פורשה קאיין במבחן ראשון - כבר לא פורץ דרך
רכב הפנאי של פורשה הציל את החברה מפשיטת רגל לפני עשור וחצי ומהווה עבורה מאז מקור רווח חשוב במיוחד. האם הוא מרשים גם בדור השלישי מול תחרות גדלה וסופר-איכותית? נהיגת מבחן ראשונה על כבישי ישראל
עבור חסידי פורשה, הולדת הקאיין ב-2002 נתפסה כלא פחות משערוריה. פגיעה בקודש הקודשים של המותג. נפילה רעיונית וקריסה תדמיתית. מי העלה בדעתו שיצרנית מכוניות הספורט הטהורות תבחר לייצר רכב פנאי-שטח שיאפשר ללקוחותיה ללכלך צמיגים בבוץ ואבק, או לפחות להיראות כמסוגלים לכך כאשר הם מטפסים על המדרכה לצד המסעדה. מי בכלל חשב שתהיה פורשה עם יותר משתי דלתות, עם תא נוסעים מרווח ותא מטען ענק. ושומו שמיים, מנוע דיזל!
עשור וחצי מאוחר יותר והקאיין הציל את המותג מפשיטת רגל כמעט ודאית תוך שהוא מכפיל את סך המכירות, משפר משמעותית את תזרים המזומנים ומרחיב משמעותית את קהל היעד הפוטנציאלי של פורשה. כאשר הושקה הפאנמרה, כמעט מכונית משפחתית, מהירה ככל שתהיה, אף אחד כבר לא ממש נדהם. והיום כל מותגי העל האקזוטיים או ספורטיביים (או גם וגם) מאמצים את מודל הרחבת ההיצע לכיוונים פחות חד-ממדיים (במילים אחרות, "משיקים רכב פנאי"). מזראטי, למבורגיני, בנטלי, רולס רויס, כולן יורדות לשטח. נגיד.
פורשה בינתיים ממשיכה לעדכן את הקאיין, עכשיו בדור שלישי וחדש. האם הוא עדיין מסוגל להוביל את הקטגוריה שהפכה תחרותית מאי פעם?
מחיר: 698 אלף שקל
מתחרים: ריינג' רובר ספורט, ב.מ.וו X5, מרצדס GLE
טוב: התנהגות, תא נוסעים
בסדר: ביצועים, אבזור
טעון שיפור: עיצוב, נוחות
ציון:
איך נראה
הדגם הנוכחי נראה יותר כמתיחת פנים זהירה לקאיין היוצא, פחות כדגם כל-חדש. פורשה אמנם נחשבת לשמרנית יחסית בכל הנוגע לעיצוב ושינוי, אבל דווקא כאן, בעיקר לאור התחרות הגדלה והולכת במהירות, ניתן היה לצפות להרבה יותר נועזות ומקוריות. ואם מעצבי פורשה זקוקים לדוגמה, שיסיטו את וילון הסטודיו ויביטו בטוארג החדש של בעלת הבית פולקסווגן.
תא הנוסעים האיכותי מותיר רושם טוב יותר, תוך שהוא שומר על מראה עדכני תוך אימוץ אלמנטים קלאסיים של המותג. מסך מגע גדול פרוס לרוחב הקונסולה המרכזית וצמד מסכים - מימין ומשמאל למד הסל"ד שנותר אנלוגי - עם תצוגת נתונים משתנה. התפעול אינו נוח באופן מיידי, אך לאחר זמן הסתגלות הוא אינטואיטיבי. פחות אהבנו את מתגי הקונסולה סביב בורר ההילוכים שחשופים ללכלוך, כמו-גם את מיקומם הנמוך של פתחי המיזוג המרכזיים. תנוחת הנהיגה, כרגיל בפורשה לדגמיה, קרובה לשלמות.
הקאיין גדל כמעט בכל ממד רלוונטי לנוסעים, עם תוספת של 6 ס"מ לאורך (492 ס"מ) ו-4.5 ס"מ לרוחב (198 ס"מ), למרות שבסיס הגלגלים (289.5 ס"מ) נותר זהה. אפשרות כיוון למרחק לספסל האחורי מעניקה מרחב מחיה טוב מבעבר לנוסעים, הנהנים מפתחי מיזוג עצמאיים. תא המטען גדל אף הוא (ב-100 ליטר, 770 ליטר בסך הכל) אך הוא כולל גלגל חלופי זמני במקום יחידת גלגל-צמיג בגודל מלא.
רשימת האבזור כוללת מסך מגע בגודל "12.3 עם צימוד Apple CarPlay ו-Android Auto, מצלמת נסיעה לאחור, מושבי עור מתכוונים חשמלית מלפנים, חלון שמש, מפתח חכם, דלת תא מטען חשמלית, סגירת ואקום לדלתות וחישוקי "19. אבזור הבטיחות במכונית המבחן (ועוד 3 נוספות שהגיעו במשלוח הראשון) כולל 8 כריות אוויר, בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית ומערכת התראה של מובילאיי. בכלי הרכב שיגיעו מעתה לא תוצע מערכת מובילאיי אך כן אבזור מקורי בדמות שמירה אקטיבית על נתיב וזיהוי שטחים מתים.
