת 3. הגן ממוגן כולו ולכן כרגע הלימודים כרגיל. הבת שלנו ישנה בממ"ד שהוא החדר שלה ואנחנו בינתיים מתכוונים לישון כרגיל במיטה שלנו. זה לא מצב נורמלי. אנחנו משתדלים לשמור על שגרה, אבל זה לא פשוט".
בפיקוד העורף הוחלט כי הלימודים ביישובי עוטף עזה יתקיימו כסדרם בכל מוסד חינוכי שבו יש מרחב מוגן תקני שניתן להגיע אליו תוך זמן ההתגוננות שייקבע. בכל מקרה, החלטה סופית צפויה להתקבל בבוקר. בני חסון, חקלאי ואב לארבעה מקיבוץ כיסופים במערב הנגב הצפוני, אמר: "נחכה לבוקר כדי לדעת אם יש לימודים. אני אשן קרוב מאוד לממ"ד אבל לא בתוכו".
לפי פיקוד העורף, בעוטף עזה מותרות התקהלויות של עד 500 איש בשטח פתוח ועד 1,000 איש בשטח סגור. לימודים יתקיימו אם קיים מרחב מוגן תקני, שניתן להגיע אליו תוך זמן ההתגוננות שנקבע. עבודה חקלאית מאושרת בתיאום הצבא, ואין מגבלות על הגעה למקומות עבדים אחרים. בכל מקרה, לשאר אזורי הארץ אין הנחיות מיוחדות.