חלוץ אמריקני: יהודי באמצע שום-מקום
"לא הייתה פה קהילה יהודית מסורתית, אז המשפחה שלי המציאה דרך לממש את היהדות שלנו": אוליבר לויס, חקלאי יהודי מחווה מרוחקת בארה"ב, מסביר איך נראית קבלת שבת אלטרנטיבית, למה הוא מאמין שחשוב לשמור על ישראל ואיך ייראו החיים היהודיים של ילדיו. הצצה ליהדות אחרת
יום שישי, השמש כבר שוקעת והשבת תכף נכנסת. בשעה שבה יהודים מסורתיים ודתיים מדליקים נרות ופונים לקבלת השבת בבתי הכנסת, שלאחריה הקידוש והסעודה המשפחתית – מתכנסים בחווה רחוקה במנצ'סטר, וורמונט, יהודים ולא-יהודים לטקס מיוחד.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
קבלת השבת השבועית של אוליבר לויס, חקלאי יהודי בחוות Earth Sky Time המבודדת, מצליחה למשוך לא רק את מעט היהודים שגרים באזור, אלא גם משפחות ומבקרים לא יהודיים שנחשפים לאירוע ייחודי הכולל מוזיקה מקורית המבוססת על תפילות השבת - ואוכל שהביאו חברים ושכנים.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- למה אמשיך להציע תפילין ליהודים/ הרב מוני אנדר
- האישה שהתעמתה סביב התפילין: "הוצג סרטון חלקי. נעשה לי שיימינג נוראי"
- ילדתי, אל תינשאי כדת משה וישראל/
תמר הירדני
עם המון מקוריות, מנהלת משפחת לויס חיים יהודיים קהילתיים עם גישה פתוחה לסוגים שונים של אורח-חיים יהודי ובעל משמעות.
איך אפשר לקיים חיים יהודיים כמעט באמצע שום מקום?
"גדלתי בוורמונט, ומעולם לא היינו משפחה מבודדת", מספר אוליבר לויס. "תמיד אהבנו לחלוק את הכיף הכאוטי שלנו והייתה לנו זיקה חזקה מאוד ליהדות. במשפחה שלי תמיד השתדלו לחגוג חגים יהודיים בצורה לא קונבנציונלית, כולל בר ובת מצווה. למשל, כשלאחת מאחיותיי הייתה בת מצווה ההורים שלי ארגנו מסע תנ"כי סביב החווה שפרס את ההיסטוריה של הציוויליזציה והמשפחה התנ"כית.
איך נראית קבלת השבת המיוחדת שלכם?
"אנחנו יושבים ביחד מול תנור עץ בחורף, שותים יין ומנגנים, מספרים בדיחות על השבוע שעבר. אנחנו מנסים להרים את מצב הרוח שלנו בכל דרך שהיא. לפעמים זה הופך למסיבת ריקודים. אין לערב תוכנית מאוד נוקשה וכולנו זורמים. זהו פשוט פרק זמן שאנחנו משריינים בלוח הזמנים העסוק שלנו שמוקדש לישיבה ביחד ולהווי בלי מטרות מוגדרות מראש.
"אנחנו גם מדליקים נרות שבת, שרים 'שלום עליכם' עם כלי נגינה, ובנוסף שירים משלנו. אנחנו עורכים ארוחות שבת מסורתיות כבר 12 שנים - וכולם מוזמנים".
"מנסה לעשות מה שמרגיש נכון"
לויס הוא אחד משבעה יהודיים מרחבי ארה"ב שסיפורם הייחודי תועד כחלק מקמפיין מיוחד עבור שנת ה-70 למדינת ישראל. במסגרת הפרויקט, מפיקות חברת 70 Faces Media בשיתוף עם הפדרציה היהודית של ניו-יורק, סרטוני וידאו קצרים המשקפים מגוון רחב של זהויות יהודיות בישראל ובארצות הברית גם יחד.
על הקשר עם ישראל אומר לויס, "אני והמשפחה היינו בישראל מספר פעמים. לדודה של אשתי יש מסעדה צמחונית בצפת. אולי נביא את הילדים שלנו לישראל בשנה הבאה. יש לנו אצלנו בחווה אופה ישראלי בשם זיו שהגיע לכאן לפני כמה שנים. הוא בא בשביל לעבוד בחווה, אבל הבין מהר שהכישרון שלו הוא אפייה. הוא מכין כל שבוע חלה עם שוקולד, קינמון, דבש, תפוזים וצימוקים. היא אמנם דביקה - אבל זו החלה הכי טובה בעולם".
לויס מוסיף כי "ישראל בשבילי היא הדוגמה הטובה ביותר בעולם כיום למימוש של חיים יהודיים. היא ללא ספק מרכז החיים היהודים העולמיים. ביקרנו פעם אחת ביוון וראינו שם רק שאריות של קהילה יהודית. זה המחיש לנו עד כמה ישראל נמצאת בעמדה נהדרת, וכמה חשוב לחזק ולשמר אותה".
כיצד אתה רואה את היהדות - כערך מסוים? כדרך חיים?
"לא הייתי מחשיב את עצמי כחלק מאיזשהו זרם יהודי ספציפי. אני מנסה לעשות מה שמרגיש נכון. אני בהחלט באזור יותר ליברלי-פרוגרסיבי בספקטרום של הדת, ושמח לעשות כל דבר שמקרב אנשים דרך הוויי יהודי.
"אבי במקור מהקהילה היהודית ביוון, והתחברנו לשורשים שלנו שם. משפחתו של אבי חיה בעיר היוונית יואנינה עוד בתקופת בית שני. נסענו לשם לאחרונה כמשפחה לפסח, וזכינו לפגוש קרובי משפחה רחוקים, ביקרנו בערים ובכפרים שבהם חיו בני משפחתי וקהילות יהודיות במשך מאות שנים. יש לי כבוד עצום למסורות יהודיות, אבל אני מרגיש בנוח גם עם פרשנויות שונות למסורת ולדת היהודית".
הוא מוסיף כי הוא מקווה "שילדיי יוכלו למצוא הנאה בנתיבים השונים שיבחרו, ויממשו את השאיפות שלהם. אני מקווה שנתתי להם מספיק פתיחות מחשבתית שתעודד אותם ליהנות מהניגודיות בחיים והפנים השונים של היהדות. שלא ישקעו יותר מידי בפרטים הקטנים, אלא אם כן הם מעוניינים לעשות זאת. ילדיי עדיין צעירים והם חיים איתי. אני רוצה שיהיו חלק מהעולם היהודי, אבל באותה נשימה אני גם דואג לא לכפות עליהם שום דבר".
לפנייה לכתב/ת 