איך נוסע
הקאיין במבחן הוא הבסיסי בהיצע, עם מנוע V6 טורבו-בנזין בנפח 3.0 ליטר במקום ה-3.6 (אטמוספרי) הוותיק. הוא מפיק 340 כ"ס (40 כ"ס יותר) ו-45.9 קג"מ (5.1 קג"מ יותר) בסל"ד נמוך משמעותית. תיבת שמונה הילוכים אוטומטית נותרה כמו בדגם היוצא.
תוספת הכוח והפחתה של 55 ק"ג במשקל העצמי מאפשרות ביצועים טובים משמעותית מהדגם היוצא, עם קיצוץ של 1.5 שניות במיאוץ ל-100 קמ"ש (6.2 שניות). אלא שלמרות תוספת הכוח והמשקל העצמי המופחת, המנוע הזה מתקשה להזיז את יותר משני הטון של הקאיין, לפחות עבור אלה המצפים יכולת יוצאת דופן מכל מכונית של פורשה, הוא נטול רזרבות הכוח האדירות של הגרסאות החזקות, ואינו מציג נתון מומנט מרשים כמו מנוע דיזל שהוצע בעבר בדגם. צריכת הדלק הייתה סבירה - 7.5 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.
הקאיין הנבחן צויד במיתלי פלדה, בחישוקי "21 אופציונליים (תוספת של 33 אלף שקל) וצמיגים ברוחב עצום של 285/40 מלפנים ו-315/35 מאחור. זה ללא ספק נראה מצוין אבל השילוב בין המערך הבסיסי לחישוק הענק ודופן הצמיג הצנועה, מיצר נוחות נסיעה בינונית לכל היותר בכבישים עירוניים במהירות נמוכה. במהירות גבוהה זה משתפר מעט, אך הגומי הסופר-רחב מייצר רעש מטריד. בחירה בחישוקים קטנים יותר, צמיגים שפויים יותר וכמובן במיתלי אוויר, תתאים טוב יותר לאספלט מקומי. ויתור על אופציית היגוי אחורי-אקטיבי ברכב המבחן גורמת לקאיין להרגיש מעט מגושם בסביבה עירונית.
מבחינה דינמית ממשיך הקאיין להעמיד רף גבוה במיוחד עבור מתחריו בקטגוריה, עם אחיזת כביש ויכולת שינוי כיוון יוצאי דופן לרכב בגודל כזה. ההגה חד ומהיר (כ-2.5 סיבובים מקצה לקצה), מדויק ובעל משקל טבעי. מערך הבלמים הפגין יכולת טובה מאוד תחת עומס. מערכת ההנעה הכפולה - מבוססת על מצמד רב דיסקיות - מעבירה את הכוח בעיקר לאחור ומשגרת חלק לפנים בהתאם לצורך, עם התנהגות המזכירה לעיתים מכונית הנעה אחורית חזקה, ולא רכב פנאי מגושם. בכביש מפותל הקאיין מרגיש כמעט ספורטיבי, ובשביל דל אחיזה כמעט כמו מכונית ראלי. הנאה שלמה.
שטח? בורר מצבי נהיגה (כורכר, בוץ, חול וסלעים) מתאים את מערכת ההנעה, בקרת המשיכה וה-ABS לאפשרות הנבחרת. המערכת משפרת את היכולת להתמודד עם תנאים דלי אחיזה ואפילו לצלוח קטעים טכניים והצלבת צירים. אך אין ספק כי מי שיבחר לרדת עם הקאיין שלו לשטח, טוב יעשה אם יבחר במיתלי אוויר המוצעים כאופציה ומציעים יכולת טובה משמעותית תודות להגדלה אפשרית של מרווח הגחון (מ-190 ל-245 ס"מ) וזוויות הגישה והנטישה.
סיכום
הקאיין החדש מציע תא נוסעים משופר, ביצועים טובים במקצת ויכולת דינמית גבוהה שאפיינה אותו גם בדגם היוצא. אבל הוא אינו נאה במיוחד, לא שונה מספיק מקודמו ובעיקר סובל - בתצורת רכב המבחן - מנוחות נסיעה בינונית לכל היותר. גרסה היברידית נטענת שתנחת כאן בקרוב תהיה בחירה מוצלחת בהרבה שכן היא לא רק מאובזרת, ביצועיסטית וחסכונית יותר, היא תהיה כנראה גם נוחה יותר תודות למתלי אוויר וזולה בקרוב ל-100 אלף שקלים. לנו זה נשמע כמו בחירה קלה.
| מנוע | V6, טורבו |
| נפח / סוג דלק | 2,995 סמ"ק / בנזין |
| הספק מרבי | 340 כ"ס ב-6,400 סל"ד |
| מומנט מרבי | 45.9 קג"מ ב-1,340 סל"ד |
| הנעה / תיבת הילוכים | כפולה קבועה / אוטומטית 8 הילוכים |
| אורך | 491.8 ס"מ |
| רוחב | 198.3 ס"מ |
| גובה | 170.9 ס"מ |
| בסיס גלגלים | 289.5 ס"מ |
| משקל | 2,060 ק"ג |
| נפח תא מטען | 770 ליטר |
| 100-0 קמ"ש | 6.2 שניות |
| מהירות מרבית | 245 קמ"ש |
| תצרוכת דלק (ממוצע יצרן) | 11.1 ק"מ לליטר |
| פליטת CO2 (ממוצע יצרן) | 209 גרם לק"מ |
| מחיר | 698 אלף שקל |
| כריות אוויר | 8 כריות אוויר |
| דירוג בטיחות (Euro NCAP) | טרם נבחן |
לפנייה לכתב/ת 
